סיסמת הבחירות של הנשיא רוחאני ב-2013, אז הפתיע את כולם בניצחונו, הייתה: "אני משפטן, לא גנרל". לאחר שמונה שנים רועשות בהן ישב אחמדי-נז'אד בארמון הנשיאות בטהרן, מחויב למשמרות המהפכה ומתריס בפרובוקטיביות כלפי המערב, בחירתו של רוחאני אותתה למערכת הפוליטית – הציבור סבור כי הגרעין פחות בחשיבותו מכלכלה יציבה וחופשיה מסנקציות מערביות. המנהיג הבין את הרמז ואחרי קיפאון מדיני של שנים, בתוך שנתיים בלבד נחתם הסכם גרעין מול המעצמות.
כעת, לאחר 8 שנות כהונה רצופות של הנשיא חסן רוחאני, ייצא מחר (שישי) העם האירני לקלפיות לבחור בנשיא חדש. שבעת המועמדים שאישרה "מועצת שומרי החוקה" – מועצת אנשי דת ומשפטנים שממנה המנהיג – מעידים על תכניותיו של המנהיג העליון, איתאללה סיד עלי חמינאי, לכהונה הקרובה: אם הנשיא היוצא התאפיין בפרגמטיות וביחס מתון כלפי המערב, הנשיא הנבחר צפוי להיות ניצי ולוחמני הרבה יותר. חזרתו של הקו התקיף והשמרני לכס הנשיאות עשויה לתת רוח גבית משמעותית למשמרות המהפכה, העלולה להשפיע רבות על ישראל בשנים הקרובות.
הנשיא – מהצלחה לכישלון
נשיא אירן הוא גורם קבלת ההחלטות השני בחשיבותו במדינה, ונבחר הציבור הבכיר ביותר בה. הוא נבחר בבחירות כלליות מדי 4 שנים ויכול לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. על הנשיא להיות גבר ממוצא אירני, שיעי, ללא עבר פלילי ובעל "נאמנות לרעיון הרפובליקה האסלאמית". במערכת הבחירות האחרונה הגישו את מועמדותם 592 מועמדים, ורק 7 עברו את ועדת הסינון של מועצת שומרי החוקה.
התבוננות על תקופות כהונתם של נשיאי אירן מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, מעלה שני דפוסים חוזרים: האחד – חילופים כמעט תמידיים בין מועמד שמרני למועמד מתון. בעשרות השנים האחרונות, באופן מסורתי, לאחר כהונה של מועמד מתון כיהן מועמד שמרני, וההפך: לאחר כהונת חמינאי השמרן עלה רפסנג'אני, שהיה עד מותו לאבי הזרם המתון במדינה, ולאחר כהונת ח'אתמי – הנשיא הרפורמיסט בשנות ה-90, עלה אחמדי-נז'אד השמרן הניצי ומיד לאחריו רוחאני המתון. אם סדרת המטוטלת הזו תמשיך, אנו צפויים להתעורר מחרתיים למציאות בה בראש האויבת הגדולה ממזרח – עומד נשיא שמרן.
הדפוס השני עליו ניתן ללמוד מהעמקה במסלול חייהם הפוליטי של נשיאי אירן לדורותיהם נוגע למהלך כהונתם: הנשיא נבחר תמיד בקול תרועה ובבשורה גדולה לשינוי, אך הקשיים המבניים במערכת, כמו הדומיננטיות של משמרות המהפכה בכלכלת המדינה ובקביעת מדיניות החוץ, שחיתות נרחבת וריכוזיות, מקשים עליו לקדם את הסיבות בגינן נבחר. כעבור 4 שנים, לקראת מערכת הבחירות השנייה, הוא מתעקש על הישגיו המועטים ומצליח בקושי רב לזכות פעם נוספת בתמיכת הציבור. ב-4 השנים הללו, הופך אט-אט הנשיא לאויב העם, לאשם העיקרי בתחלואות המדינה ולדמות פוליטית שנואה, חלשה ומבודדת – אקלים פוליטי אידיאלי לקראת סבב נוסף בן 8 שנים, שמשאיר ללא נגע את גורם קבלת ההחלטות הראשון במעלה – המנהיג העליון.
מכס הנשיאות – לכס ההנהגה
הבחירות הקרובות לנשיאות מתקיימות בעיתוי דרמטי הרבה יותר, שעשוי להשפיע על זהותה של אירן לא בשמונה השנים הבאות, אלא ב-30 וב-40 השנים הבאות. המנהיג חמינאי כבר בן 82, מצבו הרפואי מידרדר, ומתחת לפני השטח כבר מתקיים שיח ער בנוגע לזהות היורש.
על אף שהחוקה האירנית מגדירה נוהל חילופים מסודר ומדוקדק בין מנהיג למחליפו, באירן, כמו באירן – הנוהל הוא לעיתים בגדר כיסוי פורמלי לקומבינה פנימית. עד כה, התבצעו רק פעם אחת חילופי הנהגה באירן – בשנת 1989, בין איתאללה ח'ומייני למנהיג המכהן חמינאי. הגם שכהונתו של חמינאי אושרה בידי "מועצת המומחים", בפועל מדובר היה בכיסוי למהלך פוליטי מתוכנן מבעוד מועד: חמינאי שכיהן כנשיא בין 1981-1989 קודם לכס ההנהגה עם מותו של ח'ומייני, ויו"ר הפרלמנט דאז רפסנג'אני מונה לנשיא במקומו.
ברור לכל שכס הנשיאות עליו יישב הנשיא הנבחר עשוי להפוך בשנים הקרובות למקפצה משמעותית לכסא ההנהגה. נראה שגם חמינאי מבין זאת, ועל אף הביקורת הציבורית – אישר שורת מועמדים בולטים בשמרנותם, כדי לוודא שהמפתחות להנהגת המעצמה השיעית יגיעו לאחר מותו לאדם הדומה לו בהשקפותיו.
יותר מכל – הבחירות מציגות את הייאוש בעם האירני
הרשתות החברתיות וערוצי הטלוויזיה צופים אחוזי הצבעה נמוכים מאוד ביום הבוחר. לא בכדי קרא אמש המנהיג לציבור ללכת להצביע בהמוניהם כדי למנוע "שירות לאויב", שלדבריו מנסה לפלג בין הציבור למנהיגיו. המסר כשלעצמו לא חדש, אך לחמינאי בהחלט יש סיבה לדאגה – לציבור המיואש אין סיבות טובות דיין כדי להגיע לקלפיות.
"הבחירות – יכלו להתקיים ויכלו לא להתקיים", אומר בני סבטי, חוקר רשתות חברתיות באירן במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, ממקימי דובר צה"ל בשפה הפרסית, ויליד טהרן, בשיחה עם N12. "יש מצב של ייאוש – הקורונה והמצב הכלכלי נתנו יד ביד ופשוט הכניעו את הציבור האירני מהפעלתנות ומהאקטיביות שלו, הוא הפסיק למחות. אנשים שרוצים בשינוי כבר לא מאמינים בו, לכל צד יש את הססמאות הריקות והממוחזרות. אפשר להמשיך בלי לעשות בחירות. המנהיג העליון לא משתנה".
לדבריו של סבטי, במערכת הבחירות הנוכחית מתקיים שיח גלוי על שתי הממשלות השולטות באירן: הממשלה הנבחרת וממשלת הצללים – שהיא הממשלה האמיתית, עם משמרות המהפכה כזרוע הביצועית הנסתרת שלה. "הממשלה הנראית לעין – עם נשיא ושרים – מלאה למעשה בפקידים המהווים "מגן" לממשלת הצללים כדי שהעולם יטיח בהם את התלונות והדרישות והבעיות. הממשלה הנסתרת היא העושה, המתפקדת, מעלימה כספים, סוחרת בנפט כרצונה, מתעצמת בגרעין ובטילים ובאזור. בגלל חוסר התקווה, הדברים האלה יוצאים".
מערכת בחירות של איש אחד
בבחירות שתיערכנה מחר, אושרו כאמור להתמודד שבעה מועמדים – חמישה מהזרם השמרני ושניים מהמחנה המתון. נכון לעכשיו, 24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, נותרו במירוץ רק ארבעה מועמדים: שלושה שמרנים ואחד מתון. כך או כך, המועמד המוביל בכל הסקרים הוא אחד – אברהים ראיסי, והוא גם המועמד המוביל בעיני מנהיג אירן.
על פי חוק, המועמד בבחירות לנשיאות צריך לזכות ביותר מ-50 אחוזים מהקולות. "אם ראיסי לא יזכה באחוז כזה, ייערך סבב שני שבוע לאחר מכן, ב-25.6", מדגיש סבטי. "גם גורמים שמרנים בכירים אומרים זאת, מה שמעיד על אובדן הדרך ועל פשיטת הרגל של חזון המהפכה".
סבטי מוסיף כי במערכת הבחירות הנוכחית המועמדים האחרים רצים כבובות, מתוך כוונת המשטר לייצר אשליית בחירה: "הם לא רצים כדי "לשריין" מקום למערכת הבחירות הבאה, רובם כבר התמודדו כמה פעמים והפסידו. הם מגיעים להתמודד בגלל הכשלונות שלהם, ולא בגלל הצלחותיהם".
רשימת המועמדים לנשיאות
אברהים ראיסי (60)
מועמד מטעם הזרם השמרני-דתי בבחירות הקרובות, ונחשב למועמד המוביל לפי הסקרים במדינה. כיום מכהן כראש הרשות השופטת. במשך שנים נחשב לדמות שנואה בעקבות ההוצאות הרבות להורג עליהן הורה לאחר המהפכה האסלאמית ומלחמת אירן-עירק, מתוקף תפקידו כתובע הכללי. על פי ההערכות, חתם על הוצאתם להורג של בין 5,000-30,000 תומכי אופוזיציה, מה שקנה לו את הכינוי "התליין מטהרן". הוא עצמו מעולם לא התייחס לנושא בפומבי.
ראיסי הוא אחד מבכירי אנשי הדת באירן, ומנהיג דרך קבע את תפילות יום השישי בעיר הקדושה משהד ובמקדש האמאם רצ'א. לפני שמונה לתפקיד ראש הרשות השופטת, כיהן כיו"ר הקרן אסתאן קדס-רצ'וי, המחזיקה בהון עתק ומנהלת רבים מהמקומות הקדושים במדינה.
בבחירות אמצע הקדנציה של רוחאני, בשנת 2017, עלה ראיסי להתמודד כגורם לא מוכר בזירה הפוליטית-ציבורית, אך כגורם מועדף על הממסד הדתי. בסופו של דבר, גרף ראיסי כ-38 אחוזים מכלל קולות הבוחרים, אך הפסיד לרוחאני, שזכה ב-57 אחוזים. הבחירות של 2017 הרגילו את הציבור לדמותו מיצבו אותו כגורם ראוי להחליף את רוחאני.
"ראיסי עלה מהר מאוד בסולם הקידומים והתפקידים הבכירים במדינה", מתאר סבטי. "המנהיג מאוד סומך עליו ומאמין בו. הוא מאוד קשור למשמרות המהפכה. אחמדי-נז'אד היה בובה, ראיסי הוא בשר מבשרו של המשטר. המנהיג רוצה אותו ומגדל אותו כנראה כמנהיג הבא. ייתכן גם שהוא מייעד אותו לכהן כ"גשר" או תקופת ביניים עד שבן המנהיג – מג'תבא חמינאי – יעלה לכס ההנהגה, כדי למנוע מצג של ירושת כהונה".
למרבה הפלא, סבטי טוען כי לבחירת ראיסי יכולים להיות גם יתרונות עבור מדינת ישראל: "קיים גם פתח לתקווה – יש סברה שדווקא הוא יעשה צעדים שיועילו ויניבו פירות: ייתכן שעצם כך שראיסי יהיה בשלטון יאפשר להעביר במחנות השמרניים את הסכם הגרעין המתוקן, עליו מתנהל בשבועות האחרונים משא ומתן אינטנסיבי בווינה". אם אכן יצלח המשא ומתן וייחתם הסכם, ראיסי יקצור למעשה את פירות הסרת הסנקציות לאחר שאנשיו של רוחאני עשו את המלאכה הקשה בניהול משא ומתן.
עם זאת, סבטי מסתייג ואומר כי הרקע השמרני ומזגו הקשה לא מתאימים להובלה של שינוי, מה גם שהתחממות העימות הישיר במב"מ בין ישראל לאירן, שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקיפת כלי שיט במרחב המפרץ הפרסי ובפעולות אופרטיביות על אדמת טהרן, מקשה על היווצרות שינוי של ממש.
מוחסן רזאי (66)
מועמד מטעם הזרם השמרני-ביטחוני בבחירות ונמנה על מובילי הזרם בשנים האחרונות. רזאי, דוקטור לכלכלה, כיהן במשך 16 שנה כמפקד משמרות המהפכה, וכיום מכהן כמזכיר "המועצה לקביעת אינטרס המשטר", שמטרתה ליישב סכסוכים בין הרשות המחוקקת לבין מועצת שומרי החוקה, וממונה כמעט כולה בידי המנהיג.
רזאי התמודד כבר בעבר לתפקיד הנשיאות, ובבחירות בשנת 2013 זכה ב-10 אחוזים מכלל הקולות. כנגד רזאי הוצא צו מעצר בידי משטרת האינטרפול בנוגע למעורבותו בפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994.
עבד אל-נאסר המתי (66)
המועמד המוביל מטעם המחנה המתון. פרופסור לכלכלה באוניברסיטת טהרן, כיהן כנגיד הבנק המרכזי במדינה בין 2018-2021 וכן כיו"ר הביטוח הלאומי במדינה בין השנים 1994-2006 ו-2016-2018. המתי הואשם בשנים האחרונות בשורת מעילות ומעשי שחיתות, ובתקופתו כנגיד הבנק המרכזי האינפלציה הגיע הריאל האירני לאינפלציה ששברה שיאים שליליים חריגים.
אמיר חוסיין-גזיזאדה-האשמי (50)
מועמד שמרני. חבר הפרלמנט האירני ונציג מחוז משהד ברשות המחוקקת מאז 2008. כיהן כדובר מפלגת "החזית ליציבות המהפכה האסלאמית".
סעיד ג'לילי (55) – פרש מהמירוץ
עלי רזא זאכאני (55) – פרש מהמירוץ
מוחסן מהרליזאדה (64) – פרש מהמירוץ
תודה לירון שניידר על הסיוע בהכנת הידיעה