המעבר של קבוצת וגנר, יחידת שכירי החרב הרוסית שהובילה את ניסיון המרד ברוסיה לפני קרוב לחודשיים, ממשיך להתקדם בבלארוס, הבית החדש של היחידה בימים האחרונים. מנהיג היחידה, יבגני פריגוז'ין, ביצע אתמול (רביעי) צעד נוסף לקראת ביסוס החברה במדינה החדשה, ועשה זאת באופן שנתפס על ידי רבים כציני ואולי אפילו כמגוחך.

פריגוז'ין ביצע אתמול הליך רשמי של רישום יחידתו בבלארוס כחברה בע"מ – תהליך שגרתי למדי. למרות זאת, בהגדרת החברה שאותה הוא רשם, שמיקומה הרשמי הוא בדיוק באזור שבו הוקם המחנה של אלפי לוחמיו, נועד "למטרות חינוכיות".

הסיבה הרשמית לרישום החברה כארגון למטרות חינוכיות אינה ברורה. החברה נרשמה באזור הכפר צל (Tsel), שם הוקם על ידי ממשלת בלארוס מחנה אוהלים רחב-ידיים, ועל פי דיווחים שונים נמצאים שם כבר קרוב ל-15 אלף לוחמי קבוצת וגנר. הסיבה הרשמית לנוכחות קבוצת וגנר בבלארוס היא העובדה שהם מאמנים את הצבא וכוחות הביטחון המקומיים, וזה עשוי להסביר את ההחלטה לרשום את החברה כמוסד בעל מטרות חינוכיות.

בעלי וגנר באוהל (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
התמונה של בעלי וגנר פריגוז'ין באוהל|צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

זו החברה השנייה שרושם פריגוז'ין בבלארוס במהלך החודש האחרון. במהלך חודש יולי רשם במדינה, בעלת בריתה הגדולה ביותר של רוסיה, את חברת "קונקורד" – התאגיד העסקי הגדול שלו המורכב מחברות ועסקים רבים בתחומים שונים, כולל תיירות וענפים נוספים.

במסגרת פעילות יחידת קבוצת וגנר בבלארוס החלו אנשיו של פריגוז'ין לאמן את כוחות הצבא המקומי, ורבים מהאימונים נעשים בגבולה המערבי של בלארוס – סמוך לגבול עם פולין, חברה חשובה בברית נאט"ו. השבוע ערכה פולין את המצעד הצבאי הגדול ביותר שלה בעשרות השנים האחרונות, עם אלפי חיילים ומאות טנקים ואמצעי לחימה מתקדמים ברחובות הבירה ורשה.

קבוצת וגנר, ארכיון (צילום: reuters)
קבוצת וגנר, ארכיון|צילום: reuters

מאז החלו לוחמי קבוצת וגנר לאמן את כוחות צבא בלארוס במערב המדינה שלחה פולין עוד אלפי חיילים נוספים לגבול בין המדינות, מחשש להסלמה ופרובוקציות מצד אנשיו של פריגוז'ין. אתמול הודיעה גם ליטא, שכנה נוספת של בלארוס, על צעדים נגדה בשל נוכחות קבוצת וגנר. בווילנה הודיעו על סגירת שניים מתוך ששת מעברי הגבול הקיימים עם בלארוס, בשל מה שתואר כ"מתיחות גאופוליטית וחשש מאיום ההגירה".