רוסיה חשודה בגרימת נזק חמור לתשתית אסטרטגית בצפון אירופה, וייתכן שגם סין, כך דווח אתמול (רביעי) בוול סטריט ג'ורנל. על פי הדיווח, נבדק חשד כי ספינת מכולות סינית גדולת ממדים קרעה במכוון, בהכוונה גורמי המודיעין של רוסיה, כבלי תקשורת תת-ימיים בים הבלטי. 

ב-17 בנובמבר, לפני כשבוע וחצי, נקרעו בהפרש של שעות שני כבלי תקשורת תת-ימיים - אחד מחבר בין ליטא ושוודיה, ואחד נוסף בין פינלנד וגרמניה. בתום ימים של חקירה, גובר החשד של גורמי אכיפת החוק בצפון אירופה כי ספינת המכולות הסינית Yi Peng 3 הטילה עוגן במכוון במהלך שיוטה באזור, והמשיכה לנוע איתו מוטל על קרקעית הים למרחק של 160 ק"מ - מה שהוביל לנזק חמור לשני הכבלים.

הספינה, באורך 225 מטרים וברוחב 32 מטרים, הייתה עמוסה בחומרי דישון רוסיים שהוטענו בנמל אוסט לוגה ברוסיה - ככל הנראה בדרכה לנמל פורט סעיד במצרים. החשד המרכזי כעת הוא כי שירותי הביון והמודיעין של רוסיה הורו מבעוד מועד לצוות הספינה לפגוע בכבלים. מהדיווח עולה כי לא סביר שמדובר בתאונה, ולא סביר שהקברניט ואנשי צוות נוספים לא היו מודעים לעובדה שהם שטים לאורך מרחק של 100 מייל עם עוגן שנגרר על קרקעית הים.

ספינת המכולות הסינית Yi Peng 3 (צילום: רויטרס)
ספינת המכולות הסינית Yi Peng 3|צילום: רויטרס

החשדות נגד רוסיה מגיעים במה שהולכת ומסתמנת כמלחמה היברידית נרחבת בין רוסיה ומדינות המערב. לאורך חודשים ארוכים נרשמים אירועים חריגים וחשדות הולכים וגוברים לניסיונות חבלה של רוסיה, לרוב באמצעות גורמים שלישיים, במתקנים אסטרטגיים במערב, לרבות באזור צפון אירופה. זו אינה הפעם הראשונה שכבל תקשורת תת-ימי נפגע באזור זה של הים הבלטי.

על פי פרטי החקירה שנחשפו, הספינה הטילה עוגן בטריטוריה הימית של שוודיה ב-17 בנובמבר בשעה 21:00 בערב (שעון מקומי). תוך זמן קצר נקרע הכבל הראשון מבין שניים - זה שבין ליטא והאי גוטלנד במזרח לשוודיה. באותו הזמן, משיב המיקום של הספינה היה כבוי. לכל אורך אותו הזמן המשיכה הספינה לשוט עם עוגן מוטל בקרקעית הים, למרות שהוא האט את קצב התקדמותה בצורה ניכרת. 

ספינת המכולות הסינית Yi Peng 3 (צילום: רויטרס)
ספינת המכולות הסינית Yi Peng 3|צילום: רויטרס

מחומר החקירה עולה כי שש שעות בערך אחרי קריעת הכבל הראשון, ב-3:00 בלילה ב-18 בנובמבר, הספינה Yi Peng 3 קרעה גם את הכבל התת-ימי השני - שבין גרמניה ופינלנד. זמן קצר לאחר מכן החלה הספינה לנוע בצורת זיגזג, ואז הרימה עוגן והמשיכה בהתקדמותה. ספינת מלחמה של דנמרק רדפה אחריה קלות, ולבסוף הצליחה להביא אותה לעצור באזור מצר קטגט, המחבר בין הים הבלטי והים הצפוני.

הצוות של הספינה הסינית טרם נחקר ותושאל, אולם כוח מדנמרק עלה על סיפונה לזמן קצר. צי קטן של ספינות מלחמה של נאט"ו מאבטח בשעות אלו את הספינה, אולם לפי החוק הבין-לאומי מדינות נאט"ו אינן יכולות לחייב את הצוות הסיני לדבר או להיות נתונים בחקירה. דווח כי צוותים מגרמניה ושוודיה מקיימים משא ומתן עם הצוות בנוגע להשגת תגובה ומידע מהם. ניכר כי באירופה מעוניינים מאוד לכבד את החוק הבין-לאומי כחלק מהיחסים מול סין בכל הקשור לחופש התנועה בנתיבי השיט העולמיים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין|צילום: רויטרס

כמה גורמים מערביים שונים העריכו כי ממשלת סין אינה קשורה ישירות לתקרית ולא הגיעה הוראה שכזאת מבייג'ינג. לצד זאת, כאמור, ההערכה שגורמים בכירים ברוסיה כן אחראים לכך, למרות שבקרמלין התנערו מההאשמות, ואמרו: "אבסורד, האשמות בלתי מבוססות".