דובר בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, פאדי אל-עבדאללה, התראיין אמש (חמישי) לחדשות 12 והתייחס להחלטתה של ישראל לערער על צווי המעצר לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט.

ישראל אמרה שאין לבית הדין סמכות שיפוטית על ישראלים והעלתה את עיקרון המשלימות - לפיו הליך משפטי יתנהל בבית הדין בהאג כאשר מדינה אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל את ההליך כראוי. אל-עבדאללה נשאל האם לא היה נכון יותר לדון בסוגיות הליבה הללו לפני הוצאת צווי המעצר ולא לאחר מכן.

הוא השיב: "בעניין הסמכות השיפוטית, שופטי בית הדין קבעו בהחלטה קודמת את הסמכות הגאוגרפית של בית הדין ביחס לשטחים הפלסטיניים, עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. באותה החלטה הם הבהירו שלא נחוץ שישראל תקבל את סמכות בית הדין - ניתן במקרה הזה להסתמך על הסמכות הטריטוריאלית כפי שאושררה ע"י מדינת פלסטין".

קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג (צילום: reuters)
קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי|צילום: reuters

דובר בית הדין נשאל באופן ברור יותר - מדוע מיהרו בהאג להוציא את הצווים ולא נתנו לישראל לחקור את אותם ה"פשעים" בעצמה, שכן ישראל כבר התמודדה עם ביקורת שיפוטית בשעת מלחמה, לצד העובדה שיש לה מערכת משפט עצמאית. הוא ענה: "זה לא מספיק שיש מערכת משפט עצמאית, צריך שמערכת המשפט תפעל בנוגע לאותה ההתנהלות לכאורה שצוינה ע"י בית הדין. אז על מנת שעיקרון המשלימות ייושם על המקרים האלו - יש צורך להוכיח שמתקיימות חקירות אמיתיות נגד אותם אנשים ולגבי אותם פשעים לכאורה".

אל-עבדאללה נשאל האם הקמת ועדת חקירה ממלכתית תספיק עבור בית הדין על מנת להשהות או אפילו לבטל את הצווים. "זה משהו שניתן להעלות מול השופטים ע"י ההגנה של החשודים או ע"י המדינה שזה נוגע לה, אבל זה מוכרח לידון בפני בית הדין - והוא יחליט זאת", הוא השיב. "נצטרך לבדוק אם מתקיימות חקירות אמיתיות נגד אותם האנשים ואותן ההתנהלויות לכאורה - ואז השופטים יוכלו להחליט אם זה מתקבל או לא".

בנימין נתניהו, יואב גלנט  (צילום: reuters)
ביטול הצווים או השהייתם - רק בהחלטת בית הדין. יואב גלנט ובנימין נתניהו, ארכיון|צילום: reuters

באיטליה אמרו שיש ספק משפטי לגבי הצווים, צרפת ציינה שקיימת חסינות עבור מדינה שאינה חברה בבית הדין בהאג - והסנאטור גרהאם איים "בסנקציות מהגיהינום". אל-עבדאללה נשאל כיצד בית הדין רואה את הדברים הללו. "ככלל, אנחנו לא מגיבים על אמירות והצהרות פוליטיות", אמר. "בית הדין מסתמך על תמיכתן ושיתוף הפעולה של 124 המדינות שחברות בו. התפקיד שלנו הוא לעשות צדק ולא לקחת שיקולים פוליטיים בחשבון".

דובר בית הדין קיבל תזכורת לכך שישראל הותקפה באלימות ב-7 באוקטובר, ובתגובה בית הדין הוציא שני צווי מעצר נגד בכירים ישראלים - ונגד מחבל הרוג (מוחמד דף). "התפקיד שלנו הוא לבדוק האם במהלך סכסוך מזוין בוצעו פשעים - ולהבטיח שתהיה נשיאה באחריות לפשעים האלו", אל-עבדאללה התייחס. "העובדה שיש מלחמה לא אומרת שמותר לנקוט בכל פעולה. יש חוקים שמוסדרים גם בזמן מלחמה ומבצעים מזוינים - והם חלים על כולם".

ראש הממשלה נתניהו ונשיא צרפת עמנואל מקרון (צילום: Reuters)
בצרפת שינו עמדה ואמרו כי לישראל יש חסינות. נתניהו ומקרון, ארכיון|צילום: Reuters

צווי המעצר היו כאמור חסויים עד שבית הדין החליט לפרסם אותם לציבור. אל-עבדאללה נשאל האם יש סיכוי שישנם צווי מעצר נוספים נגד בכירים ישראלים - שטרם פורסמו. הוא ענה: "זו שאלה שאני לא יכול לתת עליה תשובה - כי יש לי גישה אך ורק למידע פומבי. הדבר היחידי שאני יכול לדעת זה רק מה שהשופטים פרסמו לציבור".