הלם בחמאס בעקבות חיסולו של בכיר התנועה סעיד סיאם, ששימש כשר הפנים בממשלת הארגון בעזה, ואשר הוביל את הפלג הקיצוני בארגון.
אמצעי התקשורת הערביים ובראשם כלי התקשורת של חמאס, לא מיהרו לדווח על מותו של סיאם, חרף הדיווחים הרבים על כך בכלי התקשורת הישראלים והאישור הרשמי של צה"ל על מותו. הפלסטינים דיווחו תחילה כי "מטוסי חיל האוויר של הכיבוש פגעו בביתו של אחיו של סיאם, הרגו אותו ואת כל משפחתו". אך עם חלוף זמן קצר, הגיע האישור הרשמי גם מעזה: סיאם חוסל, יחד עם אחיו וכל בני משפחתו.
בעקבות האיחור בדיווח, איחרה גם לבוא התגובה הרשמית של הארגון - אולי בגלל ההלם, ואולי בגלל ההכחשה. אולם בסופו של דבר החלו לזרום הגינויים והאיומים. הזרוע הצבאית של הארגון, 'גדודי עז א-דין אל-קסאם' פרסמה הודעה רשמית בה הבטיחה "להגיב על הפשע במעשים ולא בדיבורים".
בארגון הבטיחו כי "מותו של סיאם לא נשפך לחינם", וכי "יהווה הוא 'דלק למנועיהם' של פעילי עז א-דין אל-קסאם". בחמאס הבטיחו גם כי רצונה ישראל לפגוע ב"ראש הנחש" לא תצליח: "את סיאם יחליפו 1,000 מנהיגים, וההתנגדות תמשיך בדרכה". בארגון הבטיחו כי "הפגיעה בסיאם לא תפגע בנו, אדרבא - היא תחזק את הג'יהאד וההתנגדות".
הפרלמנט הפלסטיני של חמאס, בו נטל חלק, כאמור, סיאם, הוציא אף הוא הודעה רשמית הערב, בה הבטיח כי "מותו של סיאם יהווה את האור שיראה את המשך הדרך להגשמת המטרות של העם הפלסטיני, בדרכי הג'האד וההתאבדות".
גורמים בחמאס הבינו אמש היטב כי ישראל מיישמת את שהבטיחה בכל הנוגע לפגיעה אפשרית גם בזרוע המדינית של הארגון. לפני כשבועיים חוסל אמנם ניזאר ריאן (לינק) שהיה בכיר רם דרג גם בזרוע הצבאית וגם שימש כ"חוט המקשר" לזרוע המדינית, אך הפגיעה היום בסיאם היא חיסול ראשון של בכיר מדיני בדרג גבוה מאוד מאז החל צה"ל במבצע "עופרת יצוקה".
סיאם נחשב לאחד ממקורביו של ראש הממשלה אסמעיל הנייה, והיה אחד האנשים החזקים בממשלה שהקים חמאס עם השלמת ההפיכה על עזה ביוני 2007. הוא נחשב לאחד ממובילי הפלג הקיצוני בארגון, ומעבר לפעילותו ויוזמותיו בפן הביטחוני-צבאי בתוך הרצועה, בין השאר בהקמת "הכוח הביצועי" של החמאס ומשטרת הארגון, נחשב גם לאחד מהאנשים השנואים ביותר בקרב אנשי הפת"ח. זאת, קודם כל בשל העובדה שסיאם היה ממפקדי ההפיכה הצבאית של חמאס ברצועה, וגם בשל הוראותיו המפורשות לרדוף את "פליטי" הפת"ח שעוד נותרו בעזה לאחר ההפיכה.
אין צל של ספק שיש לא מעט אנשים בפת"ח שמביעים סיפוק מהסתלקותו של סיאם מהמפה העזתית, לאחר השמחה הרבה, אך המופנמת יש לומר, גם מחיסולו של ניזאר ריאן לפני כשבועיים.