בעיר קומסומולסק שבמזרח רוסיה שוכנת יצרנית המטוסים הגדול ביותר במדינה. חברת 3KHAA, בונה ומפתחת את סדרת מטוסי הקרב סוחוי, ובראשם מטוסי 35-SU המתקדמים. בחודש אפריל האחרון נחתה במפעל קבוצת טייסים זרה, שהופנתה לחדר צדדי, ושכנה באזור מגורים מיוחדים. במשך חודש ימים אימנו ותרגלו טייסי הניסוי הרוסים את חבורת טייסי הקרב האיראנים בהטסת היהלום של החברה - מטוס הקרב החדיש הסוחוי 35.

הברית בין מוסקבה לטהרן

ההכשרה שנשמרה עד עתה בחשאיות ונחשפה כעת על ידי גורמים אמריקנים, היא חלק ממהלך איראני-רוסי שפקידים אמריקנים בכירים מגדירים כ"סיוע חסר תקדים של ציוד צבאי וטכנולוגי שזורם ממוסקבה לטהרן". סיוע שקשור לתמיכתה של איראן ברוסיה במלחמה באוקראינה.

בתמורה לסיוע שהיא מעניקה לרוסיה, איראן מעוניינת לקבל מלטים וטילי קרקע-קרקע מדויקים מדגם פתח-110. התמורה לכך עשויה להתקבל בווטו רוסי על הסכם גרעין, במידה ויגובש, ובמכירה של מטוסי הקרב המתקדמים מדגם סוחוי 35-SU.

מטוס הקרב (צילום: ANATOLII STEPANOV/AFP/GettyImages)
מטוס קרב סוחוי מדגם 35-SU|צילום: ANATOLII STEPANOV/AFP/GettyImages

חיזוק הקשר בצל המלחמה באוקראינה

לאיראן צי מטוסי קרב מיושן המורכב ממטוסי אף 14 ומטוסי פאנטום בני יותר מ-40 שנה. במקביל לחידוש מערך ההגנה האווירית שלה, היא שואפת לשדרג את מערך הקרב כחלק מבניית יכולת ההגנה על מתקני הגרעין בשטחה. איראן רוצה לנצל את ההזדמנות ולקבל לידיה 24 מטוסי סוחוי - מטוסים שמצריים ביקשה לרכוש מרוסיה, אך הקפיאה את העסקה בשל לחץ אמריקני על קהיר. המצרים יקנו במקומם מטוסי קרב מדגם אף 15 מתוצרת בואינג האמריקנית.

הזינוק הזה בשיתוף הפעולה הונע במקביל ללחימה באוקראינה, כאשר במוסקבה רואים בטהרן מקור חשוב לתמיכה במאמץ המלחמתי שלה מול הסנקציות הבין-לאומיות המשתקות. טילים בליסטיים איראניים עשויים לתת לכוחות הרוסיים סיוע עוצמתי במיוחד בניסיון להכריע את המערכה.

לקרמלין היסטוריה ארוכה של שימוש בהלוואות נמוכות או בהלוואות ללא ריבית כדי לממן עסקאות נשק שימושיות מבחינה פוליטית, ולהאיץ אותן כתוצאה מכך. הגעת מטוסי ה-SU-35 לאיראן משקפת מאמץ איראני רחב למודרניזציה של הכוחות המזוינים של המדינה בסיוע רוסי.

דגל אדום

מכירת המלטים המתאבדים לרוסים היא שהביא לשינוי הגישה האמריקנית כלפי טהרן בימים האחרונים - עסקאות הנשק הללו הן דגל אדום מבחינת ארה"ב. בשל כך, בוושינגטון מאיצים את הסיוע הצבאי לאוקראינה, שגורם בו בעת למחסור חמור במלאים של צבא ארה"ב, בדגש על החימוש "שנשאר בבית", ותוכנן לספק תעודת ביטחון עבור האמריקנים.

לכן, בפנטגון נערכים לאישור תוכנית רכש בשווי 850 מיליארד דולר על פני עשור. התוכנית תכלול רכש של אמצעי לחימה במטרה לסייע בחידוש מלאי הטילים והפגזים של צבא ארה"ב - רקטות, טילי אוויר-אוויר ונ"ט טילי קרקע-קרקע, טילי נ"מ ועוד.

במקביל לביסוס תוכנית ההוצאות החדשה, הפנטגון בוחן דרכים להבטיח את יכולת הלחימה של הצבא האמריקני. בייחוד כאשר גוברים החששות לגבי סכסוך פוטנציאלי מול סין בנוגע לטיוואן, תוך שמירה על יכולת להמשיך ולתמוך במערכה באוקראינה.

המלאי אזל

מתחילת הפלישה הרוסית באוקראינה, ארה"ב סיפקה או הבטיחה לאוקראינה נשק, אמצעי לחימה ופריטים אחרים בשווי של כ-20 מיליארד דולר: פגזי תותחים, מערכות לשיגור רקטות, טילי כתף נגד מטוסים, טילי נ"ט וטילי חוף-ים נגד ספינות. מדובר על מילוני פריטים ומערכות שרוקנו את מחסני הצבא האמריקני.

המלחמה באוקראינה: גזרת באחמוט, דונייצק (צילום: רויטרס)
המלחמה באוקראינה: גזרת באחמוט, דונייצק|צילום: רויטרס

כמות כלי הנשק שסופקו לאוקראינה ולמדינות נוספות שגובלות ברוסיה צמצמו את יכולתו של הפנטגון לשמר ברשותו מספיק נשק להגנה על ארה"ב ועל המזרח הרחוק, במקרה של התפתחויות צבאיות שם. משך הזמן שייקח למלא את הימ"חים עדיין לא ידוע, לאור תהליכי הרכש הארוכים ויכולת התעשיות הביטחוניות האמריקניות להתמודד עם הביקוש.

היערכות מחודשת בנאט"ו

גם המדינות האחרות החברות בברית נאט"ו מודאגות מן המצב. מדינות אירופאיות רבות מבינות שעליהן לחזק את הצבאות שלהן, בייחוד צבאות היבשה שנזנחו מאז תום המלחמה הקרה. הן מבינות כי עליהן לבצע שינויים מהותיים בצבא – במבנה, בתורות הלחימה, ובמערכות הנשק, כדי להתאים אותו לשדה הקרב היבשתי המודרני ולהתמודדות אפשרית מול הצבא הרוסי.

השינוי הזה מגלם בתוכו ההזדמנות עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות. החברות הביטחוניות, ובראשן תע"א, אלביט ורפאל, פיתחו מערכות נשק פורצות דרך לכוחות היבשה. עם הגדלת התקציבים הצפויה של מדינות נאט"ו, והפניית המשאבים לחיזוק ההיקף והיכולות של כוחות היבשה שלהן, יש לתעשייה הישראלית הזדמנות פז להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה.