באוקראינה מציינים היום (רביעי) יום עצמאות עצוב ורווי בפחדים וחששות בצל המלחמה מול רוסיה. היום לפני 31 שנה הכריזה אוקראינה על היפרדות מברית המועצות, והפיכתה למדינה עצמאית. נשיא אוקראינה זלנסקי חזר הלילה על האזהרה ששיגר לאזרחים, ופורסמה גם מטעם משרד החוץ האמריקני – ולפיה הרוסים צפויים להפציץ לאורך היום באכזריות יתרה. האזהרה מגיעה על רקע ציון חשוב נוסף היום באוקראינה: חצי שנה לפלישה הרוסית ולתחילת המלחמה שקורעת את המדינה לגזרים.
"אנו נכבוש מחדש את כל חצי האי קרים וחבל דונבאס", אמר הבוקר זלנסקי בנאום חגיגי לאזרחיו. לדבריו, אוקראינה "נולדה מחדש" ב-24 בפברואר, עם הפלישה הרוסית. בהתייחסו לאפשרות של סיום המלחמה הבהיר: "לאורך זמן התרגלנו לדבר על שלום. כעת אנחנו אומרים דבר אחר – ניצחון".
מנגד, שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו התייחס היום למלחמה, ואמר כי הלחימה ממשיכה להתנהל "בהתאם לתוכנית המבצע הצבאי". שויגו הודיע הבוקר על האטה "מכוונת" בקצב הלחימה הרוסי, ואמר כי ההחלטה נובעת "מהרצון להימנע מפגיעה באזרחים".
בתום שישה חודשים של מלחמה קשה, עדיין נראה כי אין כל פתרון ריאלי להביא לסיומה. עם פרוץ הקרבות היה נראה כי מדובר בעניין של ימים בלבד עד שתגיע ההכרעה הרוסית, אולם כעת הדברים נראים אחרת לחלוטין. במערב, כמו גם במוסקווה, הופתעו מעוצמת ההתנגדות ויכולת העמידה של האוקראינים – הן הצבא, אך בעיקר בקרב האזרחים וההנהגה.
קשה מאוד להעריך את היקף הנזק שנגרם עד עתה במלחמה שנחשבת לקשה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בשבוע שעבר הודה גנרל ואלרי ז'אלוז'ני שצבא אוקראינה איבד כ-9,000 חיילים, אולם לא הרחיב מעבר לכך ולא התייחס כלל למצב הנפגעים בעורף. ההערכה הגסה מדברת על עשרות אלפי אזרחים וחיילים אוקראינים ששילמו בחייהם מאז תחילת המלחמה, ועוד רבים אחרים שנפצעו. בנוסף, יותר מ-10 מיליון אוקראינים נמלטו מהמדינה והפכו לפליטים. ההערכה היא כי ברבים מאזורי הכיבוש הרוסי חיים מיליוני אוקראינים, ובמקומות רבים סובלים מהיעדר אספקה רציפה של מזון, מים זורמים, ביוב, אמצעי תקשורת תקינים ועוד.
גם מן הצד השני של המתרס מתייחסות ההערכות למספר נפגעים חסר תקדים. רוסיה עצמה לא חושפת את כמות האבדות – מאז הפעם האחרונה שעשתה זאת בחודש מרץ ואז דובר על כ-1,300 הרוגים. בשבוע שעבר העריכו בפנטגון כי מאז תחילת המלחמה נהרגו ונפצעו יותר מ-80 אלף לוחמים רוסים. הלחימה לא עוצרת לרגע ומספר הנפגעים ממשיך לעלות בשני הצדדים מדי יום, אך בוודאי במספרים קטנים ביחס לימים הראשונים של הלחימה.
תמונת המצב בלחימה
לאחר קצת יותר מחודש של לחימה הבינו הרוסים שהתוכנית להכות בכל רחבי אוקראינה גובה מחיר אדיר ולא נושאת את הפירות הצפויים, ונסוגה מאזורים רבים – בהם הבירה קייב ומחוזות שונים בצפון המדינה. מאז, מתרכזים הרוסים בכיבוש אזור דונבאס שבמזרח אוקראינה, לצד שימור אזורי הכיבוש שהשיגו בתחילת המלחמה בדרום ולאורך חלק ניכר מחוף הים השחור.
בתום קרבות ממושכים ואדירים הצליחו הרוסים בתחילת חודש יולי לכבוש את מחוז לוגנסק, המזרחי יותר מבין שני המחוזות של אזור דונבאס. הערים סברודונייצק ולישנסק נפלו לאחר קרבות אינטנסיביים והפצצות אדירות של הרוסים. מאז, נאבקים הרוסים להשיג שליטה גם על מחוז דונייצק, המחוז הנוסף בדונבאס, אולם לא מצליחים לרשום הישגים של ממש.
לאורך תקופה ארוכה נרשמת התקדמות איטית ושל קילומטרים ספורים בלבד לאורך קו החזית במזרח, ובזמן האחרון נאבקים הרוסים לכבוש את העיירה באחמוט – במטרה לייצר שליטה טובה יותר בדונייצק. מנגד, האוקראינים מצליחים להשיב מלחמה ערה וממשיכים להחזיק מעמד גם כעת.
לאורך החודש וחצי האחרון מנהלים האוקראינים סדרת קרבות המהווים חלק ממתקפת הנגד בדרום המדינה. עד עתה הצליח צבא אוקראינה לשחרר עשרות כפרים ועיירות באזור חרסון, אחת מערי הדגל של הכיבוש הרוסי עוד מהימים הראשונים של המלחמה. בתקופה האחרונה הצליחו האוקראינים לנתק כמעט לחלוטין את חלקה המערבי של העיר חרסון מיתר אזורי הכיבוש הרוסי – לאחר הפצצה מסיבית של הגשרים באזור. בימים אלה נאבקים הרוסים להקים גשר צף על נהר הדניפר במטרה לפצות על אובדן הגשרים החשובים ולהמשיך לקיים את קווי האספקה לאזור.
בנוסף, במהלך השבועיים האחרונים חלה תפנית של ממש בלחימה, ולראשונה גם טריטוריה בשליטה רוסית ובנוכחות אוכלוסייה רוסית נכנסה לשדה הקרב. מאז 9 באוגוסט תוקפים האוקראינים כמעט בכל יום מטרות רוסיות, בעיקר צבאיות, ברחבי חצי האי קרים. בימים האחרונים התרחשו הפצצות אדירות, בעיקר באמצעות מל"טים, על בסיסי אוויר שונים בחצי האי שמהם משוגרות מתקפות רבות לעבר דרום אוקראינה. עוד הופצץ לפחות פעמיים מטה צי הים השחור בעיר הנמל החשובה סבסטופול.
שתי המגמות הללו – של תקיפות אוקראיניות בדרום המדינה ובחצי האי קרים – מהוות מכה דרמטית על המשך מאמץ הלחימה הרוסי ברחבי אוקראינה. בעקבות מצוקת כוח האדם החריפה של הרוסים, מתמודדים מפקדי הצבא של פוטין עם השאלה אם להקצות יותר חיילים למאמץ ההתקפה במזרח במטרה לעמוד ביעד שקבע הקרמלין לכיבוש דונבאס, או שמא להקצות יותר חיילים למאמץ ההגנה בדרום. על רקע התגברות התקיפות האוקראיניות בדרום ובחצי האי קרים, ניכר כי הרוסים יידרשו ליותר ויותר חיילים למשימות הגנה, במאמץ לשמור על השטחים שכבר נכבשו – במקביל למאמץ לספח אותם רשמית, לפחות מבחינת מוסקווה.
כיצד צפוי להיראות ההמשך
גם בקייב וגם במוסקווה הולכת ומתחדדת ההכרה כי אין כל סיכוי להגיע לפשרה במסגרת משא ומתן בתקופה הקרובה. למעשה, מאז חשיפת מאורעות הטבח בבוצ'ה לאחר חודש וחצי של מלחמה – הוקפאו לחלוטין השיחות הישירות בין שתי המדינות. גם נקודת האור היחידה במלחמה עד כה, ההסכם המשותף ליצוא התבואה מאוקראינה, הושגה בתיווך מלא של טורקיה והאו"ם.
כפי שאמר זלנסקי הבוקר, פניה של אוקראינה להמשך המלחמה בכל הכוח. כל סקרי דעת הקהל המתפרסמים באוקראינה מצביעים על התנגדות חד-משמעית בציבור לכל פשרה או ויתור על שטחים, גם במחיר שלום וסיום המלחמה העקובה מדם. מצדם של האוקראינים, כל מצב שבו מופסקת הלחימה ולא מוחזרים השטחים הכבושים רק מגביר את האיום עליהם, והם מעריכים כי הצבא הרוסי ישוב לתקוף אותם מאותה נקודה שבה הפסיק – ברגע שיהיה שוב חזק מספיק.
מנגד, ברוסיה כן מגלים סימנים שהיו מוכנים להגיע לפתרון מסוים, אך לא יהיו מוכנים לוותר על שום שטח שנכבש בששת החודשים האחרונים. על פי רבות מהערכות הפרשנים במערב, הרוסים המותשים שואפים להביא לעצירת המלחמה על בסיס קווי החזית הנוכחיים, פחות או יותר – במטרה לנרמל את עובדת שליטתם בשטחים שכבשו במזרח ובדרום אוקראינה. ספק אם מי ממדינות המערב תכיר אי פעם במצב שכזה, אך מבחינת הרוסים יהיה מדובר בהצלחה.
כך או כך, מאז תחילת המלחמה אוקראינה תלויה בסיוע מהמערב, בעיקר בנשק ובתחמושת. היום צפוי הבית הלבן להודיע רשמית על חבילת הסיוע הגדולה ביותר עד כה, בסך 3 מיליארד דולר. בארה"ב ממשיכים להפגין נחישות בעמידה לצידה של אוקראינה, וכך גם בבריטניה תחת ממשלו של ראש הממשלה היוצא בוריס ג'ונסון. לעומתן, מדינות אחרות במערב כבר לא מסתירות את שאט נפשן מהמשך המלחמה והמחיר הכלכלי האדיר שהיא מייצרת לכל מדינה שהיא. עם ציון חצי שנה למלחמה שבה ועולה השאלה – מתי תסתיים הסבלנות במערב.
נשיא אוקראינה זלנסקי טען אתמול כי אם המערב יחליט לעצור את התמיכה באוקראינה יהיה מדובר באסון וסכנה גדולים לעולם כולו. על פי ההערכות, המבחן הגדול צפוי לקראת החורף הקרוב ובמהלכו. החשש מפני החרפה קיצונית במשבר האנרגיה בעולם עשויה בעיני רבים להיות הקש שישבור את גבן של רבות ממדינות המערב, שכבר עתה מתמודדות עם משברים גדולים מבית שנגרמו בעקבות המלחמה. אותן הערכות גורסות כי במצב של צמצום התמיכה מהמערב לאוקראינה, התרחיש הצפוי הוא לא הסדר מדיני רשמי, אלא פשוט דעיכה של הקרבות והקפאת המצב בשטח. ניתן להעריך כי ברוסיה לא יתנגדו לכך, אך באוקראינה יתקשו לקבל זאת.
לאורך המלחמה עלו לעתים רחוקות קולות שלכאורה עשויים לאותת על אופוזיציה מבית לפוטין. למרות זאת, חוקי הצנזורה הקשוחים ברוסיה, ובמיוחד לאחר החקיקה הדרקונית שהגיעה בתחילת המלחמה, מסייעים למנוע כל גילוי התנגדות לנשיא הבלתי מעורער. בהנחה שלא יחול שינוי דרמטי בצמרת ההנהגה במוסקווה, קשה לראות כל נסיגה בעמדות האנטי-מערביות ואנטי-אוקראיניות שמקדם פוטין לאורך שנים. בנוסף, חוסר האמון והשנאה התהומית בין שני הנשיאים צפויים להישמר – מה שעשוי להרחיק כל פתרון אמת ארוך טווח.