חודש עבר מאז התרסקות המסוק של הנשיא ראיסי – ובאיראן מקיימות היום (שישי) הבחירות לנשיאות. מחר ב-11:00 צפויות להימסר התוצאות הרשמיות. יותר מ-60 מיליון איראנים מעל גיל 18 קיבלו זכות הצבעה, אולם מיליונים צפויים להחרים אותה מחשש שהתוצאות ידועות מראש. המועמדים המובילים, התחושות באיראן – והפוליטיקות הפנימיות. N12 עם כל מה שצריך לדעת.
משחק מכור?
עבור אנשי הדת השולטים באיראן, בחירות עם אחוז הצבעה גבוה הן נדבך חשוב ביותר להמשך יציבות המשטר והלגיטימציה שלו. למרות זאת, איראנים רבים מחו נגד הבחירות ופקפקו בערכו של ההליך הדמוקרטי. אחד הצעירים אמר בריאיון לגרדיאן כי "המשטר הפך את הנושא של אי-הצבעה לעניין של כבוד אישי עם הרציחות שלו".
מוקדם יותר השבוע המנהיג העליון של איראן חמינאי קרא לציבור לצאת להציע בטענה שהבחירות "עוזרות לרפובליקה האסלאמית להתגבר על אויביה". הוא גם הזהיר את הציבור מפני תמיכה במועמדים ש"חושבים שכל הדרכים להתקדם עוברות דרך אמריקה", בעקיצה מרומזת למועמד פזשכיאן.
"אם להיות כן, אני לא סומך על אף אחד מהם", אמר תושב איראן בריאיון לניו יורק טיימס. "אני חושב שזה טיפשי שיש תקווה". תושב אחר, בעל מאפייה בן 38 מטהראן, אמר: "אני חושב שהאנשים שהולכים להצביע הם חלק מהמערכת – ולכן הם מרוצים מהמצב הנוכחי – או שהם מאוד תמימים".
שמרן וקיצוני או תומך בשיח עם המערב?
הנשיא הבא צפוי להיבחר מבין ארבעת המועמדים שהצליחו להתברג לרשימה הסופית. בין המועמדים: יו"ר הפרלמנט המכהן באיראן ומנהל המשא ומתן הגרעיני לשעבר. מבין הארבעה – שלושה מחזיקים בסיכויים הטובים יותר לנצח, בהם שניים שנמנים על הזרם השמרני ואחד שנחשב "רפורמיסטי".
כל המועמדים עברו את סינון המשטר של מועצת שומרי החוקה באיראן, ולמעשה קיבלו את "החותמת" של מנהיג איראן עלי ח'אמנאי. מנהיגי איראן רוצים לחדש את הלגיטימיות שלהם לאחר שירידה מתמדת באחוז ההצבעה הגיעה לנקודת משבר בשנה שעברה עם פחות מ-41% הצבעה בבחירות לפרלמנט, ופחות מ-10% בבירה טהראן.
המועמדים המובילים והפורשים
שני המתמודדים השמרנים בחזית הם סעיד ג'לילי, לשעבר מנהל המשא ומתן הגרעיני, אך חסר ניסיון ניהולי. כיום הוא חבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר ובמועצה העליונה לביטחון לאומי. הוא נחשב לקנאי, ניצי וקיצוני, ומקדש את זכותה של איראן לפתח תוכנית גרעין.
לצדו מתמודד מוחמד-באקר קאליבאף הוא יו"ר הפרלמנט האיראני, שרק לאחרונה נבחר לכהונה נוספת בתפקיד. בעברו כיהן כראש עיריית טהראן ושימש בתפקידים צבאיים בכירים במשמרות המהפכה. על פי רבות מההערכות הוא נחשב כבעל הסיכויים הטובים ביותר להפוך לנשיא איראן הבא.
קאליבאף הוא בן 62. גם כיום, למרות שכבר אינו נחשב חלק משורות משמרות המהפכה, הוא נחשב כבעל קשרים טובים בצמרת הארגון. זכור לשמצה בין היתר בשל חלקו בדיכוי אלים של הפגנות הסטודנטים בשנת 1999 ובשנת 2003.
מולם מתמודד גם מסעוד פזשכיאן, בן 69, היחיד מבין ששת המועמדים לנשיאות שאינו נחשב מהמחנה השמרני, וזוכה לתואר "פרגמטי" ו"רפורמיסטי". יחד עם זאת, אין לחשוד בו כמי שאולי יצא נגד המשטר האיראני והמנהיג ח'אמנאי. הוא שב והדגיש במהלך קמפיין הבחירות כי יפעל לחידוש השיחות עם המערב בנושא הסכם הגרעין.
בין השאר הוא אמר כי על איראן להגביר את עבודתה מול מדינות העולם, ולמעשה קורא לצמצום הבידול המדיני שלה. הוא זוכה לתמיכתו של שר החוץ לשעבר של איראן, ג'וואד זריף, שכיהן בממשלתו של רוחאני. פזשכיאן כיהן כשר הבריאות בממשלתו של הנשיא הרפורמיסטי מוחמד ח'תמאי.
לעומתם, שני מתמודדים משכו את מועמדותם עוד לפני יום הבחירות: זקאני, ראש עיריית טהרן ואשמי, סגנו לשעבר של הנשיא ראיסי שנהרג - שניהם מהמחנה השמרני. לפרישה שלהם לא צפויה להיות השפעה גדולה על התוצאות, שכן אחוזי ההצבעה צפויים היו להיות נמוכים. בשורה התחתונה, אף מתמודד לא צפוי לזכות ביותר מ-50% מהקולות, שזה הסף המינימלי הדרוש. לכן, שני המתמודדים בעלי אחוזי ההצבעה הגבוהים יותר יעלו לסיבוב השני.
נזכיר כי רק אתמול הכחיש כי בכוונתו לפרוש, היום כתב זקאני על סיום המרוץ - וביקש משני המועמדים של המחנה השמרני, מוחמד באקר קאליבאף וסעיד ג'לילי "להתאחד". זאת במטרה "למנוע את היווצרות ממשלת רוחאני השלישית".