ארבע שנים אחרי שהגיח לראשונה לזירה הפוליטית באירן כדמות הבולטת במחנה השמרני – היום (שבת) ניצח אברהים ראיסי בבחירות לנשיאות וקטף את התפקיד השני בחשיבותו במערכת קבלת ההחלטות האירנית. ראיסי, בשר מבשרו של משטר האיתאללות, מחזיק בעמדות כמעט מנוגדות מקודמו בנוגע ליחסי אירן-מערב ועל פי ההערכות – צפוי לרשת את המנהיג חמינאי, שמצבו הרפואי מידרדר.
לכל אורך הקמפיין ראיסי הוביל בסקרים, ובחירתו לא נחשבת להפתעה. תוצאות הליך סינון המועמדים – בו אושרו 7 מתוך 592 שהגישו מועמדות – העידו על סיכוייו הגבוהים לנצח ועל תמיכת הממסד בו. סילוקם מהדרך של פוליטיקאים מוכרים ומאתגרים מהמחנה הנגדי – כמו יו"ר הפרלמנט לשעבר וסגן הנשיא המכהן – נועד לסלול את דרכו בקלות לכיסא הנשיאות.
ראיסי מכהן כראש הרשות השופטת החל ממרץ 2019, במינוי ישיר של המנהיג העליון חמינאי. לראיסי עבר עשיר ומפוקפק במערכת המשפט באירן, ונחשב במשך שנים לדמות שנואה בעקבות ההוצאות הרבות להורג עליהן הורה לאחר המהפכה האסלאמית ומלחמת אירן-עירק, מתוקף תפקידו כתובע הכללי. על פי ההערכות, חתם על הוצאתם להורג של בין 5,000-30,000 תומכי אופוזיציה, מה שקנה לו את הכינוי "התליין מטהרן". הוא עצמו מעולם לא התייחס לנושא בפומבי.
הנשיא הנבחר זוכה לחיבוקם ולתמיכתם של בכירים בממסד הדתי במדינה: לפני שמונה לתפקיד ראש הרשות השופטת, כיהן כיו"ר הקרן אסתאן קדס-רצ'וי, המחזיקה בהון עתק ומנהלת רבים מהמקומות הקדושים במדינה. מנהיג דרך קבע את תפילות יום השישי בעיר הקדושה משהד ובמקדש האמאם רצ'א.
במהלך העימותים בין המועמדים, חשפו יריביו את העובדה שכלל לא סיים את בית הספר העממי. גם מעמדו הדתי מעורער ומוטל בספק בקרב רבים, במה שנראה כמו "קפיצת כיתה" למען התאמה לתפקיד הראשון במדינה.
כתבות נוספות בנושא:
- אירן בדרך לבחור נשיא שמרן – שעשוי גם לרשת את המנהיג
- הבחירות באירן: גם הציבור כבר מבין שהמשחק מכור
- הקצב שעומד להיות נשיא אירן
סוגיית ירושת המנהיג
מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, כונן באירן מוסד ההנהגה, ובראשו תפקיד "המנהיג העליון". שלטון "חכם ההלכה", "ולאית פקיה", בפרסית, קובע כי את המדינה ינהיג גורם דתי בר סמכא לכהונה שתימשך מיום מינויו ועד למותו. המנהיג הוא מעצב המדיניות הבלעדי בכל תחומי החיים במדינה, שולט בצבא ובמשמרות המהפכה, ולו זרועות אחיזה שלטוניות בכלל מוסדות המדינה.
בריאותו של המנהיג המכהן, עלי חמינאי, מידרדרת מיום ליום, בעקבות מחלת הסרטן בה נאבק. הוא כבר בן 82 וסובל משורת בעיות רפואיות המקדמות את שיח הירושה. סביר להניח כי במהלך 4 השנים הקרובות בהן יכהן ראיסי כנשיא, או ב-4 השנים שלאחריהן (אשר לפי ניסיון העבר, סבירות גבוהה כי ראיסי יכהן גם בהן), יידרש להימצא יורש למנהיג הותיק.
פרשנים רבים סבורים כי ראיסי הוא היורש המועדף על המנהיג. "ראיסי עלה מהר מאוד בסולם הקידומים והתפקידים הבכירים במדינה", מסביר בני סבטי, חוקר רשתות חברתיות באירן במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, ממקימי דובר צה"ל בשפה הפרסית, ויליד טהרן, ל-N12. "המנהיג מאוד סומך עליו ומאמין בו. הוא מאוד קשור למשמרות המהפכה. אחמדי-נז'אד היה בובה, ראיסי הוא בשר מבשרו של המשטר. המנהיג רוצה אותו ומגדל אותו כנראה כמנהיג הבא".
גם בנו של המנהיג, מג'תבא חמינאי, נחשב כמועמד אפשרי לירושת אביו, אך הוא לא מוכר בזירה הציבורית. יש המאמינים כי ראיסי מיועד על ידי המנהיג להחזיק בכס ההנהגה כ"גשר" או כתקופת ביניים עד שחמינאי הבן יבשיל במוכנותו להעפיל לכס ההנהגה, וגם כדי למנוע מצג של נפוטיזם והעברת כהונה בירושה.
השפעה על ישראל
לחזרתו של הקו התקיף והשמרני לכס הנשיאות עלולה להיות השפעה רבה על ישראל בשנים הקרובות. בניגוד לחיבוק הצונן שקיבלו משמרות המהפכה מרוחאני – שהתבטא בקיצוץ תקציבים, גינויים וקשרי עבודה רופפים – ראיסי צפוי לתת להם רוח גבית שתלבה את פעילותם באזור.
עם זאת, מומחים סוברים כי קיים פתח לתקווה מעצם מידת האחריות הקיימת בכס הנשיאות: "ייתכן שעצם כך שראיסי יהיה בשלטון יאפשר להעביר במחנות השמרניים את הסכם הגרעין המתוקן, עליו מתנהל בשבועות האחרונים משא ומתן אינטנסיבי בווינה", מסביר סבטי, אך מסתייג ואומר כי הרקע השמרני ומזגו הקשה לא מתאימים להובלה של שינוי, מה גם שהתחממות העימות הישיר במב"מ בין ישראל לאירן מקשה על היווצרות שינוי של ממש.
מן העבר השני, ישנם פרשנים הסוברים כי מבחינת ישראל ייתכן כי מוטב נשיא מכהן כמו ראיסי, מתוך תפיסה שהקו הקיצוני באירן עושה עבורנו את שירות ההסברה הטוב ביותר מול מדינות המערב.