בשנה האחרונה ישראל הייתה במצב של סגר נוקשה במשך 4.5 חודשים, וכעת הממשלה שוקלת להאריך פעם נוספת את הסגר השלישי. עם זאת, יש מדינות שבהן נקטו דווקא באסטרטגיות אחרות, ובכל זאת שיעורי התמותה בהן נותרו דומים ואף נמוכים יותר מאלו של ישראל. מי הן המדינות האלו ומה נוכל ללמוד מהן? סקירת N12

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כתבות נוספות ב-N12:

"אם ניקח את מדינת ישראל ונשווה לכל מדינה אחרת בעולם - נגלה שישראל הטילה סגרים רבים יותר ונוקשים יותר, כמו ההגבלה לאסור יציאה מהבית למרחק של יותר מאלף מטרים, מה שגובל בפגיעה בדמוקרטיה ומעט מאוד מדינות נקטו בצעד כזה", הסביר ל-N12 פרופ' רצף לוי, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה ופרופסור בבי"ס לניהול באוניברסיטת MIT בבוסטון.

פרופ' לוי ציין כי "מה שמשותף לכל המדינות שהגיעו לתחלואה נמוכה למרות שלא בחרו בהטלת סגרים, הוא שכולן נקטו בגישות המבוססות על תקשורת טובה עם הציבור ורכישת האמון של האזרחים. הטלת סגר בלי שיתוף פעולה של הציבור לאורך זמן, מביאה לתוצאות הפוכות גם ברמה ההתנהגותית של האנשים. חברה אנושית אינה כמו מכונות: אי אפשר ללחוץ על כפתור ולקבל את התוצאה הרצויה".

סרביה

581.43 מתים על כל מיליון תושבים
השיטה: במקום סגר, מניעת התקהלויות

בקיץ האחרון סרביה שקלה להטיל סגר על המדינה, אך האפשרות ירדה מן הפרק בעקבות התמרדות של האזרחים והממשלה נסוגה מכך. החל מנובמבר, הוטל במדינה מעין "סגר לילי" לפיו מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדונים, סופרמרקטים וקניונים נסגרו בשעה 18:00 בערב. נוסף על כך, החליטה הממשלה להטיל איסור על התקהלויות של יותר מ-5 אנשים בפנים או בחוץ ולהגביל את מספר האנשים שנמצאים בו-זמנית בקניונים בהתאם לגודלם במטר רבוע. בסוף נובמבר הוחלט על מעבר ללימודים מקוונים אצל תלמידי כיתות ה'-ח' ותושבי מדינות זרות שנכנסו למדינה נדרשו להציג בדיקת קורונה שלילית.

יפן

46.2 מתים על כל מיליון תושבים
השיטה: הגבלות על אזורים עם תחלואה גבוהה, האחריות עברה לאזרחים 

ביפן לא הוטל סגר, לא נערכו המוני בדיקות קורונה ובכל זאת הצליחו למגר את המגפה. לא הוטלו הגבלות תנועה על תושבים, וגם העסקים - כולל מסעדות ובתי קפה - נותרו פתוחים לאורך התקופה. עם זאת, בתקופות שבהן זוהתה תחלואה חריגה במחוז מסוים, הכריזה הממשלה על "מצב חירום" שבעקבותיו הוחלט על הגבלות במשק, כמו למשל השבתה של כ-60% מהפעילות הכלכלית.

פינלנד 

122 מתים על כל מיליון תושבים
השיטה: הגברת ההסברה, המלצות במקום הוראות

בפינלנד השקיעו משאבים רבים בהסברה לציבור, שביקשה לרתום את האזרחים כשותפים למלחמה בנגיף ולדבר אל ליבם, במקום לקבוע עובדות בשטח או להגביר את האכיפה. פינלנד ניסחה אסטרטגיית יציאה  מההגבלות שכללה שלושה שלבים: שלב בסיסי, שלב התאוצה ושלב מעבר לקהילה.

חלק מההגבלות חלות על כל תושבי המדינה, וחלקן ממוקדות רק לאזורים עם תחלואה גבוהה. ההגבלות נוסחו בחלק מהמקרים כהמלצות לציבור - ולא עוגנו כחוק. יש המלצה להימנע מאירועים, כינוסים ומפגשים חברתיים, לעבוד מרחוק ולא להגיע למקום העבודה. עוד הוחלט להגן על האוכלוסייה בסיכון על ידי המלצות מיועדות עבור אנשים מעל גיל 70 וקבוצות סיכון נוספות.

פרופ' רצף לוי: "בעוד שבפינלנד לדוגמה בחרו להמליץ לאזרחים מה נכון עבורם לעשות כדי לשמור על חייהם והשאירו את שיקול הדעת לאזרחים האינדיבידואלים, במשרד הבריאות בישראל נקטו בגישה נוקשה יותר. כך למשל פורסם לאחרונה בישראל כי 'משרד הבריאות יורה לסבים ולסבתות לא לחבק את הנכדים בגלל ההתפשטות של המוטציות'. האם במדינה דמוקרטית נכון להשתמש דווקא במילה "להורות"? במדינות שבהן הסבירו לציבור את הסיכונים והשאירו לציבור את ההחלטה כיצד להתנהג נחלו הצלחה גדולה יותר, וכאן הממשלה הפכה את הציבור לאויב, לנאשם - במקום לשמר אותו כשותף".

בלארוס

182 מתים על כל מיליון תושבים
השיטה: יש גלי תחלואה בלתי נמנעים, לא הכול בשליטת הממשלה

מתחילת המגפה בלארוס כמעט ולא נקטה בהגבלות על חופש התנועה או העבודה של האזרחים ולא הטילה סגרים הדוקים, ובכל זאת מספר המתים לנפש במדינה נותר נמוך מאוד. על פי "מדד אוקספורד לנוקשות הסגרים ברחבי העולם", בלארוס מדורגת בציונים נמוכים שמשקפים את העובדה שהמדינה לאורך שנת 2020 כולה כמעט ולא נקטה בהגבלות על אזרחיה, גם כאשר ביתר המדינות בחרו באסטרטגיות של סגר או איסורים אחרים.

פרופ' לוי: "גישת הטלת הסגרים טומנת בחובה הנחות בסיס שגויות. מגפת הקורונה מתנהגת בגלים עם או בלי קשר לסגרים. מקרי התחלואה עולים ויורדים עד שהמגפה בסופו של דבר דועכת בכל מקרה: בין אם נקטו בסגרים ובין אם נקטו באסטרטגיות אחרות. דווקא ההחלטה להשאיר את הציבור סגור בבית לאורך זמן תוביל לדיכאון, השמנה ואי פעילות ספורטיבית. כל הגורמים האלה עלולים להוביל לדיכוי מערכת החיסון ולהשיג בדיוק את המטרה ההפוכה מזו שאליה התכוונו כשרצינו לשמור על בריאות הציבור".