מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני ארבעה חודשים וחצי, כותשים הרוסים את המדינה האוקראינית ללא רחמים. על פי ההערכות, רוסים החריבו מאות אלפי בתי מגורים ואלפי מוסדות חינוך, רפואה ומתקנים חיוניים חשובים. סוגית הפרות זכויות האדם וביצוע פשעי המלחמה של הרוסים הפכה להיות לשם נרדף כמעט למלחמה באוקראינה – בעוד האוקראינים עצמם נאבקים בניסיון להגן על בתיהם. אחד האסונות הגדולים במלחמה התרחש כשבועיים בלבד לאחר שפרצה – והאשמה במותם של עשרות בני אדם הוטלה מיידית על הרוסים, אולם דוח חדש של האו"ם שפורסם בסוף השבוע מגלה מציאות אחרת – ומטיל אחריות כבדה גם על הכוחות האוקראיניים עצמם.
ב-11 במרץ, במסגרת הלחימה הקשה שהתנהלה באזורים רבים באוקראינה, נהרגו כ-50 בני אדם בבית אבות הסמוך לכפר סטארה קראסניאקה שבמחוז לוגנסק. האסון התחולל לאחר שבמקום, שנותק ממים וחשמל – פרצה שרפה. מעטים מאנשי הצוות והמטופלים הצליחו לחמוק מהמקום, שהיה סמוך מאוד לתנועת הכוחות הרוסיים באזור, אולם יותר מ-50 בני אדם חפים מפשע, שרבים מהם היו מוגבלים בתנועה או אפילו מרותקים למיטותיהם, נהרגו.
האסון הגדול נחשף רק יותר משבוע לאחר מכן, ב-20 במרץ, כשמושל מחוז לוגנסק סרגיי גאידיי כתב בעמוד הטלגרם שלו כי 56 בני אדם נהרגו באופן "ציני ומכוון על ידי הכובשים הרוסים, שירו לעברם מטווח קרוב באמצעות טנק". מלשכת נציבת זכויות האדם באוקראינה נמסר מיד לאחר מכן ש-56 קשישים נהרגו בעקבות "פעולות אכזריות של הכוחות הרוסיים ובעלי בריתם". בהודעות הללו לא היה זכר לחלקם של הכוחות האוקראיניים באסון.
הדוח החדש של האו"ם, שנחשף בסוף השבוע, קבע כי לכוחות הלוחמים האוקראיניים היה חלק גדול, ואולי אפילו שווה, באשמה לאסון בבית האבות בסטארה קראסניאקה. על פי ההודעה, כמה ימים לפני שפרצה השרפה הגדולה, חיילים אוקראינים נכנסו לתוך בית האבות והתמקמו שם בעמדות צבאיות. בכך, קובע הדוח של האו"ם, הפכו החיילים האוקראינים את בית האבות למטרה לגיטימית – ולכאורה הקלו על שיקול הדעת של החיילים הרוסים שפעלו באזור.
באו"ם לא טוענים כי החיילים האוקראינים והרוסים בסיפור הזה ביצעו פשעי מלחמה, אך טרחו לציין אותו כמקרה מובהק של חיילים – שמנסים להפוך גורמים אזרחיים למגן אנושי במלחמה. ממצאי הדוח עשויים להצביע על האופן שבו שני הצדדים בלחימה באוקראינה, גם הרוסים וגם האוקראינים, ממהרים פעמים רבות לתרגם אירועים, בהם גם לא מעט טראגיים, למסרים המתכתבים עם הנרטיב של כל אחד מהצדדים. כך לדוגמה, בצד האוקראיני מיהרו להפוך את האירוע לאסון הומניטרי שבו אזרחים חפים מפשע שילמו בחייהם בשל האכזריות של הפולש הרוסי – דבר שככל הנראה הצטרף למאמצי התעמולה קייב במטרה להביא להגברת הסיוע הבין-לאומי.
הרוסים מצידם מיהרו להוציא הודעה משלהם לאחר האירוע, ולאחר ההודעה של הרשויות האוקראיניות בנושא. ויקטוריה סרדויוקובה, נציבת זכויות האדם של הרפובליקה הבדלנית (הפרו-רוסית) במחוז לוגנסק, הודיעה ב-23 במרץ כי הכוחות האוקראיניים הם האחראים לקורבנות באסון בבית האבות. "הדיירים נלקחו כבני ערובה על ידי הלוחמים האוקראינים, ורבים מהם נשרפו חיים בשרפה שהוצתה במקום על ידי האוקראינים עצמם – בשעה שהם נסוגו מהמקום".
על פי הדוח, ב-7 במרץ נכנסו חיילים אוקראינים לבית האבות, ויומיים לאחר מכן הם נקלעו לחילופי אש עם הכוחות הבדלניים. הדוח מבהיר כי "אין ודאות לגבי הצד שפתח בחילופי האש". בתקרית הזו לא נפצע אף איש צוות או מטופל בבית האבות. ארבעה ימים לאחר, פרצה במתחם שרפה – לאחר שהוא כבר נותק ממים וחשמל – ושהו בו 71 מטופלים. גורמים פרו-רוסיים האשימו את הלוחמים האוקראינים במקום – שהציבו בלב אזור הטיפול עמדת מקלע ועמדת נ"ט.
הנרטיב הקבוע של האוקראינים במלחמה הקשה הוא כי הם נלחמים להגנה על הבית כנגד כל הסיכויים, ואילו הרוסים פוגעים באוכלוסייה האזרחית ללא רחם. כעת, עשוי הסיפור הזה לשנות במעט את התמונה וללמד כי המצב אינו בהכרח שחור ולבן – וגם ללוחמים האוקראינים חלק בפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
עם זאת, אין בסיפור הזה כדי "לנקות" את הרוסים מאשמה – ולצד אירועים מסוג זה, ניתן לתלות בהם את עיקר האשמה בפגיעה באזרחים באוקראינה. כך או כך, חשוב לזכור כי חלקה הגדול של המלחמה, ולא משנה באיזה שלב ומקום שלה, התנהלה וממשיכה להתנהל בלב ליבה של אוכלוסייה אזרחית. גם יחד עם חלקם של חלק מהלוחמים האוקראינים בפגיעה באזרחים, חיילים רוסים רבים עדיין נושאים באחריות, גם אם לא ייענשו על כך, למעשי רצח וטבח, אונס, ביזה והרס של בתים, מבנים ורכוש אזרחי.
האסונות ההומניטריים הגדוליים של בוצ'ה, אירפין, מריופול, סברודונייצק ומקומות רבים נוספים באוקראינה אינם גזרת גורל בלתי נמנעת של מהלכי המלחמה – ובהכרח נגרמו בשל רוע לב וקהות חושים של הלוחמים הרוסים בשטח. המלחמה היא דבר קשה ונורא – וסיפורים כאלה מלמדים כי גם הצד האוקראיני אינו חף מפשע ואשמה.