רק לאחרונה קיבל הארון, פליט מאריתריאה, את חייו בחזרה. לפני פחות מחודש הוא הצליח סוף סוף להיכנס לישראל, והיום הוא מספר על שמונה חודשים של גיהינום שעברו עליו במחנות עינויים בסיני. "בפעם הראשונה דרשו מאיתנו לשלם את הכופר במהירות. אמרו לנו שאם לא נשלם יקשרו אותנו עם חבל בידיים וברגליים ויהרגו אותנו", הוא מתאר.
אלפי פליטים מסודן, אריתריאה וסומליה נכלאו בשנתיים האחרונות במחנות המופעלים על ידי כנופיות של בדואים בצפון סיני. אלא שמי שידו לא משגת לשלם כופר, שמגיע לאלפי דולרים, עלול לשלם בחייו - ובדרך אכזרית במיוחד. "איימו עלינו ואמרו שקנו אותנו מאנשים אחרים, ואמרו שכדי להחזיר את ההשקעה הם יכולים למכור את הכליות שלנו אם לא נשלם להם", אומר אחד הפליטים.
לדיווחים מהסוג הזה על סחר באיברים של פליטים, מצטרפות היום תמונות מזעזעות של קברי אחים. במסע של עיתונאית מצרית ברחבי צפון סיני היא מגלה קברי אחים של פליטים שגורלם לא שפר עליהם. הם הפכו לדבריה לחלק מתעשיית המוות. "הגופות נפתחו כדי שיהיה אפשר להוציא מתוכן את הכליות. כלומר הוציאו מהן את כל האיברים הפנימיים, הלבישו אותם מכל הבא ליד, קשרו אותם וקברו אותם בחולות", דיווחה העיתונאית.
"לא ברור כמה גופות נעלמו במרתפים"
"לא ברור איבריהם של כמה מהם נגנבו וגופותיהם במצרים וכמה אחרים הוחזרו על ידי המצרים לאריתריאה ונעלמו שם במרתפים", מתארת סיגל רוזן, ממוקד סיוע לעובדים זרים, תמונה עגומה במיוחד. "זו מאפיה אחת גדולה שמתפרשת על כל השטח עד סודן ואריתריאה. אחד מוסר אותם לשני", מספר בדואי שמתגורר בסיני.
סמוך למקום מציאת הגופות מגלה העיתונאית המצרית מסמכים רבים של הנרצחים. לצידם, תרופות שמעידות לכאורה על הניתוחים הנעשים בלב המדבר. בתמונות שצולמו בחדר מתים בצפון סיני ישנה עדות נוספת לזוועה: המוני גופות של אפריקנים שהגיעו לסוף מסעם.
אחרים, כמו הארון, סבלו עינויים קשים לאורך חודשים ארוכים. אבל היום הארון מודה לאלוהים שמשפחתו הצליחה לגייס 15 אלף דולרים, כדי לשחרר אותו מהתופת ומסכנת המוות שריחפה מעליו במסע בדרך לישראל.