התקיפה אתמול לא רחוק מדמשק, שבה נהרג יאסר קרנבש, מאבטחו לשעבר של חסן נסראללה, ששימש בתפקיד מרכזי בהעברת אמצעי הלחימה והכוחות בין סוריה ולבנון – ממחישה היטב את המצב המורכב שבו נמצא אסד בעשרת החודשים של המלחמה בין ישראל וחמאס, חיזבאללה, ויתר הכוחות השלוחים של איראן באזור. מצד אחד מותקף רכב על כביש ראשי סמוך לבירה הסורית, בפעילות של ארגון הטרור הלבנוני, ומצד שני – יכולתו של אסד להגיב ולתבוע את ריבונתה של מדינתו – נמוכה.
התקיפה אתמול היא רק עוד אחת מני רבות אחרות בחודשי המלחמה – שמהווים עלייה של ממש בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה. אסד מצוי בין הפטיש לסדן – בין ישראל מצד אחד ואיראן וחיזבאללה מצד שני. מידת היכולת שלו להשפיע על הדברים אינה גבוהה, אך גם בהחלט אינה בלתי קיימת. בניגוד לטענות שונות, ניכר כי באיראן ובחיזבאללה כן מתחשבים בעמדה של אסד, ועם הזמן הוא הולך ותופס יותר כוח והשפעה מולם.
ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תחום סוריה ולבנון במכון, מציינת בשיחה עם N12 כי ניתן לראות שבעשרת החודשים האחרונים אסד מצליח לשמור את סוריה, במידה מסוימת, מחוץ למלחמה, ולא מאפשר לפתוח בה חזית נוספת. הסיבות לכך מגוונות – החל מדיווח על מסרים מאיימים שהעבירה ישראל לאסד בתחילת המלחמה, אך גם ביחסים הרעועים בין דמשק וחמאס, וגם הרצון של איראן וחיזבאללה לשמור על סוריה כזירה שקטה יחסית – כדי לאפשר את המשך הפעילות בה.
הסיבות שסוריה נשארת עד כה מחוץ למלחמה
- בתחילת המלחמה ישראל העבירה מסרים מאיימים לאסד, לפיהם כניסה למערכה תעמיד הן את דמשק והן את קיומו בסכנה. אסד, ששרד 13 שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם, ומתמודד עדיין עם איומים פנימיים מצד דאעש וקבוצות חמושות נוספות, מודע היטב ליכולת הצבאית של ישראל בסוריה ואינו מעוניין לסכן את שלטונו שוב.
- סיבה נוספת קשורה ביחסי חמאס-סוריה, שהורעו בעקבות המלחמה בסוריה. חמאס לא רק גינתה בחריפות את אסד על הדיכוי האלים שנקט כלפי המפגינים, בהם פלסטינים, אלא תמכה במתנגדיו. באוקטובר 2022 הצדדים התפייסו כתוצאה מלחצים שהפעילו איראן וחיזבאללה על מנת ללכד את שורות ציר ההתנגדות (כחלק מההיערכות לאסטרטגיה הרב-זירתית המיושמת כיום). אולם הנשיא הסורי הצהיר לא פעם שהיחסים לא יחזרו לקדמותם ואף האשים את הנהגת החמאס בצביעות.
- סביר להניח שהסיבה לאי-מעורבותה של סוריה טמונה בדירקטיבה של "הציר" ולא רק בהחלטת אסד. מבחינת איראן, הגם שזו שואפת לאתגר את ישראל מכמה שיותר חזיתות, אין היא מוכנה להקריב את הנכס הסורי, שמהווה מרכז טריטוריאלי ולוגיסטי חשוב עבור הציר, אלא מעוניינת לשמרו למקרה שבו יתפתח עימות ישיר, בינה או בין חיזבאללה, לישראל. בראייתה, נכון יהיה למצות את השימוש בשלוחים אחרים.
שינוי ביחסים – אסד מחזק מעמדו מול איראן וחיזבאללה
"אם הייתה הנחיה מאיראן לתקוף את ישראל מסוריה, או לפחות לתת שם יותר חופש פעולה, אז כנראה שזה היה קורה", אומרת ד"ר ולנסי. "אבל כן נראה שיש לאסד איזו מילה בנושא. הוא מהווה עבורם רכיב חשוב מאוד בציר ההתנגדות, 'האב' חשוב להרבה פעילות – גם לתמיכה בחיזבאללה בלבנון אבל גם להמשך ההתבססות במדינה".
ד"ר ולנסי מדגישה שלאורך השנים אסד צבר מעמד וביטחון, בין השאר על רקע הסכמי הנורמליזציה שלו עם מדינות האזור וחזרתו לחיק הליגה הערבית, כמו גם המשך הנוכחות הרוסית במדינה -מה שמאוד מסייע לו לחזק את שליטתו ויציבותו. "בשל כך, ניתן להעריך שבאיראן ובחיזבאללה לא עושים מולו פעולות חד-צדדיות מבלי להיוועץ בו ומבלי לקבל אישור עקרוני ממנו". היא מסבירה כי אולי איראן וחיזבאללה לא חייבים את האישור של אסד, אך למען המשך הפעילות בטווח הארוך, חשוב להם לעשות את הדברים בתיאום מולו.
"מבחינת היחסים, כן ניתן לראות איזה שינוי בשנים האחרונות – מתלות מוחלטת של אסד באיראן ובחיזבאללה – למצב שבו הוא הפך להיות יותר עצמאי", היא מסבירה. מצד אחד הוא צובר הישגים מדיניים, אך מצד שני הוא נותר תלוי באיראנים. פעילות איראן וחיזבאללה בסוריה מסייעת לאסד להתמודד עם האיומים הפנימיים מבית, כמו דאעש, המורדים שנותרו והפעילות נגד המשטר בדרום סוריה. "מצד אחד הם מציבים לו אתגר ומובילים את ישראל לתקוף בשטחו, כולל יעדים מזוהי משטר, ומהבחינה הזאת הם נטל עבורו, אבל מנגד הם עדיין מהווים מבחינתו גם נכס, שכן הוא תלוי בהם צבאית, כלכלית, בתחום הנפט – והוא לא ימהר לצאת נגדם או לנסות להוציא אותם מהשטחים שלו".
לצד זאת, מסבירה ד"ר ולנסי, ניתן לראות כי הוא מחזק את מעמדו וצובר יותר ביטחון, ואז הוא מטיל מדי פעם רסנים על האיראנים ועל פעילות חיזבאללה, אך היא מדגישה כי לא מדובר במשהו מעבר לרמה הטקטית, ומוסיפה כי "לא ניתן לזהות שינוי אסטרטגי ביחסים". מתחילת המלחמה פורסמו לא מעט דיווחים על הסגת כוחות של איראן וחיזבאללה מסוריה, אך הסיבות לכך הן ככל הנראה בשל הרצון לצמצם את הפגיעות של התקיפות הישראליות, ומנגד האפשרות להיערך להרחבת המלחמה בין ישראל וחיזבאללה.
למרות שמדינות האזור שנירמלו מחדש את היחסים עם אסד ניסו להתנות זאת בהוצאת הכוחות האיראניים והלבנוניים מסוריה – המהלך הזה אינו יוצא לפועל. "עולה השאלה עד כמה הוא יכול לבצע את זה", אומרת ד"ר ולנסי. "עד עכשיו לא ראינו את זה קורה, אולי בכלל להפך. סביר שהוא מאוד יתקשה להוציא אותם, גם אם יהיה איזה איום קונקרטי על סוריה. הם כל כך במעורבים במדינה מבחינה צבאית, כלכלית, חברתית, רעיונית, דתית וכל מה שקשור במאמצי ההשפעה הרכה שלהם".
"לאור יחסי הכבוד וההערכה ההדדיים בין אסד לבין איראן וחיזבאללה", אומר ולנסי, "ייתכן שהוא בעתיד ייאלץ להראות מעין 'דמי רצינות' למדינות השכנות – ואז הם (איראן וחיזבאללה) ידעו להראות איזה פטנט שיציג מראית עין של הוצאה סמלית של כוחות – אך בפועל ימשיכו לפעול מתחת לרדאר". להערכתה של ד"ר ולנסי, כל מהלך כזה, גם אם סמלי, של הוצאת הכוחות האיראניים מסוריה – ייעשה אך ורק בתיאום עם טהראן.
התבססות חיזבאללה בסוריה, והגעה של מיליציות נוספות מעיראק
אין בפעילות חיזבאללה בסוריה רק כתחנת מעבר ללבנון, בעיקר בתחום העברת הנשק והאמל"ח. "מ-2019 אנו מזהים גופים של חיזבאללה שפועלים בסוריה כדי להיערך בדרום המדינה לאפשרות של מלחמה מול ישראל, ולאפשר הפעלה של השלוחה הסורית", אומרת ולנסי. "לא ראינו את זה קורה, ולפי שעה ניכר שיש לזה הרבה רסנים, ויש העדפה להסתמך על שלוחים אחרים ולא אלה שבסוריה ובוחרים בינתיים שלא לסכן את אסד, אך לא בטוח שלא נראה את הזירה הסורית הופכת לפעילה יותר במקרה של הרחבת המלחמה".
היא מסבירה כי לא סביר שהגזרה הסורית תישאר שקטה במקרה של הסלמה של ממש בגבול לבנון. "שנים של חדירת חיזבאללה לצבא, שליטה במיליציות המנותקות מהצבא – בסבירות גבוהה נראה אותם פועלים. ברוב המקרים זה יהיה תחת אישור של אסד, אך במקרה של הסלמה והרחבת המערכה – אנו נראה כנראה פעילות יותר עצמאית, גם כזו שלא כרוכה באישור מצד אסד".
על רקע הדברים האלה, בימים האחרונים הולכים ומתרבים דיווחים שונים ממקורות רבים – על כניסה נרחבת של מיליציות שיעיות – מעיראק לסוריה. מדובר בכוחות מסוגים שונים, שעשויים להיות מורכבים מעיראקים, אפגנים, פקיסטנים ועוד – שנכנסים באזור דיר א-זור בדרום-מזרח סוריה, אזור שנחשב לכר פורה לפעילות המיליציות הנתמכות על ידי משמרות המהפכה של איראן. חלק מאותן יחידות עוברות מסוריה ללבנון, כהכנה להרחבת המלחמה בין ישראל וחיזבאללה, אך חלק גם נשארות בסוריה. ניתן להעריך כי הן פועלות בסוריה למטרות שונות, כולל אולי אימונים, אך אין לפסול אפשרות שמדובר גם בתגבור הכוחות בסוריה, לקראת האפשרות של פתיחת חזית לחימה משמעותית נוספת.