תחקיר שפורסם הלילה (בין שישי לשבת) בניו יורק טיימס חשף את התנהלות צה"ל ב-7 באוקטובר. מהקריאה הראשונה לשלוח את כל התגבורת הזמינה ועד ההחלטה להפציץ מטרות בהתבסס על דיווחים לא רשמיים – ממצאי התחקיר מעלים לא מעט שאלות קשות בדבר התפקוד הצבאי במהלכה של המתקפה של חמאס, אך גם לפניה.
על פי התחקיר, מפקד אוגדת עזה היה הראשון לדווח על ירי הרקטות בבוקר המתקפה. הוא אומנם העביר דיווח למפקדים הבכירים שהתכנסו בקריה בתל אביב, אך בשל המתקפה על האוגדה עצמה – התקשה לאמוד את היקף הפשיטה, ולמסור פרטים נוספים – כך צוטט בתחקיר גורם צבאי הבקיא בפרטים.
"הטייסים בחרו מטרות - באמצעות דיווחי חדשות וטלגרם"
בשעה 7:43, יותר משעה אחרי תחילת המתקפה, בקריה הוציאו את הנחיות הפעולה הראשונות באותו היום. בבור הורו לכל כוחות החירום לצאת דרומה, יחד עם היחידות הזמינות שיכלו לעשות זאת במהירות. עם זאת, הדרג הצבאי הבכיר עדיין לא הכיר בכך שאזורים שלמים בישראל כבר היו תחת מתקפה נרחבת של מחבלי חמאס.
תחקיר הניו יורק טיימס מצא כי צה"ל היה לא בכוננות. הוא העלה כי הכוחות היו לא מאורגנים, עד כדי כך שחיילים תקשרו בקבוצות וואטסאפ מאולתרות והסתמכו על פוסטים ברשתות כדי להשיג מידע. יחידות קומנדו יצאו להילחם כשהן חמושות לקרב קצר בלבד, טייסי מסוקים הונחו להסתכל בדיווחי חדשות וטלגרם כדי לבחור מטרות.
אחת המסקנות הבולטות ביותר של התחקיר – לצה"ל לא הייתה תוכנית תגובה למתקפה רחבת היקף של חמאס על עוטף עזה - כך לפי חיילים וקצינים בעבר ובהווה שצוטטו בעיתון האמריקני. עוד נטען כי אם אכן הייתה תוכנית כזו, איש לא התאמן עליה או עקב אחריה. הכוחות שהגיבו למתקפה ב-7 באוקטובר נאלצו לבנות אותה בעצמם.
בצה"ל השיבו בקצרה לניו יורק טיימס על השאלות הרבות שהעלה התחקיר, כולל היעדרה של תוכנית תגובה צבאית למתקפה נרחבת של חמאס מעזה. "צה"ל מתמקד כיום בחיסול האיום של ארגון הטרור חמאס", נמסר בתגובה רשמית מטעם דובר צה"ל. "שאלות מסוג זה ייבדקו בשלב מאוחר יותר".
הערכות שגויות ופספוסי מודיעין
התחקיר של הניו יורק טיימס התבסס לפי העיתון על מסמכים פנימיים של הממשלה וסקירה של חומרים צבאיים, כולל עשרות אלפי סרטונים ובהם צילומים ממצלמות גוף של מחבלי חמאס. הובאו בתחקיר עדויות של עשרות קצינים, חיילים ועדי ראייה – חלקם בעילום שם, כיוון שלא הותר להם בידי הצבא להתייחס לנושא.
לצד היעדר התוכנית לתרחיש הנרחב, בולטים שורה של פספוסים מודיעיניים בחודשים ובשנים שלפני המתקפה. גופי הביטחון בישראל העריכו באופן חוזר ונשנה כי חמאס אינו מעוניין או מסוגל לפתוח בפלישה נרחבת. השלטונות נאחזו בהשקפה זו, גם כשהושגו תוכניות קרב של חמאס למתקפה נרחבת.