יהודית רענן, ששוחרה יחד עם בתה נטלי (18) לאחר 14 ימים בשבי חמאס, התראיינה אמש (רביעי) לראשונה מאז ששבה לישראל. בכתבה ששודרה ברשת NewsNation האמריקנית סיפרה רענן, שהייתה החטופה הראשונה ששוחררה, על השבי בעזה ועל רגעי החטיפה.
עם תחילת המטח הרקטי, האזעקות הבלתי פוסקות והפשיטה האלימה והרצחנית של מחבלי חמאס, החלה רענן להתקדם לכיוון החדר שבו שהתה בתה. "זה היה גם הרגע שבו פגעה רקטה בחדר השינה שבו הייתי", הוסיפה. "אמרתי לנטלי, 'מותק, את זוכרת איך ראית בסרטים? הבחורים שיש להם את כל התחמושת הצבאית הזו ומגיעים עם רובים והכול? זה מה שייכנס דרך הדלת, אז אל תיבהלי'".
"הבת שלי פחדה. היא אמרה: 'אימא, אני מפחדת שיאנסו אותי'. אמרתי לה שאף אחד לא יעשה לה כלום", הוסיפה רענן. המחבלים החזיקו את השתיים באיומי אקדח והורו להן לשכנע את השכנים לעזוב את הממ"דים שבהם הסתתרו. "הוא אמר לי: 'את אומרת להם לצאת או שאני הולך להפציץ את כל הבניין'".
מחבלי חמאס אספו את החטופים שתפסו והצעידו אותם, קשורים ובאיומי אקדח, עד לגבול עזה, סיפרה רענן, שהוסיפה כי נחבלה קשות כשאחד החוטפים הסיר את האיזוק שלה בסכין חדה. "אמרתי לאלוהים, 'אתה רוצה שאני אמות ככה?' ידעתי שאם הדם ימשיך לזרום, אני פשוט מתה", הוסיפה והצביעה על צלקת בידה. חתיכת סרט שחור והפיג'מה שהייתה לגופה הם שעזרו בסופו של דבר לעצור את הדימום.
באחד מן הימים בשבי, בני הערובה נלקחו בידי קבוצת גברים במכונית לבית החולים. לדבריה, עם הגעתן לשם "כל האחיות עמדו והריעו. כולם היו כל כך מאושרים שהם חזרו עם טרף, עם טרף יהודי". רענן הוסיפה כי בבית החולים היא נפגשה עם אדם שלדעתה הוא "בכיר בדרגה גבוהה מאוד" בחמאס, שדיבר "עברית שוטפת". לאורך כל אותם הימים, רענן דאגה מאוד למצב בני משפחתה. "חשבתי על אימא שלי. היא בסדר? האם היא מתה? היא בחיים? לא הייתה לך דרך לדעת".
רענן, ישראלית בעלת אזרחות אמריקנית שהגיעה עם בתה לישראל משיקגו ושהתה בדירה סמוכה לבית בני משפחתן בקיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר, הוסיפה: "יש לנו חטופים שעוברים קשיים נפשיים, פיזיים ורגשיים וצריכים להשתחרר". 134 חטופים וחטופות, גברים, נשים וילדים מוחזקים מזה 160 ימים בידי מחבלי חמאס ברצועת עזה.