במשך שנים אליסון פורק-אקרן הייתה עוד מורה בבית ספר בקנזס שבארה"ב. ואולם, לאחר שהכירה בפני כמה שנים אזרח טורקי מוסלמי, שלימים יהפוך לבעלה, היא התאסלמה גם כן, אימצה מסרים איסלאמיים קיצוניים – ואף הצטרפה אליו בנסיעתו למזרח התיכון, הצטרפה לדאעש – והפכה להיות אחת הנשים הבכירות ביותר שהובילו את הארגון. בשלב מסוים היא הפכה למפקדת גדוד לוחמות של דאעש בסוריה, אימנה מחבלות מתאבדות – ועוד לפני כן אפילו לקחה חלק בפעולת הטרור בבנגאזי שבלוב, שבה נהרג שגריר ארה"ב דאז.
אליסון פורק-אקרן הובאה אתמול לבית המשפט בווירג'יניה שבארה"ב, והודתה במסגרת הסדר טיעון באישום של ביצוע פעולות טרור ותמיכה בהן – לאחר שעל פי כתב האישום היא סיפקה מסגרת אימונים והובילה גדוד של מחבלות דאעש בסוריה. במהלך המשפט חשפה פורק-אקרן ממקור ראשון את קורותיה בחזית ארגון הטרור המפחיד והמאיים מכול, וכך גם את הקשר שלה למתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי ב-2012, אז נרצח השגריר האמריקני בלוב כריסטופר סטיבנס, יחד עם עוד שלושה דיפלומטים אמריקנים.
הטרוריסטית בת ה-42 סיפרה כי בשיא פעילותה בדאעש הובילה יחידה של יותר ממאה נשים, כולל בתה, והעביר להם סדרת אימונים – כולל שימוש בנשק, הפעלת חגורות נפץ ועוד. גם כשבתה הצליחה לברוח מסוריה בשנת 2017 – היא עדיין המשיכה להילחם ולתמוך במאמצי הג'יהאד של הארגון. לאורך כל הזמן שלה במזרח התיכון היא ניסתה לגרום לבני משפחתה בארה"ב להאמין שהיא נהרגה, אולם לבסוף היא נתפסה בצפון סוריה בקיץ 2021, ובינואר הוסגרה לארה"ב. זו הפעם הראשונה שבה ארה"ב מעמידה לדין מחבלת אישה שהייתה כה בכירה בדאעש.
אליסון פורק-אקרן התגרשה מבעלה הראשון, אבי שני ילדיה הבכורים, באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים. זמן קצר לאחר מכן, במהלך לימודיה, הכירה סטודנט טורקי בשם וולקן ארקן, והשניים נישאו והביאו לעולם חמישה ילדים נוספים, לא לפני שהתאסלמה. בשנת 2008 עברו בני המשפחה לחיות בקהיר, ועל פי עדויות של מכרים פורק-אקרן למדה ערבית – במקביל להשפעה הולכת וגוברת של מסרים איסלאמיסטיים מצד בעלה. בשנת 2011 עברו לחיות בבנגאזי שבלוב, ועל פי הודאתה – בעלה היה קשור בהעלמת קופסאות מסמכים מבניין הקונסוליה האמריקנית בעיר לאחר המתקפה עליה ב-2012, והיא סייעה לו לעשות זאת.
בשנת 2012 עזבה המשפחה את לוב ועברה לטורקיה, אולם בעלה של אליסון עבר לסוריה – שם פיקד על אימוני יחידות הצלפים של דאעש. בשנת 2014 אליסון וילדיהם הצטרפו אליו, ובשנת 2015 עברו לעיר מוסול שבעיראק – שם היא מילאה תפקיד בכיר במערך הרווחה של אלמנות הארגון. בהמשך חזרה המשפחה לסוריה, ואז בעלה חוסל בהפצצה אמריקנית מן האוויר. במהלך השנים נישאה אליסון לכמה מבכירי ארגון דאעש, שניים מהם ממוצא בנגלי, שנהרגו בקרבות בזה אחר זה. אחד מהם היה אחראי למערך הרחפנים של הארגון ותכנן להטיל פצצות כימיות באמצעות מל"טים. בעל אחר שלה היה מפקד מערך ההגנה של בירת הח'ליפות, א-רקה.
במסגרת הסדר הטיעון הודתה פורק-אקרן כי תכננה לבצע פיגועים בארה"ב הברית, כולל במוסדות אקדמיים. תוכנית הפעולה שלה הוצגה למנהיג הארגון, הח'ליף אבו בכר אל-בגדאדי, שאישר אותה והעביר לה מימון מתאים. בשנת 2016 היא פיקדה על גדוד שאימן נשים וילדים לירות בקלצ'ניקוב, להשליך רימונים, ולהפעיל ולהרכיב חגורות נפץ. אחד העדים בתיק טוען כי ראה במו עיניו גם את בנה בן ה-5 של אליסון באימוני הגדוד, אוחז מכונת ירייה בביתם בסוריה.
התובע במשפטה של אליסון אמר כי מותירה אחריה "נתיב של בגידה", ופגעה קשות בילדיה ובני משפחתה. בין היתר הוא הציע לילדיה להעיד במשפט כקורבנותיה של אליסון פורק-אקרן. במסגרת הסדר הטיעון צפוי בית המשפט לגזור עליה 20 שנות מאסר.