הקרב הצמוד בין טראמפ להאריס מגיע גם לישראל: יותר מ-500 אלף בעלי זכות הצבעה חיים בארץ, ובמערכת כל כך צמודה הם יכולים להיות מי שיקבעו את תוצאות הבחירות.
מאיה, בת 24, תומכת במפלגה הדמוקרטית והצביעה למועמדת קמלה האריס. היא במקור משיקגו ועלתה לארץ לפני 6 שנים. "בחרתי בה מהמון סיבות, אבל שיקול הליבה שלי הוא ההשפעה ארוכת הטווח של הנשיא על אמריקה ועל העולם", שיתפה בשיחה עם N12 מה הוביל אותה לבחירה בהאריס. מאיה מדגישה כי היא מרגישה פטריוטית - גם כאמריקנית וגם כישראלית. "אני חושבת שהיא בחירה טובה יותר עבור האמריקנים. להיות גם ישראלית זה בהחלט שיקול - אבל בסופו של דבר הרבה מצביעים נותנים עדיפות רק לישראל, ולי עדיין אכפת גם מאמריקה".
מה הדאגה העיקרית שלך מניצחון של טראמפ?
"אחת הדאגות הכי גדולות לגבי טראמפ היא שהוא מציב את העולם, לא רק את אמריקה, על מסלול ממש מסוכן שנוגד את הדמוקרטיה. למשל, זכויות נשים זה נושא עיקרי בשבילי ונושא ההפלות הוא משמעותי. מבחינתי, ביטול הזכות להפיל זה משהו שלעולם לא אוכל להכיל. גם הדברים שהוא אמר ועשה בעבר. באופן אישי, אני חושבת שגם בשביל ישראל הוא לא מנהיג טוב: הוא מאוד אמוציונלי, פעולות רבות שלו נובעות מנקמה אישית והוא מאוד לא צפוי".
ערד, בן 25 מהרצליה, נולד בארץ, עזב עם משפחתו בגיל צעיר וחזר לשרת בצה"ל בשנת 2017. הוריו עדיין מתגוררים באטלנטה שבג'ורג'יה, ואילו הוא משויך למדינת מרילנד - שם גם הצבעתו נספרת. ערד הצביע בשבוע שעבר בשגרירות האמריקנית, למועמדת המפלגה הדמוקרטית קמלה האריס. "אני מגדיר את עצמי כאדם שמבין בפוליטיקה של ארה"ב, ואני מאוד מרוצה מאיך שהנשיא ביידן התנהל מול ישראל במהלך המלחמה - גם בחרתי בו ב-2020", סיפר ל-N12.
איך היותך ישראלי השפיע על הבחירה, אם בכלל?
"זה מאוד השפיע. אני יכול גם להודות שיש גבול במי הייתי מוכן לבחור כדמוקרט, ואם למשל המועמד היה ברני סנדרס לא הייתי מצביע לו, גם אם הוא היה מתמודד מול טראמפ. אגב, בבחירות לסנאט האמריקני במחוז שאני משתייך אליו - הצבעתי למועמד הרפובליקני שהוא מאוד פרו-ישראל".
אז הבעיה בעיניך היא טראמפ?
"כן. טראמפ כבר הוכיח כמה הוא לא צפוי. אני מרגיש שאם הוא יהיה הנשיא, זה להיות במצב שאתה כל בוקר יכול לקום עם השאלה ׳מה הוא יעשה היום?׳, וזה גם מפחיד וגם לא הייצוג האמריקני בזירה הבין-לאומית שהייתי רוצה. בנוסף, אני לא חושב שישראלים יכולים להבין זאת - אבל 6 בינואר זה היה אחד הימים הכי גרועים בתולדות ארה"ב. הסתערות ההמון על הקפיטול הייתה דבר נורא מפחיד לחוות כאמריקני. אנשים נכנסו לשם עם דגל הקונפדרציה, דבר שלא קרה מאז מלחמת האזרחים, ועד היום המפלגה הרפובליקנית לא הגיבה בעיניי כמו שצריך".
איך הסביבה בישראל מגיבה כשאתה משתף בבחירה בהאריס?
"אני חי בסביבה פרוגרסיבית, עובד בהייטק וחי במרכז הארץ ולא מקבל תגובות חריגות. אנשים בסביבתי כן מעדיפים את טראמפ, זה מוביל לשיח, ואחרי שאני מסביר להם את עמדותיי הם לרוב אומרים: ׳כן אני מבין אותך אבל עדיין - ישראל׳. אני גם מבין אותם, אבל כנראה אם הייתה להם הזכות להצביע הם היו במקום יותר דומה לשלי".
התפלגות שיעורי ההצבעה בישראל בעבר לימדה שהרוב בארץ בוחרים במפלגה הרפובליקנית. תמי בן סימון, ילידת ארה"ב שעלתה לארץ בשנת 1986 וכיום גרה במודיעין, כבר מימשה את זכות ההצבעה שלה ובחרה בטראמפ. "החשיבות של בעלי זכות ההצבעה בישראל מאפשרת להשפיע ישירות על המדיניות של ארה"ב כלפי ישראל, ההצבעה מעודדת את המנהיגים להישאר נאמנים לברית ארוכת השנים עם ישראל ולהגן עליה", שיתפה בשיחה עם N12 מדוע היא ממשיכה להצביע כל השנים. "אני באופן עקבי מצביעה למפלגה הרפובליקנית, שמאז ומתמיד עומדת על הזכות של ישראל להגן על עצמה", הוסיפה.
"אני חושבת שדווקא היום, יותר מתמיד, אני גם ממליצה לישראלים בעלי זכות הצבעה לנשיאות להצביע למפלגה הרפובליקנית - כי המפלגה הדמוקרטית של היום היא לא מה שהייתה בעבר. אפשר לראות שיש הרבה יותר רדיקליים שמושפעים מאירופה וזה בעייתי מאוד בעיניי. ההצבעה למפלגה הרפובליקנית היא קריטית, ואני גם יודעת על מכרים שלי שבעבר הצביעו לדמוקרטים והפעם יבחרו ברפובליקנים בגלל אותם קולות רדיקלים".
כשאת משוחחת עם אמריקנים אחרים, שחושבים אחרת ממך, זה מוביל למתחים או להתלהטות הרוחות?
"קודם כול באופן כללי שמתי לעצמי חוק בכלל לא להיכנס לשיחות פוליטיקה, אני לא רואה את הטעם, הרי אף אחד לא ישנה את הדעה של השני. אבל כשזה כן קורה, זה כמו לשוחח על המצב הפוליטי בישראל. זה בסוף עניין של תרבות שיחה, שצריכה לדעתי להיות מכילה וקשובה ורואה את האחר. השיחה לא מתוחה עם דמוקרטים כי היא לא נועדה לשכנע את הצד השני לחשוב אחרת או להראות לו שהוא טועה. זה יותר שיח מכבד ופתוח, שמציג דעות ואמיתות שונות".
גם דניאל, שנמצאת בארץ כבר שנה ומתכננת לעלות בקרוב, תבחר בטראמפ. "האמת שזה לא רק על להיות ישראלי או יהודי, אני עושה את זה בשביל ביטחון לאומי״, היא אומרת. ״ביידן מציג חולשה, ככה העולם רואה עכשיו את אמריקה. זה נכון שחשבו שטראמפ משוגע - אבל לפחות חששו ממנו, עם ביידן וקמלה, שלא עשתה לדעתי כלום בתור סגנית, אין ייצוג ראוי לאמריקה. אנחנו צריכים לחשוב על הדרך שבה העולם רואה את אמריקה ואיך אנחנו מציגים את עצמנו בזירה הבין-לאומית".
הדעות האלו התחזקו מאז תחילת המלחמה?
"בכנות בשנה האחרונה איבדתי לחלוטין אמון בדמוקרטים. אני ממש לא מרגישה בטוחה כיהודייה בארה״ב, ראינו מה הם עשו בשנה האחרונה, הם צבעו את הרחובות והאוניברסיטאות בהפגנות שנאה, השתמשו באלימות, התבצרו בקמפוסים ומה לא".
ומה היית אומרת למצביעי האריס שאומרים על טראמפ 'הוא לא הדוגמה שהייתי רוצה כנשיא'?
"שגם לא הייתי רוצה שהאישה הראשונה בתפקיד תהיה היא. המצע שלה לא ברור, לא הצלחתי לשמוע אותה עונה על שאלה אחת כמו שצריך והיא בעיקר מנסה לירות לכל הכיוונים ולרצות את כל הצדדים. להיות בעד מה שיביא לה את הקולות. אולי טראמפ הוא לא איש טוב, בסופו של יום הוא עדיין פוליטיקאי, אבל אני חושבת שהוא באמת מבצע פעולות ואני סומכת על מה שהוא אומר. טראמפ אמיתי - מציג מי הוא וזה מה יש. אני מאוד דואגת לישראל אם האריס תהיה הנשיאה".
באופן טבעי, לא כל המצביעים מרגישים בנוח לחשוף במי הם בוחרים. אחד מהם הוא נתן שכטר, שעלה לארץ לפני קצת יותר מ-5 שנים. זו ההצבעה השלישית שלו לנשיאות ארה"ב - השנייה מתוכן בישראל. "אני חושב שכל מי שעושה עלייה חי על קו של שני העולמות האלו של ישראל וארץ המוצא: לא משנה כמה אני אחשיב את עצמי כישראלי - תמיד אחזיק גם בזהות האמריקנית שלי".
אז כמה באמת הזהות הישראלית שלך הייתה מרכיב משמעותי בהחלטה למי להצביע?
"הרבה. עם זאת, ואני מניח שהמון אנשים לוקחים כשיקול גם את זה - המשפחה שלי עדיין חיה בקונטיקט ובהחלט יש לי אינטרסים שיהיה להם טוב. אני גר פה וחי את החיים שלי בישראל נכון, וזה אחד השיקולים הכי משמעותיים בהצבעה שלי, אבל צריך להסתכל על כל הדברים האחרים ולא רק על זה, למשל, מה כל מועמד מביא איתו או איתה לנשיאות. שוב - בגלל שעדיין יש לי אינטרסים שם אני לא יכול להסתכל רק על ישראל, ההצבעה שלי תשפיע ישירות על מי ששם ואני מחויב להסתכל על שני הדברים יחד. מי אני שאגיד ׳צריך לחשוב על ישראל׳, כשאני משפיע על מי שבאמת גר שם".
אתה עולה טרי יחסית, אני מניחה שנמצא בחוגים יחד עם אמריקנים כמוך - אתה משתף אותם בבחירה שלך.
"במעגלים שלי רוב האנשים הם אותו ראש, לא בהכרח מדברים על מי מצביעים ועל מי לא אלא על זה שיותר חשוב להשמיע את הקול ולבחור גם כשאנחנו גרים פה. יש לנו עדיין קשר טרי לארצות הברית כי אנחנו חיים בארץ רק כמה שנים".
גם מתלבטים, או יותר נכון מי ששינו את עמדתם בעקבות המצב בארץ יש. ג'ני, צעירה מקליפורניה שעשתה עלייה לישראל לפני 7 שנים ומגדירה עצמה כדמוקרטית - כנראה לא תצביע לאף מועמד. "אני גם ככה מקליפורניה שכחולה עם או בלי ההצבעה שלי, אבל זה לא באמת הפקטור", היא אומרת. "אני לא חושבת שקמלה מתאימה לתפקיד הנשיאה, קשה לי לקחת אותה ברצינות - ואני גם לא חושבת שטראמפ מתאים או לוקחת אותו ברצינות, הוא לא נשיאותי בכלל".
השנה האחרונה השפיעה על תפיסת העולם של ג'ני שמבהירה: "אין לי אמונה במפלגה הדמוקרטית בראשות האריס כשזה מגיע ליחסים עם ישראל. חד משמעית המצב בישראל השפיע על ההחלטה שלי, אני אמריקנית-ישראלית, ואני לוקחת מאוד ברצינות את היחס והמצע של המפלגות כשזה מגיע ליחסים עם ישראל".