החלטת משרד החוץ בראשות שר החוץ גדעון סער לסגור את שגרירות ישראל באירלנד גוררת ביקורת ותגובות מעורבות. דיפלומטים לשעבר במשרד החוץ אומרים בשיחה עם N12 כי יש בעייתיות רבה בהחלטה לסגור את השגרירות, והיא עלולה לגרום לנזק גדול.
"אירלנד בולטת לרעה בכל קנה מידה בין-לאומי", אומרת דנה ארליך, שגרירת ישראל באירלנד בשיחה עם N12. "זו החלטה לא קלה ולא פשוטה, אך כן החלטה נדרשת באווירה הנוכחית והמדיניות שממשלת אירלנד מקדמת. אלו ימים קשים מאוד, אבל מבחינה דיפלומטית ומדינית זו ההחלטה הנכונה".
ארליך הסבירה את ההחלטה: "לקיים שגרירות במדינה זו החלטה שנובעת מתוך רצון לפתח יחסים בילטראליים בתחומים שונים. לא בכל מדינה שעימה יש לנו יחסים יש נוכחות של שגרירות. החלטה כזאת נועדה לתעל את המשאבים שיש לנו למדינות שכן יש לנו יחסים של נוכחות ושיתוף פעולה עימן. השיח עם אירלנד ימשיך, לא מנתקים את היחסים הדיפלומטיים, אבל את הנוכחות הפיזית והמשאבים כן - ומשקיעים במדינות עם פוטנציאל לשיתוף פעולה גדול יותר".
"בשנה האחרונה רואים דה-לגיטימציה לכל שיתוף פעולה עם ישראל", אומרת ארליך. "קמפיין הסתה ממוקד אישית נגדי, צמצום פעילות בילטראלי, ניסיון לקדם צעדים אנטי ישראליים בתוך האיחוד האירופי, באו"ם - אירלנד מייחדת עצמה לרעה מכל המדינות שראינו. אנחנו לא נמנעים מביקורת, לא מפחדים ממקומות קשים. יש לי הרבה קולגות במדינות קשות וביקורתיות, אבל העוינות האובססיבית של אירלנד חצתה את כל הקווים האדומים".
מדוע היחס לאירלנד שונה ממדינות עוינות אחרות?
אירלנד אינה המדינה היחידה שנקטה קו קשה ולעומתי לישראל במהלך חודשי המלחמה, אך השגרירה ארליך, שכבר מאז חודש מאי אינה נמצאת במדינה (אז הכירה אירלנד במדינה פלסטינית), מסבירה מדוע היא חריגה לעומת מדינות אחרות: "אם מסתכלים כאן על המפה הפוליטית, אין שום קולות מאוזנים ותומכים בשיח על ישראל. אין במפה הפוליטית אף דעות אחרות שגם אם יהיה שינוי בממשל - לא יהיה שינוי חיובי ביחס לישראל. להפך, בשנה האחרונה ראינו מרוץ לתחתית בין האופוזיציה לקואליציה מי מתבטא בצורה קיצונית יותר כלפי ישראל. אנחנו לא שומעים דעות שונות בתקשורת, רואים סיקור חד-צדדי עם הטיות מובנות - וכל מי שמביע עמדה שונה, אפילו לא תומכת, אלא מאוזנת - סופג בריונות קשה".
ארליך גם מסבירה כי חברי הקהילה היהודית במדינה חוששים לחייהם. "יהודים מפחדים ללכת עם סממנים דתיים ברחוב וציונות הפכה למילת גנאי. אנשים עושים מניפולציה, משנים את משמעות המושג, ומקדמים אנטי ציונות ואנטי ישראליות בהפגנות נגד. פוליטיקאים באופוזיציה קוראים לאינתיפאדה גלובלית. צעדות עם דגלי חמאס, חיזבאללה והחזית העממית - ואין שום צעדי נגד מצד המשטרה. האווירה הפומבית באירלנד הפכה לשנאה והסתה נגד ישראל".
"השאלה של אירלנד והיחסים עימה עומדת שנים בפני משרד החוץ", אומרת ארליך. "כמו שבוחנים את היחסים מול כל מדינה, ובודקים לאן ניתן להגיע ומה אפשר לשנות. מעל ל-14 חודשים אנו בשגרירות נמצאים בחזית, לא נמנענו מפעילות בתקשורת, גם פומבית וגם מאחורי הקלעים, אבל בסופו של דבר זו ההחלטה הנכונה במצב הקיים. השיח עם אירלנד ימשיך, אבל המשאבים שנציגות פיזית דורשת והאמירה של שיתוף פעולה - זה מסר ברור לאירלנד ולמדינות אחרות".
האחרונה באיחוד האירופי להקים שגרירות בישראל
אירלנד נחשבת במשך שנים ארוכות למדינה בעלת קו עוין וביקורתי לישראל. אירלנד הייתה המדינה האחרונה באיחוד האירופי לפתוח שגרירות ישראל, באמצע שנות ה-90. הקו הקשה והביקורתי באירלנד מתבטא גם ברמה המדינית-דיפלומטית, וגם ברמה האזרחית.
במשך שנים נהגה אירלנד לבקר את ישראל על כך שאינה מיישמת לטענתה החלטות שונות של האו"ם, והיא נחשבת לאחת המדינות שמביעות את התמיכה הגדולה ביותר בעם הפלסטיני במאבקו נגד ישראל. בחודש מאי הצטרפה אירלנד לספרד ונורווגיה בהכרה במדינה פלסטינית.
ההחלטה הישראלית לסגור את השגרירות בדבלין מגיעה לאחר שלאחרונה הודיעה אירלנד כי היא מצטרפת לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין לצדק בהאג (ICJ). "הסכמי אוסלו אינם אמינים עוד, ללא ספק - תהיה הכרה במדינה פלסטינית. נפעל להתערב לצד דרום אפריקה בתביעה נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג", אמר בחודש אפריל מייקל מרטין, שר החוץ של אירלנד.
מדינות רבות בעולם שמקדשות בהיסטוריה שלהן מאבק ארוך ואלים לעצמאות ממעצמה גדולה יותר נוטות להיות יותר פרו-פלסטיניות ויותר לעומתיות לישראל. זה אחד הגורמים שיכולים להסביר את המדיניות ארוכת השנים של אירלנד מול ישראל, בדומה למשל לעמדתה של אלג'יריה, שנחשבת לאחת התומכות הגדולות ביותר של הפלסטינים מבין מדינות ערב.
לאורך השנים הדגישו בכירים אירים, לרבות שרי החוץ, כי מאבקם הממושך לעצמאות הדגיש את זיקתם ותחושת המחויבות שלהם לפלסטינים ולעולם הערבי. לא אחת נעשה ניסיון להשוואה בין ה-IRA האירי, המחתרת האירית שנלחמה וביצעה פיגועי טרור בבריטניה, לארגון אש"ף הפלסטיני.
דיפלומטים לשעבר בביקורת על ההחלטה
דיפלומט לשעבר במשרד החוץ מתח ביקורת על ההחלטה בשיחה עם N12. "אקט של סגירת השגרירות הוא סמלי, אבל לטווח הארוך הוא יכול להזיק", אמר. הוא הדגיש כי לאורך שנים קיימת במשרד החוץ התלבטות אם לסגור את השגרירות באירלנד. "אני תמיד הייתי בין אלו שחשבו שלא נכון לסגור את השגרירות, למרות היחסים הקשים ששררו במישור הדיפלומטי".
"מדובר במדינה אירופית שלא היו איתה קשרים לפני שנכנסה לאיחוד האירופי, ולמרות העמדות הלעומתיות שלה מולנו – יש עוד מדינות לעומתיות לא פחות שאנחנו לא סוגרים בהן שגרירויות", המשיך הדיפלומט. "תפקיד השגרירות לא מתבטא רק ביחסים ברמת העמדות המדיניות, אלא גם במגוון אינטרסים שיש לשתי המדינות – כלכליים, קהילות יהודיות וישראליות, ועוד".
כמו בהרבה מדינות בעולם, גם באירלנד ניכרה עלייה גדולה באנטישמיות ובמסרים האנטי-ישראליים בעקבות טבח 7 באוקטובר. נראה שבמקרה של אירלנד, המסרים עברו כל גבול והיו חריגים ואלימים בכל קנה מידה. בתוך ימים מתחילת המלחמה, בשעה שעוד רוב מדינות המערב והעולם הביעו זעזוע ותמיכה חסרת תקדים בישראל ובזכותה להגנה עצמית – ברחובות אירלנד וברשתות החברתיות במדינה פורסמו כתובות ותמונות נאצה אלימים נגד השגרירה דנה ארליך. "גרשו את השגרירה הישראלית", נכתב על אחת הכרזות, שעוטרה בתמונה של ארליך שבה היא נראית מדממת בפניה.
רוני לשנו-יער, לשעבר שגריר ישראל לאיחוד האירופי ולנאט"ו, אומר בשיחה עם N12 כי ההחלטה לסגור את השגרירות באירלנד מגיעה בניגוד למטרה הבסיסית של העבודה הדיפלומטית. "המטרה היא לקיים מגע, ולא לנתק מגע - גם כשקשה, מתסכל ומרגיז. אני יוצא מנקודת הנחה שהיה דיון מסודר עם הדרג המקצועי במשרד החוץ, ואני בטוח ששר החוץ הנוכחי, שהוא איש רציני ובעל השכלה רחבה, קיבל את ההחלטה בהתאם לסך כל השיקולים שהוצגו בפניו". יחד עם זאת, הדגיש: "אני באמת לא יודע למה הוא קיבל את ההחלטה הזאת".
"מסתכלים עלינו בעולם בזכוכית מגדלת, וינסו כעת להבין מה היו הנימוקים של ישראל בהחלטה הזאת - וצריך שההחלטות יהיו מנומקות ובעלות משמעות. ממשלות ישראל לדורותיהן כבר היו בעבר בסיטואציות שבהן פתחו וסגרו מכל מיני שיקולים צרים וקצרי-טווח - זה לא מכובד ולא רציני, וזה מעיד על היעדר שיקול דעת. מדינת ישראל נמצאת במצב אבסורדי - בעולם נורמלי החיילים יורים והדיפלומטים מדברים, במקרה שלנו בישראל החיילים רוצים לדבר והדיפלומטים רוצים לירות, וזה צריך להיפסק".
השגריר לשעבר הדגיש: "המהות של הדיפלומטיה היא ההידברות, להסתכל לבני אדם בעיניים ולנסות לשכנע. בתקופה האחרונה אנחנו פחות מנסים לשכנע, כי זה קשה, ומעדיפים לנתק מגע. עשינו את זה למשל בהחלטה השערורייתית לנתק מגע ממזכ"ל האו"ם. זה מרגיז, אבל התפקיד של הדיפלומטיה הוא לדבר עם מי שלא מסכים איתנו ואנחנו לא מסכימים איתו. אנחנו מאוד כועסים על מדינות שמנתקות איתנו יחסים ולא מדברות איתנו כי הן לא מסכימות איתנו, למשל קולומביה. המטרה היא לדבר, להביא עובדות ולשכנע. לפעמים מצליחים, לפעמים מצליחים חלקית, ולפעמים לא מצליחים בכלל".
"אירלנד היא מדינה קשה לישראל מהרבה סיבות - היסטורית, ציניות כלכלית, צביעות. אני לא אומר אנטישמיות כי הם לא אנטישמים. אירלנד היא מדינה שהייתה קשה לישראל הרבה שנים, אי אפשר להתחמק מהאמירה הזאת. מצד שני, אירלנד היא חברה באיחוד האירופי ויש לה השפעה אבסולוטית על מה שקורה במוסדות האירופיים בבריסל - ומה שמתקבל שם מתקבל בהחלטה פה אחד. לכן, ישראל לא תוכל לקדם שום דבר, גם בלי קשר לפלסטינים, אם אירלנד לא תסכים לזה. זה לא קשור למה שקורה בעזה ולבנון, זה קשור לאינטרסים כלכליים, תרבותיים ומדעיים אחרים. מהצד השני, אירלנד לא תוכל לקדם מהלכים נגד ישראל באיחוד האירופי - מכיוון שגם במקרה הזה דרושה הסכמה פה אחד".
לשנו-יער גם מזכיר כי אירלנד היא האב טכנולוגי כלל-עולמי אדיר, ו-20% מהייצוא של ישראל למדינות האיחוד הולך לאירלנד. באירלנד גם יש קהילה יהודית וקהילה ישראלית גדולות. "תפקידנו הוא לתמוך ולשמש כתף לקהילות, אם לא נהיה שם - איך נעשה את זה? זה יהיה הרבה יותר קשה". הוא גם מזכיר שאירלנד היא מדינה שתורמת רבות לכוחות שמירת שלום בין-לאומיים, בדגש על יוניפי"ל. "אפשר לזלזל בזה, אבל ישראל בעצמה הזמינה אותם להתמקם על גבולותיה".