להחלטה להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לכאורה על ביצוע פשעי מלחמה, יש משמעות עצומה, נכתב במאמר מערכת בגרדיאן הבריטי אתמול (שבת) – "משמעות עצומה על ישראל, הפלסטינים, על בית הדין ועל הסדר הגלובלי שבריטניה ובעלי בריתה מעוניינים לשמר".
צווי המעצר לנתניהו וגלנט
- ביידן תקף, צרפת תמכה: התגובות בעולם
- ראש ממשלת הונגריה: נתניהו מוזמן, לא נעצור אותו
- חשש בישראל: צווי מעצר נוספים בדרך
"הניסיון חסר התקדים, ההכרחי ונטול הפניות באופן רב-לאומי להעמיד לדין מנהיגים מערביים שנבחרו באופן דמוקרטי ומבוקשים בגין עבירות חמורות הוא מבחן שאסור לקהילה הבין-לאומית להיכשל בו", נכתב. על תגובתו של נתניהו לצווי המעצר נכתב: "הוא יהיה חייב לעשות טוב יותר מזה, המקרה הזה לא עוסק באנטישמיות, זה לא על זכותה של ישראל להגן – דבר שאין עליו חולק – זה עניין של כיצד זה מבוצע. זו שאלה של חסינות וצדק, נתניהו וגלנט צריכים להסגיר עצמם לבית המשפט ולהציג את טיעוניהם".
ההתנגדות הישראלית לכך ששופטי בית הדין הפלילי הבין-לאומי יוצרים "השוואה מוסרית" בין מנהיגי ישראל למנהיגי חמאס היא בעצמה לא מוסרית במהותה, נכתב במאמר בגרדיאן. "רוצח הוא רוצח, ללא קשר למעמדו, עמדותיו הפוליטיות והאידאולוגיה שלו".
"בתגובה על הטבח ב-7 באוקטובר, שטרוריסטים של חמאס רצחו 1,200 ישראלים וחטפו 250, ההנהגה הישראלית ופיקוד הצבא יצאו למערכה צבאית חסרת פרופורציות בעזה שגרמה להרג בלתי חוקי וחסר הבחנה של כ-44 אלף בני אדם, רובם אזרחים, ועדיין גורמת לסבל עצום למאות אלפים נוספים", נכתב במאמר. "בגין המבצע הזה, נתניהו וגלנט לכאורה נושאים באחריות פלילית כשותפים לדבר עבירה. האם זה נכון או לא? זו השאלה שבית הדין והעולם שמעבר לישראל דורש לה תשובה. בהיעדר הליך שיפוטי הוגן, אמין וחוקי – לעולם לא יהיה צדק, וייתכן שההרג לא ייפסק לעולם".
"אסור להסס כעת", נכתב. "הזיקה העתידית של מדינות מתפתחות לסט גלובלי של חוקים משותף עלול להישען על המקרה הזה, העולם צופה. אחריות מיוחדת בהקשר הזה מוטלת על בריטניה, שסייעה להקים את בית הדין. זה היה הישג חשוב שלא ניתן להמעיט בערכו. קיר סטארמר חייב להבהיר זאת מפורשות, באופן חד-משמעי, שאם נתניהו או גלנט ידרכו על אדמה בשליטת בריטניה – הם מיד ייעצרו ויועברו לבית המשפט. זה לא פוליטי, זה לא אישי – זה צדק".
המדינה שהפרה את הצו, ובעלות הברית של פוטין שעוררו חשש שייעצר
במאמר שנכתב בוושינגטון פוסט מובעת ביקורת על מה שנטען כ"מוסר כפול" של בכירים בארה"ב שבירכו על צו המעצר נגד פוטין לפני כשנה וחצי, אך מוחים כעת על צו המעצר נגד נתניהו. אחד מאותם פוליטיקאים בכירים הוא הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שכתב כעת כי צו המעצר נגד נתניהו היא "בדיחה מסוכנת", אך על פוטין אמר כי מדובר ב"פעולה מגובה בראיות של גוף בין-לאומי שיעמוד למבחן ההיסטוריה".
ואולם, רבים בעולם מדגישים כי אין מקום להשוואה בין פוטין, מנהיג אוטוריטרי וחסר מעצורים שפלש עם צבאו לשטחה של מדינה ריבונית – ובין נתניהו, מנהיג נבחר של מדינה מערבית דמוקרטית שיצאה למלחמה בתגובה על מעשה טבח חסר תקדים שחוותה. אחרי מנהיגים כמו פוטין, מועמר קדאפי ועומר אל-בשיר – זו הפעם הראשונה שמוצא צו מעצר בין-לאומי נגד מנהיג נבחר של מדינה דמוקרטית.
הקמת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג מתוקף חוקת רומא שנחתמה בשנת 1998 הגיעה במידה רבה כלקח כלל-עולמי מזוועות מלחמת העולם השנייה. בשל כך, מדינות אירופה, באופן מסורתי, צפויות להיות מאוד מחויבות לבית הדין ויתקשו שלא לאכוף את צו המעצר, גם אם כעת דוברי ממשלות בריטניה וגרמניה נמנעים מלומר במפורש כי יעצרו את נתניהו, אם ינחת בשטחם. סטארמר עצמו, בקמפיין הבחירות שבהן ניצחה מפלגתו ביולי, הדגיש עד כמה בריטניה תהיה מחויבת למוסדות הבין-לאומיים, בין השאר על רקע מדיניות שונה בנושא של ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, המנהיג שמאתגר באופן בלתי פוסק את האיחוד האירופי והסדר המערבי, הזמין את נתניהו לביקור בבודפשט והתחייב שהוא לא ייעצר בהונגריה, למרות שגם היא חתומה על חוקת רומא. הפרה כזו של צו מעצר נראתה כבר בספטמבר, לאחר שפוטין ביקר במונגוליה ולא נעצר, למרות שגם היא חתומה על חוקת רומא וחברה בבית הדין. לצד זאת, ידוע כי לפחות פעמיים נאלץ פוטין לבטל ביקורים מתוכננים שלו בדרום אפריקה ובברזיל, שתיים מהמדינות שמתחזקות קשרים ענפים עם רוסיה גם כעת, מכיוון שלא הסכימו להבטיח לו שלא ייעצר.