הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבוקר (בין שבת לראשון) על רצונו "להעביר" יותר ממיליון פלסטינים מ"ההריסות בעזה" למצרים וירדן העלתה שוב לכותרות את סוגיית עתיד הרצועה לאחר המלחמה, ועוררה תהיות באשר להיתכנות ההצעה ולמידת הרצינות של הנשיא האמריקני בקידומה. "כמעט הכול נהרס ואנשים מתים שם, הייתי רוצה שמצרים או ירדן ייקחו אותם", אמר טראמפ. הוא הוסיף כי שוחח על כך עם מלך ירדן וכי בכוונתו לדבר גם עם נשיא מצרים על המהלך, שעשוי להיות "זמני או ארוך טווח".
"ההיתכנות של המהלך תלויה במידת הנחישות של טראמפ", אומר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמכון משגב. לדבריו, מצרים וירדן תלויות מאוד בארה"ב, ואם טראמפ יפעיל את כל כובד משקלו בעניין – הן עשויות להיכנע ללחץ. "אם הן יסרבו, הוא יעצור את הסיוע האמריקני ויכביד את ידה של ארה"ב על שתיהן. מצרים אולי יכולה להתמודד עם זה דרך סין או רוסיה, אבל ירדן הרבה יותר חלשה וחשופה ללחץ".
מצרים אומנם סגרה במהלך המלחמה את הגבול עם הרצועה, אך מאות עזתים יצאו דרך המעבר מדי יום. בישראל, משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל המליץ על עידוד הגירה לסיני בסוף המלחמה, וחברי ועדת החוץ והביטחון דני דנון (הליכוד) ורם בן ברק (יש עתיד) קראו במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" לגבש תוכנית להגירת פליטים למדינות קולטות. בשנה החולפת הביעו גם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר תמיכה ברעיון, וכעת הם מצדדים ביוזמת טראמפ.
פרופ' אייל זיסר, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב, לא רואה שום היתכנות להצעה של טראמפ. "מבחינת מצרים וירדן זו תהיה התאבדות לקבל את הפלסטינים מעזה לשטחן. כשמתחילים להעביר פלסטינים, לא ברור אם מישהו יתיר להם לחזור. זה יחשוף אותן לביקורת והאשמות שהן סוכנות של ישראל שמסייעות לה לפתור את הבעיה הפלסטינית בדרך של גירוש".
לדברי זיסר, המדינות גם חוששות מהנטל הביטחוני והכלכלי: "הן לא רוצות פלסטינים עם בעיות של טרור ותמיכה בחמאס. מישהו צריך לספק לאנשים האלה מזון, דיור ועבודה. טראמפ לא יזרים עכשיו מיליארדי דולרים לסייע למדינות האלה". גם השאלה האם העזתים יהיו מוכנים "לעשות רילוקיישן" לזמן מה מרחפת באוויר. "אני לא רואה את הפלסטינים הולכים, ולא רואה שחמאס יאפשר להם ללכת". לדעתו, "אלה אמירות של טראמפ מגובה מאה אלף רגל, בלי להבין את המציאות בשטח. ההיתכנות אפסית".
לפני שבוע דווח ברשת NBC האמריקנית כי בזמן שטראמפ וצוותו עוסקים בשלבים הראשונים של העסקה, הם כבר בוחנים פתרונות ארוכי-טווח לבניית הרצועה מחדש, כשאינדונזיה היא אחת המדינות הנשקלות להעברת חלק מהפלסטינים. לדברי מיכאל, הגישה של טראמפ היא "מאוד אינסטרומנטלית" והקשר הרגשי של אנשים לאדמתם "לא מדבר אליו בכלל".
"הוא מסתכל על הסיטואציה בעיניים של טייקון נדל"ן ורואה את עצמו כדיל מייקר, כמי שבא לפתור את הבעיה", מתאר מיכאל. "הוא טוען שאי אפשר לשקם את הרצועה עם שניים וחצי מיליון אנשים, ולכן צריך להוציא משם כמיליון וחצי אנשים. מבחינתו זו לא גזירה לנצח – הם יוכלו לחזור אחרי שיהפוך את עזה לסינגפור".
לאורך שנים הביעה מצרים התנגדות נחרצת לקליטת פליטים מעזה, וגם הצעות דומות שעלו מאז פרוץ המלחמה נדחו על הסף בקהיר ובעמאן. "זה סיוט של א-סיסי משתי סיבות", מסביר מיכאל. "ראשית, הוא רואה את העזתים כסניף של האחים המוסלמים ופוחד שידליקו לו מדורה בסלון. שנית, כמי שרואה עצמו מנהיג העולם הערבי, הוא לא יכול למכור את הפלסטינים בלי גיבוי".
עם זאת, טראמפ יכול להפעיל לחץ גם דרך מדינות המפרץ. "הוא יכול לדרוש מסעודיה ומהאמירויות להפסיק את הזרמת המיליארדים למצרים", מתאר מיכאל, "ואז א-סיסי עשוי לשקול מחדש – אולי כדאי לקלוט מיליון פלסטינים בסיני, בתמורה למימון תשתיות מארה"ב והעולם הערבי".
לדברי מיכאל, המפתח להצלחת המהלך, אם יקרום עור וגידים, הוא פירוק חמאס. "אין גורם בעולם שיסכים להיכנס לרצועה כשחמאס נותר גורם ריבוני", הוא מבהיר. לדבריו, ארגון הטרור יעשה הכול כדי לסכל העברת אוכלוסייה, ולכן "חייבים לרסק אותו באופן מוחלט כישות שלטונית-צבאית, אפילו עם יכולות מופחתות ממה שהכרנו". להערכתו, טראמפ עשוי להתפכח ולהבין שחמאס "מקלקל לו את החזון", ולתת לישראל גיבוי מלא לפירוק הארגון. "הוא רואה את עצמו כפיס-מייקר שבא לסיים את המלחמות במזרח התיכון, וחמאס פוגע בכבודו כשמפר את ההסכם. לאדם כמו טראמפ, שרגיש מאוד לכבודו, זו פגיעה אישית".
בינתיים, בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי כבר שיגרו תגובות נזעמות. "ההצהרות של טראמפ מסוכנות ומתואמות עם עמדות הימין הקיצוני הישראלי", אמר דובר חמאס חאזם קאסם. "הצעת טראמפ לא תעבור ואף פלסטיני לא יקבל אותה". בג'יהאד האיסלאמי הוסיפו כי "עמנו, ביציבותו והתנגדותו, יסכל תוכנית זו כפי שסיכל תוכניות קודמות רבות".
"אם טראמפ יהיה משוכנע שהרעיון הזה הוא תנאי הכרחי לשיקום עזה, כחלק מהארכיטקטורה האזורית החדשה, יש לזה סיכוי טוב להצליח", מעריך מיכאל. "אני לא יודע אם זה יהיה מיליון או מיליון וחצי, אבל בהחלט יכולים לעזוב כמה מאות אלפים".