יותר מארבעה שבועות אחרי מתקפת הפתע, אמש (ראשון) דיווח הוושינגטון פוסט מפי תריסר מקורות מודיעיניים וביטחוניים שונים בהווה ובעבר מ-4 מדינות שחמאס תכנן מתקפה משמעותית אפילו יותר במטרה להצית מלחמה אזורית. המידע שהגיע לידי העיתון גם שפך אור חדש על הטקטיקות של חמאס להתל במודיעין הישראלי ולסכל את המאמצים הראשונים לבלום את המתקפה ב-7 באוקטובר.
מחבלי חמאס פרצו את הגבול ב-30 מקומות וביצעו טבח בלפחות 22 נקודות שונות, בשורה ארוכה של מעשי רצח אכזריים שהסתיימו רק אחרי כיממה של קרבות עקובים מדם. אבל העדויות שהגיעו לידי העיתון מצביעות על כך שחמאס היה מוכן ללכת אפילו רחוק יותר: כמה מחבלים נכנסו לישראל עם אמצעי לחימה ומזון לכמה ימים וכן הנחיות מפורשות להמשך הלחימה בעומק ישראל, וזאת מתוך היערכות לפגוע בערים גדולות יותר מאלה שנפגעו.
לפי הפרסום, מחבלי חמאס הצליחו להגיע עד לאופקים שנמצאת כ-15 ק"מ מהגבול, ונמצאת בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. אחת מיחידות המחבלים של חמאס נשאה עליה מפות שמצביעות על תוכניות תקיפה עד לגדה. "אם זה היה קורה, זה היה ניצחון תעמולה אדיר - מכה סמלית לא רק נגד ישראל, אלא גם נגד הרשות הפלסטינית", סיפר פקיד אמריקני לשעבר שתודרך בנושא. אותו פקיד, כמו יתר המקורות בכתבה שסיפרו על הממצאים החדשים, דיבר בעילום שם.
בחמאס ידעו שתהיה תגובה ישראלית מסיבית למתקפה ב-7 באוקטובר. מקורות מודיעיניים סיפרו שההנחה הזאת של ארגון הטרור נבעה מכך שתכנן מראש, לפרטי פרטים, לטבוח באזרחים ישראלים בקנה מידה כזה שאחריו סביר להניח שחיילים יידרשו להיכנס לרצועת עזה. אותם גורמי מודיעין הוסיפו שחמאס היה נכון להקריב קורבנות רבים - כולל אזרחים שנתונים בשליטתו. הסיבה לנכונות הזו של חמאס - הייתה לצורך הצתת אינתיפאדה חדשה, וכן לפגוע במאמצי הנורמליזציה של ישראל עם סעודיה.
חמאס היה מוכן להקריב קורבנות כאלה כמו המחיר להתחלה של גל חדש של התנגדות פלסטינית אלימה באזור וצמצום המאמצים לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות ערב, כך לפי גורמי מודיעין בהווה ובעבר ומומחי סיכול טרור. "הם ידעו בבירור מה יכול לקרות בעזה ביום שאחרי", צוטט כאומר גורם בכיר בצה"ל שנחשף למודיעין רגיש וליירוטי שיחות של פעילי חמאס. "הם רצו לקנות לעצמם מקום בהיסטוריה - מקום בהיסטוריה של הג'יהאד על חשבון חייהם של רבים בעזה".
מתקפת הפתע תוכננה במשך יותר משנה, אמרו המקורות לעיתון האמריקני - וציינו כי בתקופת זמן זו מחבלי הארגון ברצועת עזה קיימו תרגילים צבאיים, מעל הקרקע ומתחתיה. הם ביצעו אימונים בקלאצ'ניקובים מיובאים, באקדחים, במטולי רימונים מונעי רקטות וגם בקליעים מיוחדים. כמו כן בזמן שהתאמנו, הם בחנו בקפידה מרכזי אוכלוסייה בישראל ובסיסים צבאיים כדי ליצור רשימת מטרות פוטנציאליות.
כדי להשיג מודיעין מפורט על יעדי התקיפות, פרס חמאס רחפני מעקב זולים וכך יצר מפות של ערים ושל מתקנים צבאיים שנמצאים בטווח של כמה קילומטרים מהמכשול היקר שישראל בנתה בגבול. מקור מודיעיני נוסף היה מתושבי עזה שהיו עם רישיון עבודה בישראל, בין היתר בחקלאות בנקודות שונות שהיו במעקב של ארגון הטרור ושאותם תקף ב-7 באוקטובר. הם אפילו עקבו אחר אתרי אינטרנט ישראליים, בחנו צילומי נדל"ן ופרסומים ברשתות החברתיות שמתארים את החיים בקיבוצים ואת פריסות המבנים והבתים באותם יישובים.
"איסוף המודיעין לא היה מתוחכם במיוחד, אבל היה שיטתי", סיפר לוושינגטון פוסט עלי סופאן, פקיד לשעבר ב-FBI ומייסד Soufan, קבוצת ייעוץ אבטחה פרטית שעובדת מניו יורק בשיתוף פעולה עם ממשלות במזרח התיכון. "אם אתה בכלא, אתה לומד את מערכת הביטחון של הכלא. זה מה שחמאס עושה כבר 16 שנה. המודיעין בשטח שלהם היה הרבה יותר טוב מכל מה שהאיראנים יכלו לתת להם".
התוכניות המדויקות של חמאס שתיארו איך ואיפה חמאס יתקוף הוגבלו למעגל מצומצם של פעילים בארגון, במה שגורמים במערב תיארו כביטחון מבצעי ברמה מקצועית. נראה שפריטי המידע המכריעים ביותר הוסתרו אפילו מההנהגה הפוליטית של חמאס ומהתומכים הראשיים של הקבוצה - משמרות המהפכה של איראן וחיזבאללה.
בישראל מעריכים שמי שכן היה חשוף לכל הפרטים ושהיה אדריכל התוכנית הוא יחיא סינוואר. ד"ר מיכאל מילשטיין הסביר בכתבה כי לאורך השנים סינוואר דאג "להרדים את השטח", ולהעביר מסרים שלפיהם "חמאס לא רוצה יותר מלחמות". כך למשל, הוא נמנע מלהתערב צבאית בזמן שצה"ל נלחם בג'יהאד האיסלאמי. הוושינגטון פוסט סיפר שבישראל בירכו על השקט הזה, כי היו עסוקים בבעיות אחרות, כמו ההפגנות חסרות התקדים נגד החקיקה המשפטית ושצה"ל ראה איום ביטחוני גדול בהרבה מצד חיזבאללה ומפני המתרחש בגדה.
החששות מהסלמה של ממש ביהודה ושומרון התגברו בקיץ בעקבות ניסיונות חימוש שונים של פלסטינים בגדה. כך למשל בירדן יורטו מספר משלוחים של נשק קל וחומרי נפץ שהוברחו לממלכה ויועדו לגדה. אותם אמצעי לחימה הועברו בחלק מהמקרים באמצעות מל"טים ומשאיות וכללו רובים, אקדחים, משתיקי קול וחומרי נפץ צבאיים מסוג C-4.
יעדו הסופי של הנשק לא ברור, אבל אנליסטים כן ידעו לספר שהוא הוברח לירדן בסיוע מיליציות איראניות בסוריה ובעיראק, שלשתיהן גבול עם הממלכה. לפחות חלק מהמל"טים היו מצוידים בציוד נגד חסימה שהקשה על הנחתת המטוס בכוח, אמר אחד הגורמים הרשמיים. "זו לא הייתה רשת אחת אלא רשתות מרובות", אמר מקור אחד. "רבים מהנסיונות סוכלו ואנשים נעצרו. היה ברור שהם מנסים להשתמש באותן דרכים ושיטות כמו סוחרי סמים".
בישראל הפנו את הקשב בעיקר למתרחש בגדה. גורמי המודיעין סיפרו שבכל העת צילומי מודיעין ונתונים נוספים המשיכו לזרום, אבל התקשורת העיקרית של חמאס התקיימה בערוצים שלישראל לא הייתה גישה אליהם או שלא הבינה אותם. "הם רימו את ישראל ברמה אסטרטגית, השתמשו במכשירי רדיו ידניים, רשתות חוטיות-יבשתיות במנהרות ותקשורת אחרת שלא יכולנו להאזין להן, תוך שימוש בקודים ברשתות הפתוחות כביכול, שהם ידעו שאנחנו מאזינים להן", אמר ערן עציון, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר שהסביר: "הם יצרו מציאות חלופית".
ב-7 באוקטובר הכול היה מוכן מבחינת חמאס, שיצא למתקפה הקשה ביותר בתולדות המדינה - במהלכה מחבלים חצו בבת אחת את הגבול ב-30 נקודות תחת מעטה כבד של ירי רקטי כבד של 3,000 רקטות. במהלך המתקפה בוצע טבח אכזרי, שכלל רצח חסר הבחנה והתעללות אכזרית באזרחים. "מהחקירות אנחנו יודעים שחמאס הגיע עם תוכניות התקפה, כולל איזה מפקד יהיה מופקד על אונס חיילות במקומות שונים", חשף שר הביטחון יואב גלנט בשיחה עם העיתון האמריקני. בכיר בחמאס סיפר כי המתקפה סבלה משיבושים, בהם פלסטינים שאינם חברים בארגון הטרור ושהצטרפו לפשיטה על ישראל.
הממצאים איששו את יסודיות מאמצי איסוף המודיעין של חמאס לפני המתקפה הרצחנית. על גופותיהם של כמה מחבלים נמצאו מפות ברזולוציה גבוהה שעל פי ההערכות הופקו על ידי מל"טים בגובה של קרוב ל-150 רגל מעל הקרקע, ככל הנראה בקיץ, אם לשפוט על פי יובש הצמחייה בתמונות.
חוליית מחבלים אחת נשאה מפות מבוססות לוויין המצביעות על כוונה להמשיך בתקיפה עד ל"גבול הגדה המערבית", לשון הדיווח. המפות הבליטו את הכניסה המיועדת לקבוצה, דרך שתי נקודות - הכניסה הקדמית והאחורית של הקיבוץ. אתרים בכבישים הראשיים מסביב שסומנו בשמות הקוד "מארב 1" ו"מארב 2" ציינו מקומות שבהם המחבלים ייצרו מחסומים ומלכודות כדי לחסום כל ניסיונות חילוץ.
יחידה נוספת נשאה רשימות נרחבות של אמצעי לחימה ותחמושת ישראליים שתכננו המחבלים לגנוב בעלומים, קיבוץ שאליו לא הצליחו לפרוץ. יחד עם מפות ומסמכים אחרים, מחבלים הרוגים רבים צוידו באזיקים ובמכלי גז, כמו גם בהנחיות להצית בתים. הטקטיקה נועדה לחנוק תושבים מחוץ למרחבים המוגנים שלהם, אמרו עדים וצוותים ראשונים שהגיעו למקום.
מדאיגה עוד יותר הייתה העדות על התכוננות למתקפה ממושכת. גורמים רשמיים בחמאס אמרו שהם הופתעו מההתקדמות שלהם ב-7 באוקטובר ואינם מוכנים לפלישות עמוקות יותר לשטח ישראל או אולי ליהודה ושומרון. עם זאת, על גופותיהם של מחבלים מכמה חוליות נמצאו ציוד, מזון ותחמושת שמספיקים לכמה ימים, כולל אצל החוליות שהגיעו לאופקים ולבסיס הצבאי אורים הסמוך, המשמש מרכז פיקודי של 8200.
"הם תכננו שלב שני, כולל בערים גדולות בישראל ובבסיסים צבאיים", אמר גורם ישראלי בכיר שהתראיין בעילום שם.
לא ברור אם למחבלים היו ציפיות ריאליות להתקדם עד ליהודה ושומרון. גורמים בחמאס אמרו שהם קיוו לחטוף ישראלים כדי לשחרר מחבלים המוחזקים בישראל ולא צפו שכמעט כל חוליות המחבלים ב-7 באוקטובר ישיגו את היעדים הראשוניים שלהן.
עם זאת, גורמים בחמאס אמרו שוב ושוב כי הם אכן ציפו לתגובה ישראלית נרחבת. הדובר עלי ברכה, ששהה בלבנון עם תחילת הפעולה הקרקעית, אמר כי חמאס הכין את עצמו להפצצות ישראליות והאמין שהוא יכול להדוף תמרון קרקעי של צה"ל מהעמדות ההגנתיות שמקושרות לרשת המנהרות שלו.