הרחפן שהעלו המורדים לאוויר מגלה רק טפח ממחזה הזוועות במה שהייתה פעם סוריה. הגדולה בעריה, חאלב, ארם צובא המקראית, טובלת בעיי חורבות ספוגי דם. הכרך היפה הזה, הפנינה בכתרה של המדינה, נכתש עד דק בהפצצות שטיח רוסיות, עם מאות רבות של חביות טעונות חומרי נפץ שהוטלו ללא אבחנה ממסוקים סוריים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מדי פעם עולה משם ריח כלורין מן הפגזים שיורים שרידי סוללות הארטילריה של צבא אסד. השכונות המזרחיות בשליטת המורדים נמחקו. כמאה אלף תושבים כלואים תחת אש בתוך המצור המתהדק.
"אנחנו מתגוררים בשכונה 50 שנה ואנחנו נמצאים בקו העימות מתחילת המשבר", מספר אחד מתושבי מזרח העיר. "הרבה שכנים עזבו את השכונה כי הייתה להם אפשרות. מדי פעם נורים עלינו פגזים ונשים וילדים נפגעים. אנחנו פוחדים מאוד כשזה קורה, אנחנו רצים למסדרון ונשכבים על הרצפה".
במפגן מקומם של ציניות העלה לאחרונה משרד התיירות הסורי סרטון תעמולה לתיירים בקריאה לבוא ולבקר בחלק המערבי של העיר שנשאר בידי אסד, וכל זאת בליווי של שיר מ"משחקי הכס". עיר אחת - שני עולמות.
זהו קרום דקיק מאוד. עשרות ערים בסוריה, מאות כפרים, אינם ראויים עוד למגורים. יותר ממחצית מ-23 מיליון תושבי סוריה כבר הפכו לפליטים, בין שברחו מן המדינה ובין שהיו לעקורים בתוכה. רק מעטים מהם יוכלו או ירצו לחזור לבתיהם. אסד, בעזרת הרוסים, מבצע - חד וחלק - טיהור אתני: מגרשים את הסונים, שהם כ-70% מהאוכלוסייה, מכל מקום אפשרי. מנקים את המרחב שסביב דמשק, וכך גם בגזרת חאלב.
"ילדים קטנים נהרגו, אנשים כאן מתים", מספר אחד מתושבי העיר לאחד הכתבים שמסקרים את האזור. "אנחנו מוציאים אנשים מתחת להריסות, הוצאנו 10-15 אנשים. מה פשעם של הילדים האלה?"
"איך ייתכן שהם גוועים ברעב ובה בעת מגיע לידיהם נשק?", ממשיך הנשיא אסד להאשים אל מול הזוועה. "איך ייתכן שאנחנו מונעים מהמזון ומהסיוע הרפואי להגיע לאזור הזה, אך איננו יכולים למנוע מהנשק להגיע לאזור הזה?".
כחצי מיליון הרוגים נספרו שם בשש שנות המלחמה, ועוד 2-3 מיליון פצועים. מיליוני ילדים אינם הולכים כבר שנים לבתי הספר. אין שירותים ציבוריים של ממש. יש מחסור במזון וכמובן בתרופות. ארגוני זכויות אדם שחררו, למשל, עשרות אלפי ארנבים באזור חמה, כדי שיתרבו והתושבים יוכלו לצוד אותם.
משיחות עם סורים רבים, מכל העדות והצבעים הפוליטיים, עולה מסקנה אחת: לשקם את סוריה, להחזיר לה את אחדותה, לקלוט את מיליוני חסרי הבית, זו משימה בלתי אפשרית בטווח של שנים.