מבוכה בחמאס בעקבות התבטאותו אמש של בכיר הארגון סלאח אל-ברדוויל בעיתון הבריטי "גרדיאן", לפיה חמאס לא יסייע לאירן במידה ויפרוץ עימות צבאי עם ישראל. מאז התבטאותו של אל-ברדוויל, שורה של בכירים בארגון יצאו לכלי התקשורת האירניים על מנת לתקן את הנזק התקשורתי שנגרם - מה ששב ומציף את המחלוקות הקשות בהנהגת חמאס, והשסע ממנו היא סובלת בחודשים האחרונים.
"אם תתפתח מלחמה בין ישראל לאירן, חמאס לא ייקח בה חלק", אמר אל-ברדוויל ועורר את הסערה. "חמאס אינו חלק מברית צבאית באזור. האסטרטגיה שלנו היא הגנה על זכויותינו". אך עד מהרה מצאו עצמם בכירי הארגון בסיטואציה לא נעימה, בה הם צריכים לתת דין וחשבון למשטר האייתולות בטהרן.
הראשון לעשות זאת היה מחמוד א-זהאר, מי שהיה שר החוץ לשעבר בממשלת חמאס ומי שעמד בראש "מסע הניגוח" בראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל בתקופה האחרונה. "חמאס יגיב בצורה נחרצת - לא רק נגד הציונים, כי אם גם נגד מי שיסייע להם", אמר א-זהאר בראיון לסוכנות הידיעות האירנית "פארס" ודחה את מה שכינה "הפרסומים הכוזבים בבריטניה". עם זאת, הדגיש כי הוא אינו סבור שישראל תתקוף באירן.
"אירן אינה מתערבת בענייננו"
מיד אחריו התראיין בכיר חמאס נוסף, חסן יוסוף, המשמש גם כיועצו של ראש ממשלת הארגון בעזה לענייני חוץ. יוסוף ביקש להבהיר את התבטאותו של אל-ברדוויל: "אירן אינה זקוקה לחמאס לתגובה במידה שתותקף על ידי ישראל, משום שיש לה יכולות צבאיות אדירות באמצעותן היא יכולה להשיב לישראל", אמר בראיון לערוץ הטלוויזיה האירני בשפה הערבית.
"יש לנו יחסים אסטרטגיים עם אירן - אך היא אינה מתערבת בעניינו ואיננו מבקשים ממנה זאת", המשיך יוסוף בהתייחסות המסתייגת. "אנחנו אלו המגדירים לעצמנו את מדיניותנו בהתאם לאינטרס הפלסטיני".
בהמשך דבריו שבו וצפו הלבטים באשר להמשך ההישענות על הרפובליקה האסלאמית. "איננו חלק מכל ברית צבאית או פוליטית באזור...אך אם רצועת עזה תותקף, הרי שההנהגה הצבאית של חמאס בשטח לא תמתין לאף אחד ותחליט על אופי התגובה. יש לנו את הזכות להגן על זכויותינו", אמר יוסוף.
יוסוף סיפר על "בעיה שנפתרה" בין חמאס לאירן, על רקע האירועים בסוריה - אך סירב להרחיב מעבר לכך. עם זאת, הוא רק פתח צוהר להישענות על שלל הדיווחים מהחודשים האחרונים בעניין המשבר העמוק הפוקד את "ציר טהרן-דמשק-עזה" בעקבות המחלוקת על המדיניות כלפי המשטר הסורי המדכא את בני עמו באכזריות.
מחיר העמדה
בחמאס נמנעו תחילה מלנקוט עמדה פומבית התומכת במשטר אסד, מה שעורר משבר חריף שהוביל לסגירת משרדי הארגון בדמשק. בחודש החולף, על רקע דיווחים על משבר עמוק ביחסי משעל-אסד, התבטאו מספר בכירים בהנהגת חמאס נגד התנהלות המשטר הסורי והביעו תמיכה ב"שאיפותיו של העם הסורי". זאת, כחלק משינוי האסטרטגיה עליו הוחלט בחמאס בעקבות אירועי "האביב הערבי" - והוא היצמדות לערכי תנועת "האחים המוסלמים" הצוברת תאוצה במדינות המהפכה.
חמאס מצא עצמו במצב בו הוא נקרע בין התמיכה במשטרים הערביים ל"אחים", והחליט לבחור: המהלך הוביל אותו לשורה של ויתורים גם בזירה הפנים-פלסטינית, הגמשת עמדות במו"מ על הסכם הפיוס עם פת"ח וביקורת קשה מצד גורמים קיצוניים בתנועה על התנהלותה. זאת, לצד המרוץ החשאי על הנהגת הארגון ביום שאחרי חאלד משעל, שעל פי פרסומים בתקשורת הערבית מבקש לפרוש מתפקיד יו"ר הלשכה המדינית באמצע השנה.
בהקשר זה צריך לציין את המשבר הכלכלי הקשה הפוקד את הארגון. התקציב מאירן קטן משמעותית בעקבות הסנקציות, ואחרי סגירת המשרדים בדמשק מחפש חמאס מממן משמעותי. זו אחת הסיבות בגינן יצא לאחרונה ראש הממשלה בעזה, אסמאעיל הנייה, למסע במדינות "האביב הערבי" ומדינות המפרץ. אך עם הגעתו לנסיכויות העשירות - כנראה שהוצב בפניו תנאי לפיו סיוע כלכלי שווה הפסקת התמיכה ברפובליקה האסלאמית.
זה המחיר שצריך הארגון לשלם, ככל הנראה, בגין ניסיונותיו להתנער מתדמית "המזדהה עם ציר הרשע" בעת המשבר. על כך אפילו רמז האייתולה חמנאי בפגישתו עם הנייה בחודש שעבר בטהרן, כשאמר ש"אין מקום בחמאס לגורמים פשרניים וותרנים". מעתה והלאה אמרו - משבר עמוק לא רק בין חמאס לסוריה, כי אם גם בין חמאס לאירן.