עשור לשלטון החמאס בעזה, מאז ועד היום: האגדה מספרת שמוחמד דחלאן, האיש החזק של פת"ח בעזה, תכנן להתנפל בהפתעה על יחידות החמאס ולשתק את הארגון. חמאס הקדים והכה, וביוני 2007 השתלט במהירות על הרצועה כולה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

כוחותיו של דחלאן נמסו כחמאה בחום הקיץ. פעילי פת"ח נזרקו מן הגגות. ממרחקים חאלד משעל, מנהיג החמאס, הפציר באנשיו ברצועה לבל ילכו על כל הקופה. משעל לא רצה למוטט את הרשות הפלסטינית - רק לאלף אותה.

החמושים של החמאס לא התאפקו (צילום: רויטרס)
החמושים של החמאס לא התאפקו|צילום: רויטרס

אבל החמושים חמומי המוח של חמאס לא היו מסוגלים להתאפק ופרצו גם אל המעון הרשמי "המוקטעה" של אבו מאזן בעיר. הם תפסו את כל משרדי הממשלה, לרבות מטה מנגנון הביטחון המכונה "הספינה", אותו בנה ה-CIA למען דחלאן.

בחמאס זועקים לעזרה, אבו מאזן מתעלם

לאחרונה הביע משעל צער על שאנשיו לא נשמעו לו אז. טעות הייתה, כך אמר, להפוך את חמאס לשליט בלעדי בעזה. לעסוק במתן שירותים, לטפל בביוב, לטפל במשק הצולע. מאוחר מדי.

עכשיו אבו מאזן אינו רוצה להיענות להזמנת חמאס לקחת לידיו את הממשל ברצועה. הוא אומר שאינו רוצה להיות הכספומט של חמאס, "קבלן המשנה שלהם" מול ישראל ומצרים. "על החמאס לפנות לעם כדי שהעם יבין שהם אלה שטעו והם אלו שמשחקים בגורלו של העם שלהם", הוא אמר.

מחזר את הטיעון הערבי. אבו מאזן (צילום: רויטרס)
מעניש, אבו מאזן|צילום: רויטרס



באחרונה אבו מאזן אף החל להעניש: הפסקה וקיצוץ משכורות ל-58 אלף פקידי הרשות שנצטוו מאז השתלטות חמאס לחדול מלהגיע לעבודה. הפסקת התשלום בעבור החשמל שמספקת ישראל לרצועה.

מס על כל ארגז שעובר במנהרה

המצוקה גוברת, האספקה לעזה מגיעה כולה מישראל דרך כרם שלום. המסוף המצרי בדרך כלל סגור, רוב המנהרות יצאו מכלל פעולה. התוצאה: חמאס החל לגבות יותר מסים מן האוכלוסייה המרוששת.

המצוקה גוברת
המצוקה גוברת|צילום:

מסים על כל משאית נכנסת, 27 דולר על כל ארגז שעובר במנהרה, מס סולידריות של 3 אחוזים. סוחר אינו יכול לעבור במעבר ארז לישראל בלא מסמך המאשר שסיים לשלם את כל חובותיו.

חמאס תחת מכבש. סעודיה והאמירויות אינן מעבירות כסף, טורקיה הבטיחה ואינה מקיימת. קטר מתאמת זה מכבר עם ישראל את הסיוע שלה ואירן מעבירה מימון לא גדול, רק לזרוע הצבאית.

החמאס בשפל, הזדמנות לישראל?

עשר שנים אחרי ההפיכה שביצע חמאס ברצועה, אין בישראל געגועים לחזור לשם. המדיניות היא להחזיק הפסקת אש, רעועה ככל שתהיה, סביב הרצועה.

אפשר כנראה לנסות להגיע עם חמאס, במצוקתו, להסדרה ארוכה יותר. למשל: הם יחדלו לחפור מנהרות תקיפה וכדומה, ישראל תעביר יותר סיוע ותפתח את הגבול לפועלים.

לא מאותת התמתנות, סנוואר|צילום: רויטרס, חדשות



הבעיה היא שבישראל אין חשק פוליטי לניסוי כזה והמנהיג החדש של חמאס, יחיא סנוואר, איננו בדיוק הטיפוס שיאותת התמתנות.