חילופי התפקידים רמי הדרג במשמרות המהפכה בסוף השבוע מגיעים לאחר ימים ארוכים ומתוחים מאוד באיראן. הזעזוע הגדול ביותר הגיע ביום חמישי, עם הזזתו מהתפקיד של ראש ארגון המודיעין במשמרות המהפכה, חוסין טא'אב, ומינויו לתפקיד יועצו של חוסין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה. ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב אומר ל-N12 כי השינוי של טא'אב הוא בעל החשיבות הגדולה ביותר, ואילו יתר המינויים הם בעיקר נגזרת של המהלך הזה.
ד"ר צימט מאשר שהעברתו של טא'אב מתפקידו עשויה ללמד על דאגה וחוסר השקט בצמרת המשטר האיראני בנוגע לכישלונות האבטחה החמורים שהתרחשו באיראן בשנה-שנתיים האחרונות, שלפחות רבים מהם מיוחסים לישראל. "מן הסתם לא מדברים על האירועים האחרונים בתוך איראן, אך בהחלט יש אינדיקציה ברורה לכך שהם כנראה מבינים שהמערכת שלהם חדירה", הוא אומר. "שרשרת פעולות כאלה מוצלחות לאורך השנים האחרונות – גם החיסולים, גם ההרחבה של הפעילות הישראלית מעבר לעניין הגרעיני לכטב"מים, טילים ועוד – נתפסת כפער שיש לתת לו מענה".
"אנחנו רואים את האפקט הפרסונלי-ארגוני, וניכר שיש תהליך הפקת לקחים של המשטר", אומר ד"ר צימט. "עצם העובדה שהם מכירים בכך שהמערכת שלהם חדירה – זה כבר מחייב לעשות משהו". עוד הוא אומר כי למהלך מהסוג הזה יש גם משמעות פנימית: "הציבור רואה את כל הדברים והאירועים האלה. יש חשש שזה ייתפס כביטוי לחולשה של המשטר".
ד"ר צימט מסביר שכל החבלות שנעשו באיראן בשנתיים האחרונות - גם במתקן הצנטריפוגות (בעיר כראג' ביוני 2021), גם במתקן בנתנז, גם שיגור הכטב"מ (התקיפה בסוף מאי במתקן הצבאי בפרצ'ין), ואחרות – מצביעות על חדירה של מערכת האבטחה באיראן, לצד מודיעין גבוה ואיכותי. "ברור שלישראל יש מודיעין מצוין שמבוסס בין היתר על חדירה פנימית", הוא מסביר. "לפחות בחלק מההתנקשויות, אי אפשר לבצע אותן ללא סוכנים מקומיים, וכל הדברים האלה מצביעים על פער לאבטח את המתקנים והגורמים האסטרטגיים באיראן".
שילוב של כשל ביטחוני ומתיחות פוליטית
יחד עם חוסר השקט בצמרת האיראנית בנוגע לפרצות האבטחה הגדולות שאפשרו ומאפשרות לבצע מהלכים נועזים ומסתוריים בעומק איראן, ד"ר צימט מבהיר כי העברתו של טא'אב מתפקידו אינה נשענת רק על כך, והוא מצביע גם על דרמה פוליטית בתוך הממסד הביטחוני והשלטוני בטהראן. "אי אפשר להתעלם מהעובדה שארגון המודיעין של משמרות המהפכה, שבראשו עמד טא'אב, וספציפית הוא עצמו, צברו הרבה מאוד כוח בשנים האחרונות – ובאופן טבעי גם הרבה מאוד יריבים".
"ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הפך להיות גוף המודיעין המוביל באיראן", אומר צימט, ומסביר כי הוא פועל בשורה ארוכה של תחומים – גם בזירה הפנימית, וגם מול ניסיונות חדירה ופעילות מודיעינית מבחוץ. "בגלל העוצמה הרבה שלו הוא עורר לא מעט ביקורת על כך שניתנות לו יותר מדי סמכויות, שפעילותו לא שקופה ושהוא מהווה תחרות לגורמים רבים. טא'אב עצמו, בתפקיד מאז 2009, צבר קשרים רבים, כולל בלשכת המנהיג, ועורר ביקורת לאחר שהפך לגורם מאוד חזק".
"יש פה שילוב בין מאבקי כוחות פנימיים בצמרת הביטחונית האיראנית וניצול הזדמנות", הוא אומר. "לנוכח הכישלונות האחרונים, היו לא מעטים מקרב היריבים הפוליטיים שלו – גם במשמרות המהפכה, גם בממסד הביטחוני וגם בלשכת המנהיג, שביקשו לנצל כאן הזדמנות". לדבריו, ייתכן שללא הפעילות האחרונה שמיוחסת לפחות בחלקה לישראל, לא הייתה מגיעה הזדמנות כזאת – ומנגד ייתכן שרק הכישלונות עצמם לא היו מספיקים להעברתו מהתפקיד.
בהקשר זה מסביר ד"ר צימט כי יתר המינויים בסוף השבוע האחרון אינם יכולים להיחשב כהדחה, ולמעשה אף מדובר, לפחות בחלקם, בקידום. במקומו של טא'אב מונה מוחמד כזאמי, מי שעמד בראש הארגון לאבטחת המודיעין במשמרות המהפכה. במקומו של כזאמי מונה אברהים ג'בארי – שעמד בראש יחידת האבטחה של המנהיג העליון ח'אמנאי. "השינוי של ג'בארי זה בוודאי לא הדחה, אלא שדרוג", מסביר צימט. "ארגון המודיעין והארגון לאבטחת מודיעין הם שני הארגונים החשובים ביותר במשמרות המהפכה".
חוסר בהירות לקראת החזרת שיחות הגרעין
ג'וזפ בורל, ראש מדיניות החוץ באיחוד האירופי, הודיע אתמול במסגרת ביקור בטהראן ופגישה עם שר החוץ האיראני חוסין אמיר עבדאללהיאן כי שיחות הגרעין צפויות להתחדש בקרוב. "אנחנו צפויים לחדש את שיחות בימים הקרובים ולפרוץ את המבוי הסתום. עברו שלושה חודשים ואנחנו צריכים להאיץ את העבודה", אמר בורל. "אני שמח מאוד על ההחלטה שהתקבלה בטהראן ובוושינגטון".
גם עבדאללהיאן התייחס לנושא ואמר: "אנחנו מוכנים לחדש את השיחות בימים הקרובים, מה שחשוב לאיראן הוא לקבל במלואם את היתרונות הכלכליים של ההסכם מ-2015". הבוקר דווח כי השיחות צפויות להתחדש בקטר, ולא בווינה.
"בסוף, עדיין לא קיבלנו תשובה לשאלה המרכזית שעומדת על הפרק", אומר ד"ר צימט, "והיא אם האיראנים רוצים לחזור להסכם או לא". הוא הסביר כי העובדה שעדיין קיימים פערים בין ארה"ב ואיראן היא ידועה, אך השאלה המרכזה היא אם ההנהגה בטהראן קיבלה או מוכנה לקבל הכרעה שמחייבת גם אותם לפשרה. "גם הם צריכים לקבל החלטה פוליטית שהמשמעות שלה היא לוותר על חלק מהדרישות שלהם שאינן קשורות לגרעין וחורגות מהסכם הגרעין עצמו", הוא אומר. "גם סוגיית משמרות המהפכה היא בעייתית ולכאורה חורגת ממה שקשור מההסכמות המקוריות.
"יש לאיראנים סיבות טובות לחזור, בעיקר בשל הצורך להחזיר מידה רבה של יציבות, לנוכח המצב הכלכלי המאוד קשה. מצד שני, יש נימוקים טובים מאוד מדוע לא לחזור להסכם – בעיקר על רקע ההערכה באיראן שגם אם תהיה חזרה וגם אם הסנקציות יוסרו, זה משהו שלא בהכרח ישרוד את הבחירות הבאות בארה"ב".
ד"ר צימט מסביר כי על המשטר צריך לקבל החלטה – אם בשביל שנתיים של הסכם גרעין מחודש הוא מסכים 'לגלגל לאחור' את כל היכולות וההתקדמות שהושגו בשנתיים האחרונות. "מה שעומד כרגע על הפרק היא השאלה אם חידוש השיחות משקף החלטה איראנית לחזור להסכם, או שמא ניסיון להרגיע את המתיחות מול המערב וסבא"א באמצעות 'ניהול שיחות לשם ניהול שיחות'. בשבועות הקרובים אולי נקבל מושג בעניין, אך חידוש השיחות עצמו לא בהכרח מצביע על הסכמה איראנית לשוב להסכם ובאיזה מחיר הם מוכנים לעשות זאת".
שורת חיסולים או צירוף מקרים?
22.05.22: שני מחסלים רכובים על אופנוע ירו למוות וחיסלו את חסן סיאד ח'ודאיארי, קצין בכיר בדרגת עקיד (מקביל לאל"ם) בכוח קודס של משמרות המהפכה. איראן האשימה את ישראל באופן ישיר בחיסולו ובכיריה נשבעו לנקום את מותו. כמה ימים לאחר מכן דווח בניו יורק טיימס כי ישראל עדכנה את ארה"ב שהיא עומדת מאחורי החיסול.
25.05.22: דיווח על "תאונה" במתקן הצבאי בפרצ'ין שבאיראן. כלי התקשורת באיראן דיווחו שבאירוע נהרג מהנדס איראני בשם אחסאן גאדביגי ושניים נוספים נפצעו. יומיים לאחר מכן דווח בניו יורק טיימס כי "התאונה" באותו מתקן צבאי נגרמה כתוצאה מתקיפה של מל"ט – מה שבאופן מיידי הפנה אצבעות מאשימות רבות לעבר ישראל.
02.06.22: דיווח: משמרות המהפכה הוציאו להורג קצין בכיר בדרגת בשם עלי איסמעילזאדה, בחשד שהדליף מידע שסייע לחסל את קצין כוח קודס ח'ודאיארי. הדיווח התפרסם כשלושה ימים לאחר ההוצאה להורג, כך לפי הדיווח המקורי, אולם באיראן הכחישו וטענו כי איסמעילזאדה התאבד.
04.06.22: באיראן דיווחו על מותו של ד"ר איוב אנתאזרי, מדען חשוב בתעשיות האוויר והחלל של משמרות המהפכה. בדיווחים שפורסמו ימים לאחר מכן נטען כי אנתזארי הורעל בארוחה שהוזמן אליה, ומת בתוך זמן קצר.
12.06.22: דיווח כי קצין משמרות המהפכה עלי קאמני נהרג בתאונה. קאמני היה קשור לתעשיות האוויר והחלל של משמרות המהפכה.
13.06.22: דיווח כי איש משמרות המהפכה מוחמד עבדוס, שעבד בתעשיות האוויר והחלל, מת בנסיבות מסתוריות. באותו היום דווח בניו יורק טיימס כי איראן חושדת כי ישראל עומדת מאחורי הרעלתו של אנתאזרי ומאשימה את ישראל גם במותו של מומחה נוסף, גיאולוג, קמרן אראמולאי.
14.06.22: דיווח בערוץ האופוזיציה האיראני איראן אינטרנשיונל כי קאמני ועבדוס היו קשורים בפיתוח נשק עבור פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה בלבנון. בדיווח נטען כי עלי קאמני לא נהרג בתאונת דרכים.
17.06.22: ביום שישי פורסם דיווח על מותו של קצין נוסף במשמרות המהפכה, והאב פראמרזיאן. מודעת האבל שלו הופצה ברשתות החברתיות, אך לא פורסם כל דיווח רשמי על מותו. על פי דיווחים לא מאומתים הקשורים באופוזיציה האיראנית – הוא נורה למוות.
19.06.22: באיראן אישרו כי אירוע ה"תאונה" במתקן הצבאי בפרצ'ין היה בשל "פעולת חבלה מכוונת".
23.06.22: חוסין טא'אב, ראש ארגון המודיעין במשמרות המהפכה, מועבר מתפקידו וממונה ליועץ מפקד משמרות המהפכה.
25.06.22: איראן והאיחוד האירופי הודיעו: שיחות הגרעין יתחדשו.