מנהיג, מדינאי ופושע מורשע: סילביו ברלוסקוני, שכיהן במשך שלוש קדנציות שונות כראש ממשלת איטליה, מת היום (שני) בגיל 86. ברלוסקוני, שהיה איל תקשורת ואחד מעשירי איטליה, הותיר אחריו חמישה ילדים.
ברלוסקוני נולד ב-29 בספטמבר בשנת 1936 במילאנו, וכבר בגיל צעיר החל לעסוק במכירות: בתחילה מכר שואבי אבק ואף הופיע על ספינות שיט, אך במהרה נכנס לתחום הנדל"ן וזכה להצלחה רבה. לאחר שסיים את לימודי המשפטים, הקים חברת בנייה ועסק בפרוייקטים רבים בתחום הנדל"ן באזור מילאנו.
בשנת 1974 החליט ברלוסקוני להשקיע חלק מהונו על מנת לזכות לחשיפה ציבורית, והקים את ערוץ הטלוויזיה המסחרי "טלמילאנו", שהתאפיין בעיקר בתכניות שהוגשו על ידי צעירות בלבוש מינימלי. בתוך מספר שנים התרחבה שליטתו בתקשורת האיטלקית, וחברת "מדיהסט" בבעלותו מחזיקה בשלושה מבין הערוצים הנצפים ביותר במדיה, שזוכים ביחד לכ-50% צפייה, ובכלי תקשורת נוספים.
במקביל, השיג ברלוסקוני שליטה בקבוצת הכדורגל AC Milan - מהקבוצות המצליחות באיטליה, ובבית הוצאה לאור ששימש להדפסת המגזינים והירחונים שבבעלותו. הונו הלך ותפח בשל השקעות בתחום הנדל"ן והביטוח, וגם שמו היה מוכר וידוע ברבים. ב-2009 הוא הצהיר כי הונו עומד על 6.5 מיליארד אירו - נתון שהציב אותו כאיש העשיר באיטליה.
ראש ממשלה שלוש פעמים, ידיד אמת של ישראל
ב-1994 הוא החליט להיכנס לחיים הפוליטיים ונבחר באותה שנה לראשות הממשלה בפעם הראשונה מטעם מפלגתו "פורצה איטליה" (קדימה איטליה), תפקיד בו החזיק פחות משנה - משך כהונה אופייני למערכת הפוליטית האיטלקית הלא יציבה והתזזיתית.
בשנת 2001 הוא נבחר בשנית לראש הממשלה וכיהן בתפקיד עד 2006 - והיה ראש הממשלה הראשון מאז סיום מלחמת העולם השנייה שהשלים קדנציה מלאה באיטליה. במהלך כהונתו הוא נחשב לאחד מבעלי הברית הקרובים ביותר לישראל, בימים בהם אירופה הייתה לרוב עוינת להנהגה בארץ. בניגוד לצרפת ולגרמניה למשל, הוא שמר גם על יחסים טובים עם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש.
בבחירות 2006 הפסיד לרומאנו פרודי, אך זכה מחדש בתפקיד בשנת 2008 עם מפלגתו החדשה "אנשי החופש". הוא כיהן בתפקידו עד 2011, אז התפטר בלחץ האיחוד האירופי בגלל המשבר הכלכלי החריף ופינה את מקומו לטובת מריו מונטי. למרות שהודח מהתפקיד הבכיר, ברלוסקוני המשיך לחרוץ גורלות ב-2013, כאשר היווה את הקול המכריע לטובת ממשלתו של אנריקו לטה.
פרשיות מין ושחיתות
במהלך שנותיו בפוליטיקה האיטלקית הוא האשים את אויביו ברדיפה אישית: הוא טען שהנשיא נאפוליטאנו, מערכת התביעה ובתי המשפט כולם אנשי שמאל שרוצים להרוס אותו ולכן תופרים לו תיק אחר תיק. מתחילת הקריירה הפוליטית שלו הואשם ברלוסקוני במעשי שחיתות ומעילה, אך זוכה במרבית המקרים, ואף העביר חוק בעבר שנועד להקנות לו חסינות כראש ממשלה.
הוא הורשע לראשונה בשנת 2012 בגין העלמת מס, ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. ביוני 2013 הורשע ברלוסקוני בפרשת ה"בונגה-בונגה" - מסיבות המין שערך באחוזתו עבורו ועבור אורחים רמי דרג. בית המשפט קבע שברלוסקוני שילם לקטינה בת 17 - קרימה אל-מרוג ממרוקו, הידועה בכינוי "רובי רובקורי" - תמורת המעשים המיניים. על ברלוסקוני נגזרו שבע שנות מאסר בגין פרשה זו.
כמו כן הורשע ברלוסקוני בניצול לרעה של כוחו, לאחר שניסה לשחרר את אל-מרוג ממעצר בו היית נתונה באשמת גניבה, וטען בפני המשטרה שאל-מרוג היא קרובת משפחה של נשיא מצרים חוסני מובארק. השופטים קבעו כי בשל מעשים אלו, יש להרחיק אותו מתפקידים ציבוריים, למרות ששב וטען כי לא היה שום פסול במעשיו.
ב-24 ביוני 2013 נידון לשבע שנות מאסר בפועל, לאחר שבית המשפט במילאנו הרשיע אותו בשידול קטינה לזנות וניצול מעמדו הבכיר כדי להפעיל לחצים על המשטרה. ההרשעה וגזר הדין בוטלו על ידי בית המשפט לערעורים ביולי 2014.