"אם אנחנו לא נעזור אחד לשני, מי יעזור לנו": אלי וילנצ'יק הוא ישראלי שמתגורר כבר שנתיים בפראג יחד עם בת זוגו, ולא יכול היה להישאר אדיש למלחמה שמתרחשת בימים אלה בין רוסיה לאוקראינה. הרצון שלו לא לשבת בצד נוכח המלחמה הקשה, הוביל אותו לארח בביתו את ליליה ושלושת ילדיה, שברחו מאוקראינה – כשאב המשפחה, נשאר להילחם למען המולדת.

 מלחמת אוקראינה-רוסיה: סיקור שוטף ב-N12

היום ה-8 למלחמה: כל העדכונים - דקה אחרי דקה
מה מעכב את שיירת הענק של הרוסים ומה צפוי כשתגיע לקייב
איך הפך זלנסקי מקומיקאי - למנהיג שסוחף אחריו מיליונים?
בנט אחרי שיחותיו עם פוטין וזלנסקי: על העולם לפעול מהר

בשיחה עם N12 סיפר וילנצ'יק: "אני ובת זוגתי ניסינו לחשוב איך לעזור לפליטים שבורחים מאוקראינה. השלב הראשון היה ללכת להפגנות, אבל חשבנו שצריך לעשות משהו משמעותי יותר. ראינו בפוסטים שאפשר לתרום אוכל ובגדים, אז הלכנו וקנינו הרבה מאוד אוכל ובגדים והעברנו את זה לשגרירות האוקראינית, התארגנו יחד עם עוד אנשים על הדבר הזה, עשינו קנייה מאוד גדולה והעברנו הכל לשגרירות. היו שם כבר משאיות עם הרבה מאוד אוכל שאנשים מכל פראג תרמו".

 

הישראלי בפראג שמארח משפחת פליטים מאוקראינה
זוגתו של וילנצ'יק עוזרת לליליה וילדיה לפרוק את דבריהם

אלי מספר שבמסגרת החיפושים, הוא איתר באמצעות הטלגרם אוקראינים שמשוטטים בפראג לאחר שנמלטו מהמלחמה. שם, מצא אישה עם שלושה ילדים קטנים באמצע שנות ה-30 לחייה שאין לה איפה לישון. "האישה שאלה אותנו אם נוכל לארח אותה, היא פנתה אלינו. נסענו להוסטל בו חיכתה בפראג ובדרך לדירה אסף אותנו נהג מונית מוויאטנם שהיה פעם מהגר בעצמו. הוא כל הדרך היה בבכי, וכשהוא הוריד אותנו הוא הביא לי כסף ואמר שהוא לא לוקח כסף על הנסיעה. הוא שיתף שיש לו ילדה בגיל הזה", מספר וילנצ'יק.

עוד הוא סיפר שהכול התחיל שלשום בערב, וכי הוא ובת זוגו עוזרים לליליה וילדיה בבירוקרטיה על מנת שיוכלו להעביר את התקופה הקרובה בפראג. "להפתעתנו, אתמול בערב התקשר נהג המונית, ואמר שהחליט לתרום הרבה בגדים, אוכל ומתנות לילדים. הוא הגיע אתמול עם כל המשפחה שלו להביא לילדים מתנות ובגדים. זה היה מאוד מרגש. זה סיפור עצוב מאוד של אנשים שברחו והגיעו לפראג, הם בעצם הגיעו מהגבול ברומניה שהיו בו הרבה אוטובוסים. הם עלו על האוטובוס הראשון שהם ראו והם במקרה עלו על אוטובוס שהגיע לפראג".

"אני מכיר איך זה שאנשים בורחים מהמדינה שלהם. סבתא שלי ברחה מאודסה בגלל מלחמת העולם השנייה", אמר אלי. "הרגשתי חובה מוסרית לעשות את זה כי באמת זו תקופה קשה מאוד לאנשים ואני הרגשתי שמצד אחד אין לי ברירה אלא לעזור וגם מאוד רציתי. כל אחד מאיתנו יכול להיות במצב כזה בעתיד, ואם אנחנו לא נעזור אחד לשני אז מי יעזור לנו".

הישראלי בפראג שמארח משפחת פליטים מאוקראינה
"עכשיו נגור כאן", ילדיה של ליליה
הריסות בחרקוב, אוקראינה  (צילום: רויטרס)
ההריסות בחרקוב, אוקראינה|צילום: רויטרס

ליליה, אותה אלי מארח בביתו יחד עם ילדיה, סיפרה ל- N12: "מעולם לא חשבתי שאצטרך לברוח מהמדינה שלי. אבל כשראיתי מה קורה בחרקוב וקייב, לקחתי את הילדים, את הדברים הכי נחוצים, והנה אנחנו בגבול האוקראיני. קורה כאן דבר נורא, שורה של מכוניות, אנשים. בשטח מתחיל קור, רוח, שלג, אמהות עם ילדים, עם תינוקות - עומדות. 61 שעות ואנחנו ברומניה. מוקפים מכל עבר באוכל, תה חם, עזרה, טיפול כזה שבקושי אפשר לעצור את הדמעות. ואז דרך ארוכה לפראג. כאן נחיה עכשיו. אנחנו מוקירים תודה גדולה. הכל מאורגן, גם לינה וגם ארוחות, על ידי מתנדבים ונציגי הרשויות. היה לנו מזל מדהים, אנשים נפלאים. אלי ואלונה קיבלו אותי עם הילדים, סיפקו הכול, עזרו בעבודה ובניירת. אני מוקירה ללא גבול את כל מי שעזר לנו ואת כל מי שעוזר לפליטים בכלל".