בעת שבה ישראל ויוון מנהלות מו"מ למכירת מערכות הגנה אווירית לאתונה, קפריסין קיבלה ביום שלישי, כך לפי ערוץ הטלוויזיה "סיגמה", את סוללת ברק MX הראשונה שלה - מתוצרת התעשייה האווירית. עם סיום פריסת המערכות של העסקה, שנחתמה עם משרד הביטחון הישראלי ב־2021, מערך ההגנה האווירית הקפריסאי יהיה בעל טווח של כ־150 ק"מ.
"הדבר היחיד שאני יכול להגיד הוא שאנחנו נדאג, וכבר עושים את כל הנדרש לחזק את כושר ההרתעה של כוחות קפריסין, לא רק בגלל שאנחנו מדינה שנתונה לכיבוש, אלא חברת האיחוד האירופי באזור בעל חשיבות גיאופוליטית ספציפית", אמר נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. הוא שוחח אתמול (ה') עם נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, והביע את שאיפתו לשתף פעולה באופן הדוק לטובת חיזוק נוסף של היחסים בין שתי המדינות", נמסר מניקוסיה.
מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית
מערכת ברק MX תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מלט"ים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים מיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו-פולסי וראש ביות מכמ"י מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"מ לטווח 150 ק"מ.
את כלל המנועים למיירטים השונים מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום. הדגם היחיד שנמצא בשימוש במערך ההגנה האווירית הישראלי הוא LRAD, שבו התבצע שימוש בניסוי בחודש אוגוסט. ה־LRAD נמצא בשימוש ספינות סער 6, ובמסגרת אותו ניסוי שוגר מאח"י עצמאות. במהלך הניסוי שוגרה רקטה מדויקת לעבר מטרה שדימתה "נכס אסטרטגי בים" - מה שמתייחס ככל הנראה לאסדת גז, שהרי ספינות סער 6 תוכננו באופן ייחודי להגנה על האסדות של ישראל.
נמכרה לשורת מדינות בעולם
מערכת ברק MX של התעשייה האווירית נמכרה לשורת מדינות בעולם, כשאחת הבולטות שבהן היא אזרבייג'ן שרכשה אותו בנובמבר אשתקד תמורת 1.2 מיליארד דולר. עוד קודם לכן, מרוקו רכשה אותה ב־2022 תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. מעבר לשתי אלו, בולטת עסקת הענק למכירת מערכת ברק 8 (MRSAM) בשנת 2017 להודו, שבמסגרתה העלות הכוללת של המערכת והמיירטים חצתה את רף ה־2 מיליארד דולר.
לפי דיווחים בחו"ל, ברק MX היא אחת המערכות שבוחנת יוון במסגרת רכישת מערך ההגנה האווירית מישראל, לצד מערכות ספיידר וקלע דוד של רפאל. באתר "אנופלוס" היווני דווח, כי היוונים מתכננים, כי ברק MX ייפרס בכל יוון היבשתית עם כלל טווחיו: MRAD, LRAD ו־ ER. בד בבד, ינצלו את הוורסטיליות של ספיידר לטובת פריסת סוללות באיי הים האגאי עד לכרתים.
את מערכת ספיידר של רפאל, הציגה החברה הישראלית לפיקוד הבכיר של חיל האוויר היווני בחודש אפריל. המערכת שזוכה גם להתעניינות מלקוחות נוספים כמו קניה, וכבר נמצאת בשימוש של כמה מדינות - בהן צ'כיה. ספיידר היא מערכת הגנה, שמספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים.
תצורת ה-All in One של ספיידר
המערכת מיירטת את האיומים באמצעות שתי משפחות של מיירטים מתוצרת רפאל - פייתון (PYTHON) ודרבי (Derby). לפני כמה חודשים, הציגה רפאל תצורה חדשה למערכת הספיידר - תצורת ה-All in One - המציעה מערכת הגנה אווירית שלמה הכוללת: מכ"ם אינטגרלי, מטען ייעודי אלקטרו־אופטי, מערכת שליטה ובקרה מתקדמת ומיירטים מסוגים פיתון ודרבי, המותקנים כולם על רכב אחד בלבד. בינואר האחרון השלימה רפאל, בשיתוף מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, ניסוי מוצלח במערכת ספיידר בתצורת ה-All in One.
תצורה זו מהווה פתרון להגנה אווירית אופטימלית להגנת נקודה או כהגנה אווירית על כוחות מתמרנים; זאת, כחלק מסוללת ספיידר או בפריסה עצמאית ובהפעלה על־ידי צוות מפעילים מינימלי. בניסוי שנערך בינואר בישראל, נבחנו כמה תרחישים המדמים איומים קיימים ועתידיים, במהלכו מערכת הספיידר, בתצורתה החדשה, יירטה כטב"ם במתאר מבצעי מאתגר בפגיעה ישירה ומדויקת.
המערכת שנמכרה לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו
המערכת השלישית שנמצאת על הפרק בין הצדדים היא קלע דוד, שנמכרה באוגוסט אשתקד לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו. בניגוד לשתי המערכות האחרות שנמצאות על הפרק, קלע דוד מהווה באופן מלא חלק ממערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, מאז שמובצעה בשנת 2017. זו מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעת ברזל בברזל - מיירט במטרה). המערכת כוללת טיל מיירט דו-שלבי, המתמרן במהירות, אשר בחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי.
קלע דוד נועדה בישראל להעניק שכבת הגנת ביניים בין כיפת ברזל שמיועדת לאיומים לטווח הקצר לבין מערכות החץ שמיועדות ליירוט איומים לטווח ארוך, וכן לשמש מערכת הגנה מפני טילי שיוט. בכך, מאפשרת "שרביט קסמים" את עיבוי מערך ההגנה האווירית על מדינת ישראל מפני איומי הטילים והרקטות.
מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון מובילה את פרויקט קלע דוד באמצעות רפאל, שפועלת בשיתוף החברה האמריקאים "ריית'און". את מכ"מ ה-MMR פיתחה חברת אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, כאשר את מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" פיתחה חברת אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות. את המערכות האמריקאית במיזם מובילה סוכנות ההגנה מפני טילים (MDA), תוך שוושינגטון שותפה למימון ולפיתוח.
הכתבה המקורית פורסמה בגלובס.