דרמה באוקראינה: אולקסי ארסטוביץ', יועצו הבכיר של הנשיא וולודימיר זלנסקי, הודיע הבוקר (שלישי) על התפטרותו מהתפקיד, לאחר שהופעל עליו לחץ כבד בימים האחרונים. ארסטוביץ' הפך בחודשים האחרונים לדמות מוכרת ופופולרית בתקשורת באוקראינה ובמערב, והרבה להעניק ראיונות, פרטים ודיווחים על הנעשה במלחמה, אבל בסוף השבוע הוא הצליח להרגיז את אזרחי אוקראינה באופן חריג.
במהלך מתקפת הטילים הרוסית על ערי אוקראינה ביום שבת פגע טיל בבניין מגורים בעיר דנייפרו, והיום הודיעו באוקראינה כי מספר ההרוגים באסון הגיע כבר ל-44, בעוד נעשים ניסיונות לחלץ לכודים נוספים - אולם הרשויות הביעו פסימיות בנוגע לחלץ ניצולים חיים. שעה קלה לאחר פגיעת הטיל בבית, מיהר ארסטוביץ' לנסות להסביר מה קרה, ובראיון מצולם אמר כי טיל ממערכת ההגנה האווירית של אוקראינה ככל הנראה הסיט טיל רוסי ממסלולו - וכך התרחשה הפגיעה בבניין.
גורמים באוקראינה מיהרו לדחות את הדברים של ארסטוביץ', והסבירו כי הוא אמר אותם על דעת עצמו ואפילו לפני שבוצע תחקיר מסודר לתקרית. בנוסף, באוקראינה הבהירו כי כלל אין ברשותם מערכת הגנה אווירית יעילה ליירוט הטיל שפגע בבניין, מסוג KH-22, ולכן ההסבר אינו נכון. "מתחילת המלחמה רוסיה ירתה יותר מ-210 טילים כאלה, לא הצלחנו ליירט אפילו לא אחד", אמרה סגנית שר ההגנה האוקראינית, האנה מליאר.
למרות ההסברים באוקראינה, דבריו הנמהרים של ארסטוביץ' שימשו שלל גורמים ומקורות רוסיים, לרבות ערוצי תעמולה מובהקים, כדי לטעון שלא רוסיה אחראית למותם של עשרות האזרחים החפים מפשע בפגיעה הקשה. בשלב זה עדיין לא ברור אם ארסטוביץ', שהועסק על ידי זלנסקי כיועץ חיצוני, החליט להתפטר על דעת עצמו – או שהופעל עליו לחץ מטעם הנשיא עצמו.
במערב מגבירים את הסיוע לאוקראינה
בין אם דבריו של ארסטוביץ' נכונים ובין אם לא, התקרית הקשה שבה וממחישה עבור מדינות המערב עד כמה זקוקים באוקראינה לסיוע נוסף בתחום ההגנה האווירית, שאומנם מצליחה ליירט שיעור ניכר מהטילים והמל"טים שמשוגרים מרוסיה, אך רחוקה מלייצר הצלחה של 100%. על רקע הדברים האלה, אתמול הגיעו כ-100 לוחמים אוקראינים לבסיס פורט סיל באוקלהומה – שם הם צפויים להתחיל להתאמן על הפעלת סוללת הפטריוט שתועבר לאוקראינה בתוך כמה חודשים.
במקביל, מאות לוחמים אוקראינים החלו אתמול להתאמן בבסיס מיוחד של הצבא האמריקני בגרמניה. האימונים מגיעים במסגרת הרחבת הסיוע הצבאי של וושינגטון לקייב במלחמה נגד רוסיה, ובמסגרת הרחבת האימונים וההכשרה של הצבא האוקראיני – לקראת אפשרות של הסלמה בלחימה בחודשים הקרובים.
בתקופה האחרונה מאמן ומכשיר צבא אוקראינה כמות של עשרות אלפי לוחמים חדשים – במסגרת מה שרבים רואים כהכנה למתקפת נגד אוקראינית רחבה בחודשי האביב. ההערכות על מתקפה אוקראינית גדולה חדשה, בניסיון לשחרר שטחים רבים שנפלו לידי הרוסים, מגיעות במקביל להערכות כי גם הרוסים עצמם נערכים לפתוח במתקפה חדשה באביב, ואפילו עשויים לנסות מחדש לכבוש את הבירה קייב.
ההחלטה על ההכשרה והאימונים של מאות לוחמים אוקראינים, מספר שאף צפוי לגדול בקרוב, מתווספת להרחבת מהלך התמיכה המערבי במאמץ המלחמה האוקראיני. אתמול הודיע רשמית שר ההגנה הבריטי בן וואלאס על חבילת הסיוע "המשמעותית ביותר לאוקראינה עד כה", שמכילה בראש ובראשונה 14 טנקי צ'לנג'ר 2, שעל העברתם הודיע ביום שבת ראש הממשלה הבריטי רישי סונאק, בשיחה שערך עם זלנסקי.
The Challenger 2 is the @BritishArmy’s main battle tank and has been successfully employed across several conflict areas from Eastern Europe to operations in Iraq.
— Ministry of Defence (@DefenceHQ) January 17, 2023
The Challenger 2 is an immensely capable piece of equipment to fulfil a broad range of tasks required. pic.twitter.com/b2bDVXaURw
באוקראינה נחושים להגדיל היקף התמיכה והסיוע בהם, ומצפים ממדינות נוספות להודיע רשמית על העברת טנקים ונשק כבד נוסף. באירופה עדיין ממתינים להחלטה גרמנית רשמית בשאלת העברת טנקי הלאופרד הגרמניים לאוקראינה, לאחר שפולין ופינלנד כבר הודיעו על נכונותם להעבירם. בשל העובדה שטנקים אלה מיוצרים בגרמניה, נדרש אישור רשמי מטעם ממשלתו של הקנצלר אולף שולץ למהלך.
גם ברוסיה ממשיכים לאותת כי הם נערכים, כפי שסבורים באוקראינה ובמערב, לקראת הוראה על הליך גיוס נוסף. בסוכנות הידיעות הרוסית RIA דווח הבוקר כי משרד ההגנה הרוסי "דן בהחלטה להגדיל את כוחות הצבא לכמות של מיליון וחצי חיילים". על פי ההודעה, צפויים שינויים גדולים ומרחיקי לכת בצבא בשנים 2026-2023. כזכור, באוקראינה הזהירו כי רוסיה עשויה להורות בכל רגע על גיוס חדש של כחצי מיליון חיילים עבור מתקפה חדשה באוקראינה בחודשי האביב.
"זלנסקי ניצל מ-12 ניסיונות חיסול רוסיים"
בתוך כך, באוקראינה מדווחים כי מאז החלה המלחמה – הצליח הנשיא וולודימיר זלנסקי לחמוק לפחות 12 פעמים שונות מניסיון חיסול ישירים של הרוסים. הדברים מגיעים על רקע חשיפה בספרו של העיתונאי כריס וויפל על הנעשה בבית הלבן של ג'ו ביידן, ולפיה ראש ה-CIA ביל ברנס הגיע פעמיים שונות לקייב כדי להתריע בפני זלנסקי על ניסיונות ממוקדים לפגוע בו, ובכך למעשה הציל את חייו.
כך למשל, על פי העולה מן הספר The Fight of His Life: Inside Joe Biden's White House, ברנס הגיע לקייב בימים שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר, והזהיר אותו מפורשות על הכוונה לרצוח אותו. לאחר פרוץ המלחמה נפוצו שמועות ודיווחים שונים ברחבי אוקראינה, לפיהם כוחות רוסיים מיוחדים, לרבות אנשי קבוצת וגנר, הסתננו ללב קייב במטרה לאתר ולחסל את זלנסקי.