דנה ארליך, שגרירת ישראל באירלנד, הפכה למטרה לקמפיין שנאה ממוקד – בעקבות המלחמה בישראל, וזוכה לקריאות לגירוש מהמדינה. רודיקה רדיאן-גורדון, שגרירת ישראל בספרד, מספרת על עלייה באנטישמיות שהיא לא ראתה במהלך כל 32 שנותיה במשרד החוץ. עידית רוזנצוייג-אבו, שגרירת ישראל בבלגיה, מספרת על הפגנות פרו-פלסטיניות אנטישמיות קשות מאוד, בהובלת ארגון טרור מקומי, בליווי סממנים אנטישמיים מובהקים כמו צלבי קרס ואחרים.
שלוש השגרירות מדגישות שבימים הראשונים שלאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ניכרה אמפתיה והזדהות עם הסבל הישראלי, אולם ככל שהתקדמה המלחמה, וככל שהלכו והתגברו תקיפות צה"ל ברצועת עזה, הלכה דעת הקהל והשתנתה לרעת ישראל. כיום, בכל אחת משלוש המדינות הללו, שגם בזמן שגרה אינן נחשבות לאוהדות גדולות של ישראל, מתקיימות באופן כמעט יומיומי הפגנות פרו-פלסטיניות ואנטי ישראליות. כלי התקשורת עברו בהדרגה לסקר בעיקר את הסבל הפלסטיני, ופוליטיקאים רבים מביעים עמדות אנטי-ישראליות מובהקות, ואף מכנים את פעילות צה"ל ברצועת עזה "רצח עם".
"בלגיה נחשבת לאחת מבין המדינות היותר ביקורתיות לישראל באיחוד האירופי, ויש בה אוכלוסייה מוסלמית גדולה, בעיקר במרכזי הערים. מאז המתקפה של חמאס אנחנו רואים תחושת הלם והזדהות גדולות, אולם ניתן לראות מאז שחיקה בתחושה הזאת, בעיקר בתקשורת, עם עלייה בהפגנות הפרו-פלסטיניות", מספר עידית רוזנצוייג-אבו. "כרגע זה ממש ברמה היומיומית במרכז בריסל, הפגנות משולחות רסן עם צעקות בערבית כמו 'עשרות שהידים צועדים לירושלים', 'אללה אכבר', 'מהנהר ועד הים' ו'בדם ואש נשחרר את עזה'. האווירה לא נוסכת ביטחון בקהילה היהודית, ויש תגבור באבטחה סביב המוסדות היהודיים".
היא מספרת גם על התבטאויות שערורייתיות מצד פוליטיקאים משמאל, כמו ראש המפלגה הקומוניסטית שאמר שחמאס הוא לא ארגון טרור, אלא שישראל היא ארגון טרור. בנוסף, היא מזכירה שגם בכיר במפלגה הסוציאליסטית פרסם קריקטורה אנטישמית עם צלבי קרס, והיא גם מדווחת על מתקפות יומיומיות ברשתות החברתיות, וגם במיילים והודעות לשגרירות עצמה.
"אנחנו מכירים את העמדות הקבועות של אירלנד, שהרבה פעמים פשוט מגיעות באופן אוטומטי, אבל במקרה הזה של המלחמה מדובר במשהו שלא דומה לשום דבר שחווינו", מספרת דנה ארליך, השגרירה באירלנד. בימים האחרונים היא הפכה ליעד ממוקד של אלימות מילולית ותקשורתית – וקריאות לגרש אותה מהמדינה.
"אנחנו רגילים בשגרירות לקבל הרבה הודעות שנאה, וכל הרשתות החברתיות שלנו, גם הפרטיות, מלאות בהודעות נאצה, אבל בשבועות האחרונים מדובר בשנאה עיוורת. זה לא פרו-פלסטינים, זה פשוט שנאה – אמירות נגדי ונגד השגרירות וקמפיין ממוקד בי. בתור דיפלומטים בעולם אנחנו רגילים בחזית ורגילים להיות הפנים והסמל של מדינת ישראל, אבל כאן לקחו את זה לקמפיין הסתה שקורא לגירוש שלי, קורא לי טרוריסטית, ויש כל מיני תמונות שלי עם דם".
ארליך מספרת שהתקשורת והציבור באירלנד "שכחו מהר מאוד" את אירועי 7 באוקטובר, ומתמקדים כעת בעיקר בנעשה בעזה, ומציגים את ישראל כאחראית הבלעדית לכל מה שקורה. "אנחנו מנסים להסביר ולהדגיש להם שהפעם לא מדובר בעוד סבב ועוד מבצע, ולא עוד שורה במה שהם קוראים לו 'הקונפליקט הישראלי-פלסטיני', ושאי אפשר פשוט לעשות 'קופי-פייסט' של תגובות קודמות לאירועים בעזה". היא מדגישה שהממשלה באירלנד גינתה בחריפות את הטבח של חמאס, אולם כעת ניתן לזהות בעיקר גישה של "וואטאבאוטיזם", כלומר הצדקה וגישה של "כן, אבל..."
בספרד המצב מעט שונה, והשגרירה רודיקה רודיאן-גורדון אומרת שמדובר בממשלה שמחשיבה את עצמה כידידה של ישראל וככזאת שפועלת באופן מעשי נגד גילויים של אנטישמיות. למרות זאת, פוליטיקאים המזוהים עם השמאל הקיצוני במדינה מובילים קווי מסרים מאוד אנטי-ישראליים ואנטישמיים, והיא גם מדגישה שהמצב הפוליטי המורכב והרגיש בספרד, ובמסגרתו מפלגת השלטון של ראש הממשלה פדרו סנצ'ס תלויה מאוד בשמאל הקיצוני להקמת הממשלה – מעניקה יותר כוח להצהרות האנטי-ישראליות שלהם.
Gracias a la @fcjecom y a todos los asistentes a la concentración de ayer frente al Congreso de los Diputados en Madrid.
— Israel en España (@IsraelinSpain) October 23, 2023
Unimos nuestras voces y exigimos: Liberad a los rehenes.
¡Que vuelvan a casa YA! pic.twitter.com/OSO5tBra3u
מפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס" היא זו שמובילה את הקו האנטי-ישראלי בספרד. "יצאו ויוצאות ממנה הצהרות מאוד בעייתיות, אפילו כאלו שמאשימות אותנו ברצח עם", היא מספרת. איאונה בלרה (Ione Belarra), השרה לזכויות חברתיות בממשלה, אף טענה כי ממשלת ישראל מבצעת "ג'נוסייד" בפלסטיניים, וקראה להעמיד את ראש הממשלה נתניהו לדין בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. לצד זאת, רדיאן-גורדון מדגישה כי העמדה הרשמית של ספרד, שמכהנת גם כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, מכירה בעובדה שחמאס ביצע מתקפת טרור ברוטלית בישראל, ומכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה.
עלייה חד-משמעית באנטישמיות – והחשש מטרור
רדיאן-גורדון מספרת על הפגנות רבות מאוד לתמיכה בפלסטינים, וניתן לזהות בהם בקלות סממנים ומאפיינים אנטישמיים. היא מזהה רבים מהמוחים כצעירים יחסית, והפגנות רבות נערכות באוניברסיטאות. "רבות מהאוניברסיטאות נחשבות למעוז של השמאל הקיצוני, והכול קורה בהשראת פודמוס. יש בהפגנות שלטים שאי אפשר לקרוא להם אחרת מלבד אנטישמיים – עם השוואה בין מגן דוד נוטף דם לבין צלב קרס, זה הסגנון. אנחנו חוזרים ומתריעים שאמירות שנשמעות מצד בכירים בשמאל, כולל גורמים בממשלה, מחלחלים ויוצרים אווירה מאוד קשה. ללא ספק רואים עלייה בביטויים אנטישמיים כלפי הקהילה היהודית וכלפי ישראלים".
היא מספרת על עלייה ניכרת בגילויים אנטישמיים – החל מהתנכלות לרכוש של יהודים וישראלים והאשמה ממוקדת בישראלים ויהודים. "אני שומעת על ישראלים שחיים פה כמה שנים שפתאום חברים מנתקים איתם קשר, מוציאים אותם מקבוצות וואטסאפ, וגם פגיעות בבתי כנסת. אין לזה שם אחר - זו אנטישמיות. אני נדהמת, אף פעם לא ראיתי כזו רמה של עוינות, לא הבנו עד כמה הדברים האלה עמוקים".
"הכי מדהים אותי בהפגנות הפרו-פלסטיניות", היא ממשיכה, "זה דגלי הגאווה. זה פשוט מראה שאין פה שום הבנה וידע על מה בעצם מפגינים. אבל זה אופנתי, אז אני תולה חלק מההפגנות הגדולות האלה בבורות, באג'נדה של שמאל פרוגרסיבי קיצוני של המנהיגים והמארגנים שלהן".
עוד היא מצביעה על תאים פלסטיניים מקומיים שקשורים להפגנות הנרחבות בספרד. "אנחנו יודעים לקשר אותם לטרור, וגם אם פה זה כנראה עדיין לא מקבל בתחום הזה – הם כן פעילים מאוד בהפצת דברי שנאה".
עידית רוזנצוייג-אבו, השגרירה בבלגיה, מספרת שהקו הזה משרת אותה ואת יתר הנציגים הישראלים במדינה בהעברת המסר. "ראש הממשלה ושרת החוץ, לפחות לעת עתה, מבינים את הקשר הג'יהאדיסטי של חמאס. מלכתחילה קו ההסברה שלנו קשר בין חמאס ודאעש. הלוגיקה שלנו אומרת להם שבפריז ובבלגיה נרצחו מאות בני אדם בפיגועי דאעש – ואתם הצטרפתם לקואליציה בין-לאומית שהרסה ערים שלמות בעיראק ובסוריה – והיו שם נפגעים רבים, ואז זה היה בסדר מבחינתכם, כי זה הפך את המדינות שלכם לבטוחות יותר – והקו הזה כן עושה היגיון למפלגות המרכז והימין בבלגיה".
היא מספרת שלפני כשבועיים וחצי התראיינה בטלוויזיה מול השגריר הפלסטיני בעימות מקומי, והיא הדגישה את הסיכוי שהתעוררות ג'יהאדיסטית תגיע גם לבריסל. יומיים אחר כך, ב-16 באוקטובר, התרחש בבבריסל פיגוע ירי של אדם המזוהה עם דאעש, שרצח שני אזרחים שוודים ופצע אדם נוסף. "הקו הזה הדהד לאנשים מאוד נכון, והציוץ זכה לחשיפה גדולה מאוד".
There are organisations is #Belgium that are calling for people to join the Palestinian armed resistance. The shout about blood in #Brussels streets.
— Ambassador Idit Rosenzweig-Abu (@IditAbu) October 16, 2023
Hamas called for a WORLDWIDE day of rage.
This is ISIS.
If we don’t stop them, it will come to Europe. #Hamas_is_ISIS pic.twitter.com/0sNjawytI4
היא מדגישה כי ארגון הטרור סמידון אינו מוגדר ככזה בבלגיה, והוא עומד מאחורי רבות מהפגנות התמיכה בפלסטינים שנערכות ברחובות בריסל ואנטוורפן. הארגון הזה אינו נחשב לארגון טרור בבלגיה, למרות שבגרמניה וצרפת לדוגמה הוא כן. "יש קושי אמיתי לקדם את זה כרגע, מכיוון שמפלגות השמאל והירוקים שבממשלה מאוד אגרסיביות במאבק נגדנו. לפני כמה ימים הושג קמפיין שקורא לנתניהו פושע מלחמה וקורא להעמיד אותו בבית הדין הבין-לאומי, ולמפלגת הירוקים חלק גדול בו".
- In Germany ,Samidoun is illegal,
— Ambassador Idit Rosenzweig-Abu (@IditAbu) October 27, 2023
- In France , it is forbidden from holding protests.
- In the Netherlands the parliament decided that “from the river to the sea” is a call for violence.
- In Belgium … pic.twitter.com/DJRCbuODot
"יש עלייה מובהקת בסנטימנט האנטי-ישראלי ועלייה באנטישמיות באופן חד-משמעי", היא ממשיכה. "הקהילה היהודית כאן מרגישה את זה, ראינו צלבי קרס בהפגנות פרו-פלסטיניות, קריקטורות, פוליטיקאי אחד שאמר שהטילים מעזה מוצדקים כמו המרד בגטו ורשה. בהחלט רואים עלייה באנטישמיות, היהודים כאן לא מרגישים בטוחים".
"אם דואגים לפלסטינים – למה לא שואלים על האחריות של חמאס?"
דנה ארליך מדגישה כי למרות דעת הקהל השלילית נגד ישראל ברחוב ובתקשורת באירלנד, היא עדיין זוכה להופיע בכלי תקשורת רבים. "הם רואים את הפנים שלי בכל מקום, אני מתראיינת לכל אמצעי תקשורת אפשרי, ומנסה כמה שיותר להגביר את הנוכחות שלנו, ואי אפשר להתעלם מהמסרים שלנו. זה אומר שהם לא יכולים להתעלם מהנוכחות שלנו ושאנחנו מפריעים להם".
"אנחנו מנצלים את הסיקור התקשורתי שאנחנו מקבלים, מביאים הרבה סיפורים מהארץ, ולנסות להדגיש את הקשר לאירלנד. במהות שלהם עדיין יש היעדר הבנה, וחלק מאמצעי התקשורת כלל לא מתייחסים לחמאס כאל ארגון טרור. אנחנו מגנים את זה ודורשים לשנות את זה, אנחנו נחשפים לקריקטורות מעליבות בעיתונים, רואים שכ-80% מהסיקור מוטה ומתמקד רק במה שקורה ברצועת עזה". עוד היא אומרת, כי בחלק מאוד גדול מהסיקור באירלנד מוזכרת רק הטענה שישראל היא האחראית היחידה למצב הזה ולמה שקורה בעזה. "המסר שאנחנו מנסים להעביר לציבור ולתקשורת הוא שאם הם כל כך דואגים לפלסטינים – אז למה הם לא מדברים על מה שחמאס עושה שם?"
היא מסכימה גם לחשוף שהכוננות הועלתה בכל הנציגויות במדינה, אך גם מספרת שלמרות האיומים המפורשים נגדה – היא מרגישה בטוחה לחלוטין. "אני מבינה שהרבה פעמים מדובר בבריוני רשת שמתחבאים מאחורי המקלדת, אבל עדיין זה לא אומר שאנחנו לא לוקחים את זה ברצינות".
גם ארליך באירלנד מדגישה את מקומם ותפקידם של ארגונים פרו-פלסטיניים בקידום והנעת המחאות הפרו-פלסטיניות והאנטי-ישראליות במדינה. יחד עם זאת היא מציינת שחלקים גדולים בציבור האירי מבקשים להביע שהם כן תומכים בישראל ומגלים הזדהות עם מה שקרה. "יש יותר ויותר אנשים שפונים ושואלים איך אפשר לעזור". לצד הנוכחות הפלסטינית בהפגנות,
היא מציינת גם שברבים מהמקרים כלל אין לזה קשר, והאירים מטבעם מקשרים בין ההיסטוריה המקומית שלהם למאבק של הפלסטינים. "לדעתנו ההקבלה שלהם לא נכונה, ואנחנו מצביעים על קווי השוני ולא הדמיון בין המקרים. אנחנו מנסים להדגיש כל הזמן שדווקא אנחנו הצד הנפגע בסיפור הזה, ואנו מדגישים את האיום שחמאס עלול להביא לקהילה הבין-לאומית וצריך לקחת על זה אחריות".
פגישות עם משפחות החטופים – ומאבק בלתי פוסק על דעת הקהל המקומית
שלוש השגרירות מתארות פעילות ענפה ועמודה מאוד בניסיון להעביר במדינות השונות את המסרים הישראלים. לעיתים קרובות נערכים אירועים בנוכחות בני משפחות החטופים בעזה, נערכות שיחות ומוצגות תמונות החטופים במרחב הציבורי האירופי. גם לאחר הימים הראשונים שלאחר הטבח בעוטף, נעשים ניסיונות מוצלחים רבים לקדם בכלי התקשורת המקומיים את סיפוריהם של עשרות מהחטופים.
רוזנצוייג-אבו מספרת שבבריסל הוצג מיצג "השולחן הארוך" בהמתנה לחזרת החטופים לבתיהם, משאית שנוסעת באופן קבוע ברחבי הבירה הבלגית עם תמונות החטופים, ולדבריה לפעילות בהחלט יש השפעה חיובית על דעת הקהל. גם היא, וגם השגרירות האחרות מציינות את ההירתמות הגדולה ושיתוף הפעולה המיוחד בין הצוותים הדיפלומטיים והקהילות היהודיות במקום.
רדיאן-גורדון מזכירה שהחיילת מאיה ויאלובו פולו ז"ל, שנפלה במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, הייתה בת לאב ספרדי ובעלת אזרחות ספרדית, וכן כי לפחות אזרח ספרדי אחד מוחזק בשבי חמאס בעזה. לדבריה, מותה של ויאלובו פולו ז"ל סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בספרד ונגע בהרבה אנשים.
"יש לנו נגישות מאוד גדולה בתקשורת", היא מספרת, אך גם אומרת שתמיד הדברים מגיעים על רקע התמונות הקשות של ההרס מעזה, והמסרים הכמעט קבועים הם על "אסון הומניטרי וטבח באוכלוסייה". בנוסף, היא מספרת כי בהרבה מהאולפנים יושבים פרשנים שהם מאוד מוטים נגד ישראל. לדבריה, הנרטיב הפלסטיני מאוד חזק בתקשורת בספרד, וסיפורים כמו הפיצוץ בבית החולים בעזה או ההפצצה במחנה הפליטים ג'באליה הופיעו מאוד חזק בכותרות המהדורות.