כבר 3 שנים שחמאס בעזה עסוק בדבר אחד - להתכונן למלחמת עזה הרביעית. אלא שבאותו הזמן הוא עושה הכל, באמת הכל, כדי להימנע ממנה. ככה זה כשאתה עדיין מלקק את פצעי צוק איתן, חווה כבר עשור סגר הרמטי על עזה ומבודד בזירה הבינלאומית. אותה מצוקה שדחפה את חמאס בין היתר, לקדם את הפיוס עם הרשות הפלסטינית.
הפלגים الفصائل | אוהד חמו בסדרת כתבות על הפלגים הפלסטינים
פרק 1: חמאס
תנועת ההתנגדות האסלאמית הוקמה לפני שלושה עשורים בדיוק במעוז המרכזי שלה - רצועת עזה. המרכזים הבולטים האחרים של חמאס הם מזרח ירושלים וחברון. זו תנועה דתית שקמה כדי לתת מענה חברתי ופוליטי לאנשיה - בכל תחומי החיים - בריאות, רווחה, חינוך - בדיוק כמו תנועת האם - האחים המוסלמים.
מייסד התנועה הוא אחמד יאסין שחוסל ב-2004. הבוס הגדול היום הוא מי שהיה עוזרו האישי - אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית. יחיא סנוואר, משוחרר עסקת שליט, הוא בעל הבית ברצועה.
איש לא יודע כמה אנשים מונה הזרוע הצבאית של חמאס בעזה - סמי צבא. ההערכות מדברות על 20 אלף חמושים, מחולקים ל-5 חטיבות בעזה. לכל אחת מהן יחידות משנה של נ"ט, נ"מ, רקטות ומנהרות פיקוד ושליטה, משם ינהלו את הקרבות.
ומה הם רוצים מישראל? מסמך העקרונות החדש שניסח חמאס פחות אנטישמי. כבר אין "בעיה" עם היהודים - רק עם הציונות. הם אפילו מוכנים להקמת מדינה פלסטינית זמנית בגבולות 67. שינוי אמיתי? לא ממש. יותר בכיוון של טקטיקה שנועדה לשפר את מעמדו הבינלאומי של חמאס.
לאחרונה שמעתי מעזה ומחמאסניקים בגדה אמירות מפויסות, אפילו דיבורים על הצורך בהכרה הדדית - אבל אלו קולות מעטים. המיינסטרים החמאסי לא מקבל או יקבל את ישראל לעולם. מי שיקבל אותה, אמר לי פעם מפגין נלהב בהפגנה בחברון - הוא פשוט לא חמאס.