נשיא ארה"ב ג'ו ביידן החליט על שינוי מדיניות דרמטי במלחמה באוקראינה, ואתמול (ראשון) פורסם כי הוא אישר באופן חריג לקייב לתקוף באמצעות טילים אמריקניים ארוכי-טווח בעומק שטח רוסיה – מהלך שעד היום, במשך קרוב ל-1,000 ימים במלחמה, הוא לא הסכים לעשות. ברוסיה מאיימים כי הצעד הזה "יביא למלחמת עולם שלישית", ובוושינגטון קיים חשש כבד כי הצעד הזה עלול לפגוע קשות בארה"ב.
לפי ויאצ'סלב וולדין, נשיא הבית התחתון בפרלמנט הרוסי ומקורב לפוטין, שצוטטו ברויטרס, רוסיה עשויה להשתמש במערכות נשק חדשות ולהפעילן נגד אוקראינה אם קייב תשתמש בטילים האמריקנים בעומק שטחה. לפי אותו המקורב, צעד כזה של אישור שימוש בטילים הללו מצד ארה"ב, עלול להביא להרס היחסים בין רוסיה וארה"ב "לנצח".
ביידן אישר לאוקראינה לתקוף בעומק שטח רוסיה באמצעות הטילים האמריקניים ATACMS (Army Tactical Missile Systems), היעילים לטווח של כ-300 ק"מ. עד היום לא הסכימו בממשל ביידן לאוקראינה לתקוף בעומק שטח רוסיה מחשש להסלמת המתיחות עם מוסקווה. הטילים החדשים מכניסים לטווח האש של אוקראינה שטח של אלפי קמ"ר ברוסיה, בתוכם גם יעדים צבאיים ואזרחיים רבים.
טווח טילי ה-ATACMS בעומק שטח רוסיה
2/ ...and that the US should allow Ukraine to strike all legitimate military targets within Russia's operational and deep-rear within range of US-provided weapons – not just those in Kursk Oblast.
— Institute for the Study of War (@TheStudyofWar) November 18, 2024
Russian Offensive Campaign Assessment, November 17, 2024: https://t.co/qiUi8NjUng pic.twitter.com/1qwDynCZaK
על פי דיווחים שונים בארה"ב, לפחות בשלב הראשון הטילים ארוכי-הטווח מארה"ב ישמשו את אוקראינה לתקוף את כוחות הצבא הרוסיים והצפון קוריאניים במתקפת הנגד של רוסיה נגד צבא אוקראינה במחוז קורסק, שם אוקראינה ממשיכה להחזיק מאז חודש אוגוסט שטח של כ-600 קמ"ר. בימים האחרונים פתח צבא רוסיה במתקפת נגד רחבה באזור, עם כ-50 אלף חיילים, מתוכם כ-11 אלף חיילים מצבאו של קים ג'ונג און. במערב מעריכים כי פוטין נחוש להגיע לשיחות המשא ומתן לסיום המלחמה עם אוקראינה כאשר הוא שולט לחלוטין מחדש במחוז קורסק, ואוקראינה לא מחזיקה עוד בקלף הזה.
בסביבתו של ביידן אמרו כי ההחלטה הגיעה באופן ישיר בעקבות אספקת החיילים מצפון קוריאה לרוסיה. על פי דיווח שפורסם אתמול ברשת בלומברג, צפון קוריאה עשויה לשלוח לרוסיה עד 100 אלף לוחמים שישתתפו במלחמה באוקראינה. הלילה אמר קים ג'ונג און כי הוא הנחה את צבאו להתכונן "למלחמה ממשית", וזאת בשעה של מתיחות יוצאת מגדר הרגיל בחצי האי הקוריאני. גורמים רשמיים בוושינגטון אמרו כי הנשיא ביידן מעוניין להעביר לצפון קוריאה מסר כי "חייליה פגיעים" וכי כדאי לה שלא לשלוח לרוסיה חיילים נוספים.
הצעד של ביידן מגיע לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, וכחודשיים לפני חזרתו של הנשיא החדש-ישן לבית הלבן. ספק גדול אם טראמפ יאשר את המשך המדיניות של תקיפות אוקראיניות בעומק שטח רוסיה באמצעות נשק אמריקני. ברוסיה מתחו ביקורת על ביידן, וטענו כי הוא מנסה "להביא למתיחות מקסימלית לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן".
ניצחונו של טראמפ משפיע מאוד על המלחמה באוקראינה, וגם בקייב וגם במוסקווה כבר נערכים למה שנראה כמו סיומה הקרב של המלחמה באמצעות משא ומתן, ושני הצדדים עושים מאמצים כבדים לשפר את עמדותיהם לקראת השיחות הצפויות, למרות שטראמפ עצמו טרם הציג תוכנית סדורה לסיום המלחמה. סיבה אפשרית נוספת להחלטה של ביידן להעניק לאוקראינה את האישור המיוחל הוא הרצון לסייע לאוקראינה להשפיע על שדה הקרב בצורה טובה יותר לפני חזרתו של טראמפ.
מומחים ופרשנים שונים מעריכים כי למרות ההחלטה הדרמטית, לאישור האמריקני לאוקראינה לתקוף בעומק שטח רוסיה לא צפויה להיות השפעה שוברת שוויון על המלחמה. בארה"ב הדגישו בתקופה האחרונה כי צבא רוסיה כבר הסיג את כל מטוסי הקרב, המפציצים והנכסים האסטרטגיים הרחק מעבר לטווח טילי ה-ATACMS, אך עדיין צפויה לו השפעה גדולה בפגיעה בריכוזי כוחות רוסיים וצפון קוריאניים, מאגרי תחמושת ואמצעי לחימה ומחסנים לוגיסטיים חשובים של הצבא הרוסי.
אחד החששות הגדולים של מתנגדי ההחלטה בבית הלבן הוא כי פוטין יגיב, בין השאר, באמצעות העברת נשק מתקדם לאויבים של ארה"ב, למשל החות'ים בתימן. בין השאר עלה החשש כי רוסיה תספק לחות'ים טילים מתקדמים נגד ספינות מסוג "יאחונט". חששות נוספים שעלולים להשפיע גם על ישראל היא הגברת התמיכה הצבאית הרוסית באיראן, בין אם בתוכנית הגרעין או ביכולות צבאיות נוספות.
במוסקווה, באופן טבעי, זועמים על ההחלטה וטוענים כי היא מקרבת את העולם ל"מלחמת עולם שלישית". ולדימיר דז'ברוב, סגן יו"ר הבית העליון בפרלמנט הרוסי, אמר אתמול כי "זהו צעד גדול מאוד לעבר מלחמת עולם שלישית", וכי התגובה של רוסיה תהיה "מיידית". לאוניד סלוצקי, נשיא ועדת יחסי החוץ בבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, אמר כי הצעד "יוביל לתגובה החריפה ביותר" של רוסיה.
שר החוץ של הולנד קספר ולדקאמפ אמר כי האישור האמריקני שניתן לאוקראינה הוא "צעד מתאים בעקבות שליחת החיילים מצפון קוריאה לרוסיה". ג'וזפ בורל, שר החוץ היוצא של האיחוד האירופי, אמר כי הוא מקווה שכל מדינות הגוש יסכימו שאוקראינה צריכה לתקוף בעומק שטח רוסיה. שר החוץ של צרפת ז'אן נואל בארו הבהיר כי צרפת טרם אישרה לאוקראינה לתקוף בעומק שטח רוסיה באמצעות טילי SCALP צרפתיים, והבהיר: "זו סוגייה שאנחנו עדיין שוקלים".