סדרת הכתבות "ברוקלין של קודש" במהדורה המרכזית פתחה צוהר לעולם של הקהילה החרדית בניו יורק והביאה את סיפוריהם המרתקים של החרדים שחיים בלב לבה של התרבות המערבית. אבל לא כל הסיפורים סופרו, והיום אנחנו ממשיכים במסע לברוקלין.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מסעדה של אוכל לא כשר לצד קהילה חרדית
השילוב של מסעדה המגישה רק אוכל לא כשר ושכונה חרדית נראה לנו הישראלים כשילוב נפיץ ביותר, אבל מסעדת "טרייף" (הביטוי ביידיש לאוכל שאינו כשר) מוכיחה אחרת. המסעדה שמבוססת על טהרת מנות לא כשרות פועלת ב-8 השנים האחרונות בקו התפר שבין ווילאמסבורג החרדית לזו הטרנדית.
"לא התכוונו לפתוח את טרייף בווילאמסבורג" מספר הבעלים ג'ייסון מרכוס, יהודי רפורמי. "כשהבנו שיש פה קהילה חסידית מאוד גדולה אמרנו ש'זה בטח לא יהיה רעיון טוב'". מרכוס ורעייתו שאלו את תושבי האזור ואף פנו לרב חסידי בהתייעצות. "אם אתה מגיש כאן 'טרייף'", מספר מרכוס את התשובה שקיבל, "אתה לא צריך לדאוג שאנשים חסידים יבואו לכאן ויפגעו".
"האנשים שבאמת גרים כאן מבינים את זה", הוא מסביר איך זה עובד. "זה לא שאנחנו נגדם או פולשים לתוך המרחב שלהם. מדובר בשתי קהילות שחיות בנפרד האחת מהשנייה 99% מהזמן. אני לעולם לא אוכל לחשוב על פתיחת סניף של 'טרייף' בירושלים. זה יובן אחרת שם. אני מבין שזה ביג דיל עבור אנשים אחרים".
סיפור הצלחה אמריקני עם שטריימל
הסיפור על המהגר שהגיע לניו יורק עם 100 דולרים בכיסו פרנס לא מעט תסריטאים הוליוודים וזהו בדיוק הסיפור של בן ברבר מניו יורק. כשהגיע לאמריקה כל רכושו הסתכם ב-117 דולרים. היום הוא מנהל בית עסק משגשג עם מספר סניפים ועשרות עובדים. "ארה"ב שונה לגמרי מהארץ", הוא מספר. "אם מישהו רוצה לעבוד פה ויש לו את המרץ הוא מצליח".
ברבר, חסיד באבוב, ידוע כמי שנחשב לכתובת הראשונה למכובדים ועסקנים מהקהילה החרדית. "אנחנו ממנים את לימודי התורה בארץ ישראל", מספר ברבר בהתרגשות וגאווה. "היכולת לפרנס את החרדים הלומדים בארץ נותנת מוטיבציה נוספת לצאת ליום עבודה".
המושך בחוטים
1 מכל 5 משקי בית יהודיים בניו יורק הוא עני, ועדיין את רוב החרדים בניו יורק תמצאו בדירות ובשיכונים היקרים והמבוקשים ביותר בברוקלין. איך? את התשובה אפשר אולי למצוא אצל הרב אברהם נידרמן. הרב נידרמן עומד בראש מרכז UJO - united Jewish organization: המרכז שמגשר על הפערים בין הממשל לקהילה.
"אנשים לא מבינים איך לפנות לממשלה", מסביר הרב נידרמן. "יש מחסום שפה והחוקים האמריקנים, מאוד מורכבים. אנחנו משרתים כספקי שירות כדי לוודא שאנשים יקבלו את השירותים המגיעים להם". כמעט בכל פעם שנפתחת רשימת המתנה לדיור ציבורי במדינת ניו יורק, ה-UJO עוזר לאלפי בני ובנות הקהילה להגיש מועמדות.
מאז שהוקם ב-1966, הארגון הפך להיות הפנים של הקהילה החרדית בארה"ב בנושאים ציבוריים. "כאשר הממשלה מנסה למשל להתערב בנושא דתי, אנחנו שם כדי לוודא שיש הפרדה ברורה וחדה בין דת למדינה", הוא אומר. "אבל רוב הזמן, אנחנו עובדים ביחד". כשממשלת ניו יורק אסרה על הבערת מדורות בשכונות מגורים, הארגון פנה לממשלה וביחד קבעו מקום מיועד לקיום המנהג של ביעור חמץ.
"הממשלה מבינה שהיא לא יכולה ולא תוכל להכריח את הקהילה היהודית לשנות את צורת הלבוש שלנו, או במה אנחנו מאמינים ולכן, הם מבינים שיש צורך לעבוד יחד. אני מקווה שזה יוכל לקרות בישראל גם כן, כי כרגע זו בושה שמדינה שקוראת לעצמה מדינה יהודית מנוהלת בצורה שבה היא מנוהלת. כשאנשים, שיש להם סיבות לגיטמיות לאמונה הדתית שלהם, שלא רוצים ללכת לצבא למשל".