"הדמוקרטיה בארצות הברית תחת מתקפה": כך הצהירה (בין היתר) גם מונה כהן, דמוקרטית מפילדלפיה. כשיצאה לבחור בבחירות אמצע הקדנציה, זכותן של נשים להפלה הייתה עבורה ועבור מיליונים לא פחות מ"מלחמה על החירות". כהן בת ה-68 חששה שהחלטת בית המשפט העליון לבטל את ההגנה החוקתיות על נשים שרוצות לעבור הפלה היא רק ההתחלה של שחיקה רחבה הרבה יותר של זכויות אדם - ו"נהרה לקלפיות".
השבוע היא שבעת רצון: במדינה שלה, בפנסילבניה, המפלגה הדמוקרטית כבשה גם מושב בסנאט וגם את תפקיד המושל - שני ניצחונות מול נאמניו של דונלד טראמפ. "ממשלה שנשלטת על ידי הרפובליקנים הייתה ממשיכה לעכב אמצעי מניעה", מסבירה כהן, "והייתה ממשיכה לפגוע בשוויון בנישואין, לפגוע בכל סוג של זכויות אזרח שאנו כחברה נלחמנו עליו ב-50 השנים האחרונות". עם כניסתו של דונלד טראמפ לזירה מחדש, והביקורות על תפקודו של הנשיא ג'ו ביידן, עולה מחדש השאלה האם "הגל הנשי" של בחירות האמצע ימשיך להשפיע ולחלחל.
התמיכה בזכות ההפלות הביאה נשים לקלפיות בבחירות להיאבק על הדמוקרטיה. נשים, במיוחד נשים דמוקרטיות, טענו שביטול הפסיקה של "רו נגד ווייד" היוותה גורם מרכזי בהצבעתן, לפי AP VoteCast, סקר ארצי של יותר מ-94,000 מצביעים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"ייתכן שזה עשה את ההבדל"
נשים טענו שביטול ההגנה החוקתית על ההפלות עוררה בהן כעס, ואמרו שלסוגיית ההפלות הייתה השפעה גדולה על ההחלטות שלהן בבחירות האלה. נשים רבות קישרו את הפגיעה בזכות להפלות לפחדים לגורלה של המדינה - וייתכן שגם לעתיד ההנהגה הפוליטית של המדינה.
"ייתכן שנושא ההפלות עשה את ההבדל בכמה מוקדים שבהם הבחירות היו תחרותיות", אמרה אשלי קירזינגר שניהלה את הסקר. בריאנה מק'קולו, בת 20 מפנסילבניה, היא סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת צ'טהאם בפיטסבורג. "אם הם יכולים לקחת את החירות להפיל, הם יכולים לקחת הכול ואני לא חושבת שזה יהיה נכון".
עדינה ווגל איילון, ראש מטה ג'יי סטריט בוושינגטון, ניסתה לעשות סדר בתוצאות - ובהשלכות שלהן: "נושא ההפלות הוא סוגיה שגם בוחרים רפובליקנים וגם בוחרים דמוקרטים רואים כחשובה מאוד, במדינות שחשבנו שהבחירות הולכות לרפובליקנים - ראינו לפתע שזה נושא שהוציא מצביעים דמוקרטים, זה עזר מאוד למועמדים הדמוקרטים בבחירות האלה - מצביעים שחששו שהמצב הולך ומחמיר".
"יש בדרך כלל קושי להוציא את המצביעים הדמוקרטים לצאת ולהצביע - הפעם נושא ההפלות דחף אותם לצאת", הוסיפה, "זה אחד הדברים שמבדילים בין ארה"ב לישראל - בארה"ב נושאים כאלה כמו ההפלות, שנוגעים לחיים עצמם, דוחפים את הבוחרים".
רותם אורג, חוקר פוליטיקה אמריקנית ומייסד הברית הישראלית-דמוקרטית, אומר לנו: "סוגיית ההפלות הייתה מאוד משמעותית בבחירות. אנחנו רואים את זה גם בהכרזות של המצביעים וגם בדמוגרפיה - יש עלייה של 5% בהצבעה של נשים לא נשואות בין 2020 ל-2022 וברור לחלוטין שזה האירוע - זו קבוצת האוכלוסיה היחידה מבחינת מגדר ומצב משפחתי שנוטה בצורה מובהקת לטובת הדמוקרטים".
מישל אובמה שברה שתיקה: "זה זעזע אותי"
ואכן, מועמדים דמוקרטיים רבים דיברו על הזכות להפיל בקמפיין והצביעו על עמדות "קיצוניות" של יריביהם הרפובליקנים לגבי הפלות, כדוגמה אחת לאיום על הדמוקרטיה החזקה בעולם. בפנסילבניה ובוויסקונסין, דמוקרטים שנבחרו לתפקיד מושלים ימנו אנשים שינהלו את הבחירות במדינה. מצביעים בקליפורניה ובוורמונט בחרו לעגן הגנה על הזכות להפיל בחוקות המדינות, בעוד המצביעים בקנטקי ובמונטנה דווקא דחו את התיקונים נגד הפלות. במישיגן, הדמוקרטים ניצחו במירוץ לתפקידי המושל ומזכיר המדינה אחרי ניצחון על מועמדים שהתנגדו לזכות להפיל ויישרו קו עם טראמפ - שגם הכחיש את תוצאות הבחירות ב-2020. הוא הודיע השבוע שירוץ שוב ומי ירוץ מולו? מצביעות אמריקניות רבות שמעו השבוע קול מוכר.
מישל אובמה התייחסה, בספר חדש שכתבה, לפגיעה ולאכזבה שחשה כאשר אמריקה בחרה לראשונה את דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2016. "זה טלטל אותי לגמרי לשמוע את האיש שהחליף את בעלי כנשיא משתמש בגלוי וללא התנצלות בהשמצות אתניות, הופך אנוכיות ושנאה למקובלים ומסרב לגנות את תומכי עליונות הלבנים או לתמוך באנשים שמפגינים למען סדר גזעני", כתבה אובמה בספר “The Light We Carry,” על פי ציטוט שפורסם ב-CNN. "זה זעזע אותי לשמוע אותו מדבר על שונות כאילו זה איום".
אשת הנשיא לשעבר כתבה שהיא ובעלה ברק אובמה פעלו על פי עקרונות של "תקווה ועבודה קשה", והבחירה של ארצה בטראמפ בלבלה אותה. "במשך שמונה שנים ניסינו לחיות את העקרונות האלה בקול רם, מתוך הכרה שהגענו הכי רחוק שהגענו למרות ואולי אפילו תוך התרסה נגד הקנאות והפרדה שמוטבעים כל כך עמוק בחיים האמריקניים", הוסיפה. "הבנו שהנוכחות שלנו כאנשים שחורים בבית הלבן אמרה משהו על מה שאפשר. לכן הכפלנו גם את התקווה וגם את העבודה הקשה שלנו, בניסיון להטמיע את האפשרות הזו. בין אם בחירות 2016 היו נזיפה בכל זה ובין אם לאו, זה כאב. זה עדיין כואב - זה הרגיש כמו משהו הרבה יותר מכוער מאשר תבוסה פוליטית פשוטה".
אמריקה שואלת שוב ושוב - האם הגברת הראשונה לשעבר עשויה להתמודד במרוץ לבית הלבן? מישל אובמה בעצמה אמרה שנמאס לה מהשאלה הזו. השבוע היא אמרה שהיא חושבת שהנשיא ג'ו ביידן "עושה עבודה נהדרת", אבל לא סיפקה תמיכה מלאה לריצה נוספת של ביידן ב-2024 "את יודעת, אני, אני - אני אצטרך לראות", גמגמה מישל בתחילת השבוע כשנשאלה ברשת ABC אם היא מקווה שביידן יתמודד שוב.
אחרי המחמאה, האם אובמה תרוץ נגד ביידן?
השאלה על עתידו הפוליטי של ביידן נמצאת כעת במרכז השיח במפלגה הדמוקרטית האמריקנית. בספטמבר, ביידן אמר שזה "הרבה יותר מדי מוקדם" לקבל את ההחלטה אם יתמודד שוב, מה שפותח את הדלת לאפשרות שלא ירוץ לכהונה נוספת. בחודש שעבר הנשיא אמר כי עדיין לא קיבל החלטה רשמית, אך אמר שב"כוונתו" לעשות זאת. בגיל 79, ביידן הוא כבר הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה האמריקנית ואובמה אמרה שביידן "עושה כמיטב יכולתו".
"זו כנראה העבודה היחידה שמעט אנשים יודעים איך זה מרגיש לעשות, אבל כולם חושבים שהם יודעים איך לעשות את זה", הוסיפה מישל אובמה. "כולם נהגים במושב האחורי כשזה מגיע להיות המפקד העליון של האומה החזקה ביותר עלי אדמות, אבל זו עבודה קשה ואני חושבת שהוא עושה את הטוב ביותר שהוא יכול בנסיבות קשות".
ווגל איילון מג'יי סטריט מגיבה על השמועות ואומרת: "אני לא חושבת שמישל אובמה תרוץ לנשיאות למרות שזה יכול להיות פשוט נפלא. אבל לדעתי ביידן ישוב וירוץ בבחירות 2024". גם רותם אורג לא חושב שנראה את מישל בתפקיד בממשל: "מישל אובמה - אסור להגיד NEVER אף פעם, אבל היא מעולם לא הביעה עניין בתפקיד ציבורי, כששאלו אותה על זה היא נמנעה ומבחינתה עדיף גם שברק אובמה לא היה הולך לפוליטיקה. כשביידן אמר שמבחינתו היה לוקח אותה לתפקיד סגנית הנשיא בלי לחשוב פעמיים היא הבהירה שזה לא מעניין אותה, אם זה היה מעניין אותה היא הייתה מתחילה לבנות קריירה פוליטית משלה כמו הילארי למשל והיא לא עשתה את זה".
דילמת הסגנית של ביידן
הנשיא ביידן איחל באוקטובר האחרון לסגנית הנשיא קמאלה האריס יום הולדת שמח, תוך שהוא כינה אותה "נשיאה נהדרת". לדעת רבים זו הייתה עוד מעידה או סימן לבלבול של הנשיא, מעידות שמושכות הרבה מאוד אש ומעלות סימני שאלה לגבי רמת כשירותו בשל גילו. "יום הולדת שמח לנשיאה הנהדרת, אנחנו יודעים שאימא שלך תמיד איתך" אמר הנשיא וזו לא הייתה הפעם הראשונה: ביידן כבר קרא להאריס "נשיאה" לפחות פעמיים ופעם אחת הוא קרא לה "הגברת הראשונה" בשיחה עם עיתונאים.
האריס הגדירה את הבחירות כמשאל עם על זכויות הפלות. בהתייחסות לביטול ההגנות החוקתיות על הפלות, אמרה האריס: "בית המשפט העליון בארצנו, בית המשפט העליון של ארצות הברית, פשוט לקח זכות חוקתית, שהוכרה מתושבי אמריקה מנשות אמריקה". אבל במרוץ לבחירות שנערכו בשבוע שעבר, המפלגה הדמוקרטית "החביאה" את הנשיא ביידן ואת קמאלה האריס: הם נשלחו למעוזים דמוקרטיים מובהקים ולא למדינות הגבוליות, המתנדנדות.
כמו כלפי ביידן, התמיכה הציבורית בהאריס - בשפל: על פי סקרים, רק 39.5% מרוצים מהתנהלותה של סגנית הנשיא, נפילה עצומה עבור מי שנחשבה הכוכבת של המפלגה הדמוקרטית. על פי ניתוח סקרים של FiveThirtyEight של הסוקר המוביל בארה"ב נייט סילבר, יש ירידה בתמיכה בסגנית הנשיא באופן עקבי, והדירוג שלה לא היה חיובי מאז ספטמבר 2021. ספק אם האריס תגשים את האמירות של ביידן, היא כעת פחות פופולרית מהנשיא שהיא משרתת. "לא הרגשנו את קמאלה האריס כמו שחשבנו שנרגיש אותה" מסכמת ווגל איילון מוושינגטון. "כנראה שהציפיות ממנה היו גדולות מדי, חשבנו שהיא זו שתגשר על פער הגילים - אבל לא הרגשנו את זה".
אורג מוסיף: "האריס היא מה שנקרא MIA - Missing In Action. היו ממנה ציפיות מאוד גבוהות, היא דוברת מאוד רהוטה ומרשימה אבל בקמפיין היא לא הייתה מוצלחת. היא לא עסקה במדיניות באופן שוטף כמו ביידן. התחום היחיד שהיא כן מתרכזת בו הוא הגבול הדרומי והמצב שם - זו קטסטרופה מוחלטת וזה בהחלט עומד לרעתה".
השינויים במפלגה הדמוקרטית - וחילופי הדורות
בחירות אמצע הכהונה הביאו לסוף הכהונה של אחת הנשים הבולטות במפלגה הדמוקרטית - ננסי פלוסי איבדה השבוע את תפקידה כיו"ר בית הנבחרים. פלוסי בת ה-82 נחשבת למנהיגה יעילה ופוליטיקאית מעולה שמתמצאת היטב במסדרונות הממשל האמריקני, והיא גייסה מאות מיליוני דולרים עבור מועמדים דמוקרטיים במהלך העשורים האחרונים. במהלך כהונתו של דונלד טראמפ, פלוסי אתגרה אותו שוב ושוב בכל חזית. הרגע הזכור ביותר הוא הנאום על מצב האומה בשנת 2020 שבמהלכו הפגינה סלידה פומבית מהנשיא ודבריו, כשהיא יושבת מאחוריו על דוכן באולם בית הנבחרים.
הדמוקרטים איבדו כצפוי את הרוב בבית הנבחרים, שבו הם החזיקו מאז 2019. פלוסי שציטטה בשבוע שעבר שוב את שירו של אהוד מנור "אין לי ארץ אחרת" כשדיברה לראשונה על המתקפה האלימה שספג בעלה, צריכה לחשב עכשיו את דרכה ורבים במפלגה מצפים ממנה לפנות את הדרך לדור הבא. שאלתי את אורג - מדוע בעצם היא מעולם לא הוזכרה כמועמדת לנשיאות? "אני חושב שזה לא עניין אותה במיוחד ועכשיו בכל מקרה, היא כבר בת יותר משמונים, היא כבר הייתה ראש בית הנבחרים מאוד משפיעה ודומיננטית". הערב הודיעה פלוסי כי לא תממודד שוב, אך תישאר כנציגה בבית הנבחרים עד 2024.
למרות שהמפלגה הדמוקרטית סימנה הישגים בבחירות האחרונות, יש בשורותיה בעיה לא קטנה - כך קובע בנחרצות אורג. "המפלגה הדמוקרטית מבוססת על קואליציה של מיעוטים ואנשים צעירים - ראינו את זה בבחירות האלה. עם זאת שלושת מנהיגיה - יו"ר בית הנבחרים היוצאת יו"ר הסנאט והנשיא - הם אנשים לבנים מבוגרים, מה שלא תואם את הזהות של ציבור המצביעים של המפלגה הזו. במקביל יש דור של מנהיגים שממתין על הקווים כדי להיכנס במקומם".
אור מציין כי "בין המועמדים להנהגה העתידית הדמוקרטית - האריס היא המובילה. אם ביידן לא יתמודד ב-2024, וזה יכול להיות כי הוא מבוגר, כבר בן 82 - אבל לא יהיו לה חיים קלים. המועמד המוביל חוץ ממנה הוא שר התחבורה פיט בוטג'ג' - הוא מאוד מוכשר וצבר הרבה מאוד ניסיון כשר תחבורה, הוא דובר מעולה וכבר השלים את הפערים שהיו לו כשהפסיד בפריימריז בגלל חוסר ניסיון. מועמדת שלישית על הקווים והשנה היא גם בגיל הרלוונטי היא אלכסנדרה אוקסיו קורטז הפרוגרסיבית מניו יורק - היא באה ממחוז מאוד מסוים בניו יורק והיא צריכה לקפוץ לרמה הלאומית, היא מאוד שמאלית ותצטרך לנצח פריימריז וגם בחירות כלליות - זה לא פשוט".
ווגל איילון תוהה גם היא לגבי המשך דרכה של המפלגה: "אני חושבת שהדמוקרטים אכן מחפשים הנהגה חדשה, השאלה אם זה יקרה בבחירות הבאות בעוד שנתיים. בכל מקרה - יש אנשים שכבר מתכוננים". ואורג מחדד: "'הגל הכחול' לא פעל לטובת ביידן אלא נגד טראמפ, כשטראמפ אמר שהוא הולך להכריז הכרזה דרמטית לקראת הבחירות ב-2024, הוא הזכיר לאנשים שהוא עדיין על הקווים והריץ אותם לקלפיות".
"כבר עכשיו התפקוד של ביידן לא ב-100%"
אורג ממשיך ומהדהד חלק מהביקורת שמושמעת כלפי הנשיא לשעבר: "הוא מרתיע גם הרבה רפובליקנים מתונים שלא אוהבים את הסגנון וחושבים שהאיש גורם להם להפסיד. טראמפ גרם נזק למפלגה. לגבי ביידן ודרכו, הוא קיבל אישרור לכך שהמדיניות שלו בכיוון הנכון. נכון שהוא הפסיד את בית הנבחרים, אבל בהפרש קטן וזה לא בטוח שזה יספיק כדי לבלום את החקיקה שלו. הוא מקבל רוח גבית למאבק שלו בשינויי האקלים ולתמיכה באוקראינה מול רוסיה למרות המחיר הגבוה מאוד שזה גובה מהאמריקנים - במיוחד באנרגיה, כאשר בניגוד לתחזיות לא הייתה התרסקות. אבל זה לא מבטיח התמודדות שלו ב-2024, כבר עכשיו התפקוד שלו לא ב-100%, אבל כן, הוא יצא מנצח".
בחירות אמצע הקדנציה סיפקו כמה ניצחונות נשיים היסטוריים. החל מ-2022 כל 50 המדינות בארה"ב בחרו לפחות פעם אחת לשלוח אישה שתייצג אותם בוושינגטון. ורמונט הייתה המדינה האחרונה שמעולם לא בחרה אישה לקונגרס - אבל עכשיו, הדמוקרטית בקה באלינט זכתה במושב המדינה בבית הנבחרים, והפכה לאישה הראשונה שמייצגת שם את המדינה, היא גם בת לקהילת הלהט"ב וגם ככזו - היא הראשונה שייצגה את ורמונט בקונגרס.
ארקנסו, ניו יורק ומסצ'וסטס בחרו את המושלות הראשונות בהיסטוריה שלהן והביאו למספר שיא של נשים שזכו בבחירות לתפקיד "מושל", ביניהן שרה האקבי סנדרס הרפובליקנית בת ה-40, האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מושל ארקנסו. סנדרס הייתה דוברת הבית הלבן של טראמפ מ-2017 עד 2019. אביה, מייק האקבי, כיהן בתפקיד מ-1996 עד 2007. מאורה הילי הדמוקרטית הפענ המושלת הלסבית הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב, אחרי שניצחה בבחירות במסצ'וסטס. בבית הנבחרים ובסנאט, הנשים אומנם לא הצליחו להגיע לשיאים שנראו ב-2018 ו-2020, כך על פי המרכז לנשים ופוליטיקה אמריקנית באוניברסיטת רטגרס, אבל כן סיפקו כמה הישגים היסטורים. קייטי בריט הרפובליקנית בת ה-40 היא הסנאטורית הנבחרת הראשונה שתייצג את אלבמה.
גם אם מישל אובמה, קמאלה האריס או כל מועמדת אחרת תיבחר בסופו של דבר לתפקיד בבית הלבן, תקרת הזכוכית תישבר - אך ארצות הברית כבר לא תהיה חלוצה בנושא ההנהגה הנשית. זו אומנם לא סין של שי שבה לראשונה אין אישה במועצת ההנהגה, הפוליטביורו שמונה 24 אנשים, אך ברחבי העולם ניתן לראות יותר ויותר מנהיגות שנוטלות את המושכות.
-15 בספטמבר השנה הובילה הלה תורנינג-שמידט את בריתה הפוליטית לניצחון בבחירות בדנמרק, וסללה את הדרך לתפקיד ראש הממשלה האישה הראשונה במדינה. שמה מתווסף למנהיגות עולמיות שבעטו את דרכן דרך תקרות הזכוכית כמו אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, נשיאת ארגנטינה, דילמה רוסף, נשיאת ברזיל לשעבר, ג'וליה גילארד, ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, אלן ג'ונסון סירליף, נשיאת ליבריה ועוד - בהן גם גולדה מאיר שכיהנה כראש ממשלה. כאן בישראל עברה חצי מאה מאז, ובבחירות האחרונות הבוחרים והבוחרות בישראל שלחו רק 29 נשים לכנסת. - ורק 9 לקואליציה המסתמנת.
איך זה נראה מבחוץ? לפי עדינה ווגל איילון, ראש מטה ג׳יי סטריט בוושינגטון, "מה שקורה מבחינת ההצבעה בארץ שונה ממה שקרה כאן. ההנהגה בשמאל - מרכז לא מצאה את הנושאים חוץ מכן ביבי ולא ביבי שיוציאו אנשים להצביע. בארה"ב הבוחרים הדמוקרטים רואים את הנושאים גם בחיים שלהם - ההפלות, האלימות, אפילו איך מתייחסים לקהילה הלהט"בית, כולם מכירים מישהו מהקהילה והיחס של המחוקק לקהילה משפיע - לאנשים אכפת מזה".
לדבריה, "לפעמים הקטסטרופות מביאות אנשים להבין שהם צריכים לצאת ולעשות משהו. ראינו את זה כתגובה לטראמפ. אולי בארץ המצב החמור בעיני אנשים מסוימים יגרום לציבור לצאת ולהשפיע ולהצביע לנושאים מעבר לבעד או נגד ביבי ובמקום זה לקדם נושאי מרכז שמאל ... הלוואי".