כשבועיים לאחר השבעת הממשלה ולמרות המצב הביטחוני הנפיץ, כ-200 נציגים מאיחוד האמירויות, בחרין, מצרים, מרוקו, ארה"ב וישראל, התכנסו היום (שני) למפגש פורץ דרך באבו דאבי. יומיים שלמים שבהם 6 משלחות ממדינות שונות יושבות זו לצד זו, מעלות רעיונות, מחזקות את הקשרים ועושות הכול כדי להוביל יחד מציאות טובה יותר במזרח התיכון. כך זה נראה מאחורי הקלעים.
שנתיים וחצי מאז החתימה על הסכמי אברהם שפתחו את השער לשיתוף פעולה אזורי רב-תחומי, פורום הנגב שנוסד בפסגת הנגב שהתקיימה בשדה בוקר במרץ 2022, היה למקפצה של ממש בשיתוף הפעולה בין ישראל למדינות האזור. בחודשים הקרובים אף צפוי להתקיים מפגש בדרג שרי החוץ של פורום הנגב שבו יאושרו סופית הפרויקטים שייבחרו. בינתיים, על מנת לקדם אותם ולייעל את התהליך - במסגרת פורום הנגב חולקו נציגי המדינות לקבוצות עבודה משותפת: בריאות, ביטחון אזורי, חינוך וסובלנות, ביטחון מים ומזון, תיירות ואנרגיה.
המשלחת הישראלית, בהובלת מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז, כוללת נציגים בכירים ממשרדי הממשלה השונים - הביטחון, המודיעין, הבריאות, החינוך ועוד. "אני חושבת שזה המפגש הבין-משרדי הכי גדול של מדינות ערב מאז השיחות במדריד ב-1991", אמרה
דנה ארליך, מנהלת מחלקת תיאום בלשכת מנכ"ל משרד החוץ: "זה מפגש שלישי של ועדת ההיגוי מהמדינות השונות - מה שחשבנו אז שלא אפשרי, קרה בתוך זמן קצר", היא המשיכה. "המטרה היא ליצור מנגנון שיתרגם את החזון והסלוגנים למשהו פרקטי - פרויקטים שישפרו את איכות החיים של המדינות באזור".
ההכנות לקראת הכינוס באבו דאבי
כבר מחודש מרץ החלו להיערך ל"פורום הנגב" בישראל ובקרב המדינות האחרות שמשתתפות בו. המפגש הזה דרש לשבת במשך שבועות ארוכים, לגבש רעיונות לפרויקטים, להעלות אותם על הכתב וכמובן לספק את התקציבים שדרושים. חודשים רבים של עבודה שמתנקזים למשך יומיים שלמים.
למרות העיתוי הרגיש, באבו דאבי ובמדינות האחרות לא ויתרו והחליטו לקיים את הכינוס כרגיל. "מאוד חשוב שהאמירויות החליטו לארח את כולם כמתוכנן אחרי שחודשים עובדים על זה", הדגיש גורם שמעורה בפרטים בריאיון ל-N12. "זה להערכה שהם לא התקפלו ולא חזרו בהם. מתיחויות באזור שלנו תמיד היו ותמיד יהיו. בסופו של דבר, העבודה יחד למשהו משותף מניעה את כולנו".
שירין נטור חאפי, מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית במסגרת משרד החינוך, סיפרה כי "סוף סוף אני רואה מה קורה במערכת החינוך במזרח התיכון, זה מאוד מסקרן. אנחנו תמיד לומדים מדנמרק ומהולנד, אבל אנחנו במזרח התיכון. באיחוד האמירויות למשל הכניסו לתוכנית הלימודים את השואה".
"כל אחת מהמדינות הגיעה עם יוזמות. אנחנו באנו עם יוזמה של לתת מלגה לסטודנטים שיציעו תוכניות בתחום החיים המשותפים ולהוביל פרויקט שיחבר, כמו תחרות של שפים בכל המדינות ולדבר על הטוב המשותף"، היא הוסיפה. "יש לנו הרבה מה לתת בתוכניות פורצות דרך וגם הרבה מה ללמוד".
מיכל לוי, מדענית ראשית במשרד החקלאות, סיפרה על הפרויקטים המשותפים שצפויים להתגבש בתחום. "במה שקשור למחלות ומזיקים - אנחנו מאוד לומדים ממדינות אחרות"، היא אמרה. "גם בעולמות של החלבון ובתחום של קינואה הבחרינים עושים עבודה מאוד טובה בגידול זנים ובפיתוחים. למרוקאים יש תוכנית מדהימה לכל הנושא של חקלאות מים, ממש אסטרטגיה".
"דיברנו גם על הנושא של חקלאות בתנאי מדבר", היא הדגישה. "אם ניקח את הגנת הצומח ומחלות בעלי חיים, ייצור של חיבור ושיתוף פעולה במה שקשור למחלות וטרינריות ומזיקים - יאפשר לנו להיות ערוכים יותר לקראת מחלה שמגיעה. הפתיע אותי הרצון לחבר ולשתף פעולה כולם ביחד. לשבת בחדר עם כל המדינות השכנות שלנו שמאוד רוצות לבוא ולראות מה אנחנו עושים, ללמוד מאיתנו וגם לתת לנו מהידע שלהם - לצאת עם משהו אמיתי ולא רק לדבר".