פריצה מסתורית של קבוצת האקרים הרעידה את לבנון בדצמבר 2020. הקבוצה, שמכנה את עצמה SpiderZ, הדליפה את פרטיהם של כמעט 400 אלף החשבונות שמשויכים לאלקרצ' אל־חסן (al qard al hasan) - מוסד פיננסי סמי־בנקאי המזדהה כאגודת צדקה שמעניקה הלוואות ומפעילה קרנות קהילתיות עבור העדה השיעית בלבנון. תחת מסכת אנונימוס חשפו ההאקרים בסרטון דרמטי מסמכים ששפכו אור על פעילותה האמיתית של האגודה, והקשר שלה לארגון הטרור חיזבאללה: "אלקרצ' אל־חסן איננה עמותת צדקה, אלא בנק חיזבאללה בלתי־חוקי הפועל מחוץ למערכת הפיננסית של לבנון".
ההאקרים חשפו פרטים לגבי שווי ההלוואות, יחס ההחזר, מידע אישי על הלווים והתקציב הכולל של המוסד וסניפיו בשנים 2019־2020, תוך הבטחה לחשוף מידע נוסף בעתיד. לפי התקשורת הלבנונית, ההאקרים אף שלחו ללקוחות הודעות פרטיות שקראו להם למשוך את כספם ולהפסיק לשלם את ההלוואות שלהם, "לפני שיהיה מאוחר מדי". בנוסף לאזרחים לבנוניים ממוצעים, המסמכים חשפו את פרטיהם של אנשי חיזבאללה אשר מפקידים את כספם באגודה - בהם מפקד כוח רדואן ויסאם א־טוויל (שחוסל בחודש שעבר על ידי ישראל), ראש היחידה הפיננסית של חיזבאללה איברהים עלי דאהר, והמנהיג העליון של איראן בעצמו, עלי חמינאי.
ביחס למתקפת ההאקרים אמר באפריל האחרון מנכ"ל האגודה, עאדל מנצור, איש כספים ותיק של חיזבאללה, כי "זו התקפה שאנחנו מתייחסים אליה כאל בגידה, תקיפה מודיעינית. מעריך שמדובר בארגון מודיעין זר". לאחר מכן שאלה המראיינת את המנכ"ל על תקיפות שביצעה ישראל נגד סניפי האגודה במלחמת לבנון השנייה. "תודה לאל, בין ההריסות האגודה התחזקה יותר ויותר", ענה המנכ"ל.
לפי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, אגודת אלקרצ’ אל־חסן הוקמה ב־1982 בעקבות מלחמת האזרחים בלבנון שפגעה קשות בכלכלה המקומית. תחילה היא הופיעה בשם "בית המימון של המוסלמים". האגודה הוקמה במטרה להניע את החברה השיעית לתמוך בחיזבאללה, וכן לעודד קבלת הלוואות בהיקף קטן יחסית, לטווחי זמן קצרים ולצרכים משתנים. למרות שפעילותה הבנקאית של האגודה שמה דגש על העדה השיעית, לדבריה היא מספקת שירות לכל הפלגים בלבנון, כולל הפלסטינים.
האגודה מדווחת כי מקורות המימון העיקריים שלה הינם עמלות שמשלמים הלווים, דמי הצטרפות, דמי מנוי ותרומות. סדרי הגודל של הכספים שעוברים בבנק נאמדים במיליארדי דולרים, ויש בו כ־400 אלף חשבונות. ב־2016 הוא נכנס לרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקני, אולם מאז ווליום הפעילות שלו דווקא עלה. "הבנק מאחסן בתוכו את כל הפעילות הפיננסית של החיזבאללה. בין ניהול חשבונות של פעילי הארגון, פעילות עסקית ופעילות של ארגוני הצדקה", אומר עוזי שעיה, איש קהילת המודיעין לשעבר ומומחה ללוחמה פיננסית.
לפי מומחים שגלובס שוחח איתם, מדובר במוסד הבנקאי הראשי של החיזבאללה. "כמו שחיזבאללה הוא מדינה בתוך מדינה בלבנון, כך גם המערכת הפיננסית שלו", מוסיף שעיה. "בבנק מוחזקים מטילי זהב ותכשיטים שאנשים נתנו בתור ערבויות להלוואות שהם לקחו. העיסוק בבנק חושף את התשתית הפיננסית של החיזבאללה, ואת היכולת של הארגון הזה ושל האיראנים לחמוק מכל נושא הסנקציות".
מסלול עוקף סנקציות
לבנק של אלקרצ' אל־חסן אין אתר רשמי. בעמוד הפייסבוק שלו מוצג נאום של נסראללה שבו הוא משבח את הפעילות של האגודה ויוצא נגד העושק של הבנקים המוסדיים, אולם במקביל, הוא מתנער מהקשר בין חיזבאללה לאגודה. כך, במשך השנים, פיתח חיזבאללה באמנות רשת שלמה של הברחות כספים, במטרה לחמוק מהסנקציות האמריקאיות.
"המערך הפיננסי של חיזבאללה גדול עשרות מונים מזה של החמאס", אומר שעיה. "הוא פרוס בכל רחבי העולם, נהנה מגיבוי מדינתי של מדינת לבנון ומממנת אחת גדולה שזו איראן. אבל הוא גם פיתח לעצמו יכולת מימון עצמאית, שניזונה בעיקר ממערך אגודות צדקה, חברות עסקיות, מערך פלילי - כולם מזינים אותו כלכלית".
כיצד מצליח ארגון הטרור לחמוק מהסנקציות? ד"ר חיים קורן מאוניברסיטת רייכמן, ושגריר ישראל במצרים לשעבר, מסביר כי שיטת העברת הכספים של הארגון מתבצעת לרוב במזומנים ובקריפטו. "מכיוון שחיזבאללה שולט בנמל התעופה של ביירות, יש לו יכולת לשלוט על העברת הכספים במזומן. מדובר באחד מארגוני הטרור העשירים של איראן, בעל רשת ענפה של הברחות באמריקה הלטינית, עם בסיסים גם באפריקה. יש להם אנשי קשר עם סוכנים שמעבירים מיליונים של דולרים במזומן ממקום למקום ובכל העולם. הפטנטים האלה עובדים היטב אצל החיזבאללה - הם מלבינים בשיטתיות מיליארדי דולרים ואי אפשר לעקוב אחרי זה, והם עושים את זה באופן שיטתי מאז תחילת שנות ה־90".
במאמר שפורסם באוניברסיטת רייכמן ב־2020 מאת ד"ר עמנואל אוטלנגי, עמית מחקר בכיר ב־Foundation for Defense of Democracies, נטען כי רשתות הפשיעה של החיזבאללה, שמגלגלות מאות מיליוני דולרים בשנה למימון המערך הצבאי, עוברות גם דרך אירופה. כך, משמשות רשתות הפשיעה מזה שנים להעברת סמים מאמריקה הלטינית לשווקים נידחים ולהלבנת הרווחים מהם בחזרה אל קרטלים. בחיזבאללה, כמובן, מרוויחים מהעמלות.
הכלכלה הלבנונית
אחד הגורמים שעוזרים לביסוס כוחם של ארגון הטרור והאגודה אולי יותר מכל הוא הכלכלה המקרטעת של לבנון, והסבל הכלכלי של האזרחים החיים בה. הכלכלה הלבנונית הפכה במהלך השנים לכדור שלג מתגלגל. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון INSS שעוסקת בלבנון ובחיזבאללה, וסגנית ראש המל"ל למדיניות חוץ לשעבר, מסבירה כי המשבר הכלכלי ב־2019 הפך את לבנון למדינה שיותר מ־80% מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. אותו משבר הוביל גם לאינפלציה ולקריסה הכלכלית שאנו רואים כיום. מאוחר יותר הגיעו הקורונה והפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שהכבידו גם הם על הכלכלה הלבנונית.
לתוך הוואקום שנוצר באותה התקופה נכנס אלקרצ' אל־חסן. "כשהחנויות היו ריקות, אלקרצ' אל־חסן חילקו תלושי מזון, העניקו הלוואות ללא ריבית, ותפקדו כבנק לכל דבר", אומרת מזרחי. "ילד שיעי שנולד בבית חולים של חיזבאללה, מקבל שירותי רפואה מחיזבאללה, אחר כך מגיע לגן ובית ספר של חיזבאללה וגדל להורים שהולכים למסגד של חיזבאללה. פעמים רבות ההיעזרות באלקרצ' אל־חסן לא מגיעה מתוך הזדהות אידאולוגית עם החיזבאללה - אלא מתוך הצורך הכלכלי שהבנק יודע לתת לו מענה".
על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, "ביסוד הקמת ארגון חיזבאללה עומדת התפיסה שהוא חייב לקיים פעילות חברתית וכלכלית אינטנסיבית בקרב החברה השיעית כדי להפוך אותה ל'חברת ההתנגדות', חברה התומכת בחיזבאללה ובמערכה שהוא מנהל נגד ישראל". בריאיון לרשת אלמיידין הלבנונית, אישש מנכ"ל האגודה מנצור את הטענה הזו: "עמוד השדרה של חברת ההתנגדות הוא המצב הכלכלי־חברתי שלה", אמר.
מזרחי מציינת כי המצב הכלכלי הקשה אמנם משפיע על החיזבאללה ועל התושבים השיעים, אבל לארגון הטרור יש מקורות הכנסה נוספים שלא קשורים למדינה. "לפי הנתונים הרשמיים, 700 מיליון דולר מהתקציב מגיע מאיראן, וזה מאפשר להם להישאר עם הראש מעל המים. הם מושפעים מאוד מהמצב הכלכלי, אבל מקורות המימון הללו מאפשרים להם לעבור את התקופה הכלכלית הקשה במצב יותר טוב מהאוכלוסייה".
משמרים לגיטימציה
מבחינה היסטורית, האוכלוסייה השיעית הייתה ההענייה ביותר בלבנון. "אחת הסיבות המרכזיות לצמיחתה של החיזבאללה היה הצורך של האוכלוסייה שתמיד הרגישה מופלית לרעה, לקבל מענה. הארגון הזה הפיח חיים חדשים ולכן הוא צמח על קרקע פוריה. ואכן, השיעים הם אלה שצלחו בצורה הטובה ביותר את המשבר הכלכלי, בעקבות הסיוע של החיזבאללה", אומרת מזרחי.
המשבר הכלכלי בלבנון לא פרץ יש מאין, אלא על בסיס מערכות לא מתפקדות ושחיתות רבה. עבור חיזבאללה הוא שימש ככר פורה לנווט את הפוליטיקה הלבנונית לפי האינטרסים שלו. ד"ר קורן מסביר כי בבסיס הגיבוי שמקבלת חיזבאללה לאחרונה מראש ממשלת לבנון, עומדת השליטה של נסראללה בתשתיות במדינה והכוח הכלכלי שהוא שואב מאיראן - וכן הדרך שבה הוא מנתב את הכספים.
"נסראללה מוכיח ללבנונים שהוא מסוגל להחזיק את התשתיות, לא רק לדאוג לצד הצבאי אלא גם לצד הכלכלי, ולכן הארגון של אלקרצ' אל־חסן הוא ארגון אזרחי", אומר קורן. "בתרבויות מוסלמיות נהוג שיש ארגונים אזרחיים שמטפלים במצוקות של אוכלוסיות דלות, כמו לדוגמא האחים המוסלמים. הם עושים זאת כדי לשמר להם לגיטימציה בימי מלחמה".
לפי קורן, ארגון הטרור מבסס את שליטתו בלבנון על ידי שימוש בכוח הכלכלי שלו בה. "אלקרצ' אל־חסן מקים סופרמרקטים שלו במרכזי אוכלוסייה שיעית. הוא מספק אוכל בזול, בעיקר אוכל סורי ואיראני, לפעמים בהנחה של 30%־50% לציבור שלו, כששאר הלבנונים נאבקים כלכלית. כך גם עם תרופות וציוד. מדובר בעולם שלם שנועד לשמר את המורשת ולהעדיף אותם על אזרחים לבנונים אחרים. יש לזה יעילות גדולה. כשהאיראנים מעבירים לחיזבאללה נשק ואמל"ח הם מעבירים גם כסף ומוצרים אחרים. זה נועד להראות ללבנון שהם הכוח שיש לו את היכולת להביא למדינה גם רווחה כלכלית".
קורן מוסיף גם כי תמיכתה של האגודה באוכלוסייה האזרחית היא דרך נוספת לבלבל את המערב בנוגע לכוונותיו. "כשאירופאים מסתכלים עליו, לוקח להם זמן להבין שאלקרצ' אל־חסן הוא זרוע פיננסית של ארגון טרור - יש הפרדה מבחינתם וקשה להסביר את ההקשר. לארגון הזה יש הרבה מאוד תמיכה בעולם הערבי ובמדינות מסוימות באירופה מחזיקים בו חשבונות, חרף הסנקציות האמריקניות".
"אנחנו רדומים"
המערכה מול החמאס, במהלכה נחשף היקף מנהרות בלתי נתפס שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני דולרים, העלתה על סדר היום את חשיבותה של הלוחמה הכלכלית בטרור. "נכשלנו - חיזבאללה זה יריב שונה לחלוטין גם בנושא הפיננסי", אומר שעיה. קורן מסביר כי היכולת לייבש את מקורות הכספיים של חיזבאללה חשובה מאין כמוה. "איראן משמרת את חיזבאללה כרכיב מאוד מרכזי באסטרטגיה שלה כי בכל זאת חיזבאללה היא כמו בת שיעית, בעוד חמאס סונית. אין את אותו קשר שיש לחיזבאללה".
ד"ר אודי לוי, מומחה ללוחמה פיננסית ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שעמד בראש יחידת הקומנדו "צלצל" של המוסד, אומר כי כסף הוא מרכיב קריטי בפעילות של חמאס וחיזבאללה, וטוען כי בישראל לא נאבקים נגדם מספיק בהיבט הזה. "אין מדיניות לא להתעסק בזה אבל אין גם מדיניות להתעסק בזה. אף אחד לא דוחף את זה. הארגונים האלה מבינים את זה הרבה יותר טוב מאיתנו", הוא אומר.
"כשיש לך מוסד שמנהל את כל המערכת הכלכלית והפיננסית של חיזבאללה, חשבונות ארגוניים של חיזבאללה, פעילי ותומכי חיזבאללה, מאות מוסדות של חיזבאללה - זה קריטי מאוד", אומר לוי. לדבריו, "אם הגוף הזה היה משותק, היכולת של ארגון הטרור לתפקד הייתה יורדת בצורה דרמטית עד כדי אפס. בלי כסף אי אפשר לנהל ארגונים מהסוג הזה".
לוי מבהיר כי למרות היקף פעילותו, חיזבאללה מאוד פגיע מבחינה פיננסית. "הוא תלוי באלקרצ' אל־חסן, מלבד זה האופציות שלו הן להחזיק הרבה מאוד כסף במזומן, בקונטיינרים ומתחת לאדמה כמו שעושה החמאס. אין לו דרכים אחרות. לצערי אנחנו כמדינה, וגם האמריקאים, לא מספיק פוגעים או מנסים לפגוע במערכת הזאת. רדומים".
אולם פגיעה באלקרצ' אל־חסן היא לא עניין של מה בכך. לפי לוי, על מנת למוטט את המערכת הכלכלית של חיזבאללה, יש למוטט את כל המערכת הכלכלית של לבנון כולה - שכן ארגון הטרור השתלט עליה כליל. "האמריקאים לא נותנים לזה לקרות וישראל לבדה לא יכולה לעשות את זה", אומר לוי. "זה חייב לבוא כאקדח על השולחן, כחלק מרעיון. החיזבאללה מחזיק כסף בשני מקומות - בבנקים לבנונים ובבונקרים מתחת לאדמה. אין לו מקום אחר".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".