למרות ההתפשטות המהירה שגרמה לנגיף להגיע לכל מקום ברחבי הגלובוס – ישנם מקומות אליהם הקורונה לא הגיעה, ואולי לא תגיע לעולם. מקומות בהם חיים היום ללא מסכות, ללא לחיצות ידיים באמצעות המרפק, ללא סגרים וללא כללי ריחוק חברתי. מדינות ברחבי העולם – רובן איים מרוחקים, הצליחו לברוח מהמשבר האפידמיולוגי העולמי ולהשאיר את גרף התחלואה שואף לאפס. עם זאת, למרות שהנגיף לא פגע בהן, הטלטלה העולמית הכלכלית הכתה בהן לא פחות, אולי אפילו יותר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סגירת השערים מצילה חיים – ומפתחת סולידריות
האוקיינוס השקט הוא האזור המרכזי שנותר נקי מפני נגיף הקורונה. בקבוצת איי קוק המרוחקת, הקורונה הינה בגדר רוח רפאים שטרם הגיחה מן הצללים. עם תחילת ההתפרצות, בתי ספר נסגרו ברארוטונגה – האי המאוכלס ביותר בקבוצת האיים – וכללי ריחוק חברתי הונהגו במקומות ציבוריים. במדינה שבה יש רק 22 רופאים ושתי מכונות הנשמה לאוכלוסייה של 17,500 איש, רבים חיו בפחד מפני התפרצות לא מבוקרת. עם זאת, בכך הסתכמו הצעדים שננקטו נגד הנגיף במקום.
ברחבי האוקיינוס השקט, הישמרות מפני הנגיף דרשה לשמור על הגבולות סגורים בכל תוקף: האי טונגה עצר כמעט את כל התנועה אל ומהממלכה, ובכך נמנע מהגעת הנגיף. כך גם באיים קיריבאטי, נאורו וטובאלו. אין מה לומר – הבידוד הכפוי עוזר: שניים מהמקומות היחידים בעולם שניתן להגיע אליהם רק באמצעות מטוס – איי טוקלאו ואיי פיטקרן – לא חוו ולו מקרה קורונה בודד מאז פרוץ המגפה. לעומת זאת, בפולינזיה הצרפתית שפתחה מחדש את שעריה ונטשה את נוהל הבידוד ביולי בכדי להחיות מחדש את כלכלת התיירות שלה, נרשמו עד יולי 62 חולים מאומתים בלבד, וכיום ישנם כבר למעלה מ-15 אלף ו-91 מקרי תמותה.
למרות או הודות למדיניות סגירת הגבולות הנוקשה, ראש הממשלה באיי קוק מארק בראון טוען כי התפתחה אחווה חברתית חזקה יותר באזור. "לאנשים אכפת זה מזה, הם דואגים לשכנים ולקרובים שלהם, חולקים אוכל שהם מגדלים. היצירתיות של אנשינו הוצתה מחדש בתגובה לנגיף".
הנגיף הרס את הכלכלה
אך להישארות בסגר ישנו המחיר שלו – הנגיף הרס את הכלכלות השבריריות ממילא ברחבי האוקיינוס השקט, במיוחד את אלו התלויות בתיירות: הגירעון בכלכלתה של פיג'י גדל ביותר מ-20% ואלפים מתושביה נטשו את ענף התיירות וחזרו לעבודות מסורתיות בתחום החקלאות. בחלקים מסוימים של פפואה ניו-גיני אנשים חזרו לבצע עסקאות סחר חליפין לאור קריסת הכלכלה הרשמית. באיי שלמה השכנים, בהם התגלו עד כה 17 מקרי מחלה בלבד, 57% מהמשפחות מדווחות כי צמצמו בכמות האוכל אותן אוכלות בעקבות הירידה בהכנסות.
ענף התיירות מהווה כמעט שני שליש מהתמ"ג בקבוצת איי קוק, כך שכשהממשלה סגרה את הגבולות לתיירים מרחבי העולם באמצע מרץ, ההשפעה הייתה מיידית ומורגשת. ראשי הענף שנאבקים להשאיר את הראש מעל המים עדיין מייחלים לחבל הצלה חלקי בדמות קפסולות תיירים שיגיעו ללא צורך בבידוד מניו זילנד, והתושבים מנסים להנהיג שגרת חיים ללא מסכות או הגבלות. מאז פרוץ המשבר, הכלכלה נתמכת על ידי חבילת סיוע ממשלתית ששמרה את העובדים במקומות העבודה שלהם. עם זאת, רק חלק קטן מהפעילות המסחרית מצליח להתקיים בהיעדר כספי התיירים.
הסגר מאפשר לגלות מחדש את היופי המוכר
"זה לגמרי גרם לי להעריך את הפעילויות הנורמליות שלקחנו כמובן מאליו, כמו התכנסות משפחות, או אירועים חברתיים כמו טקסי סיום. אני אפילו מעריך תחבורה כאינדיקציה לנורמליות ושגרה", אמר עובד מדינה בפאלאו, סמידו דצ'רונג. "יש לי כמה קרובי משפחה שחיים בארה"ב, חלקם עובדי מערכת הבריאות ומטפלים בחזית המאבק בנגיף, כך שאני מקבל תמונה ברורה של המצב בשאר העולם. ישנו תמיד הפחד שיגיע לכאן חולה אחד וכולנו ניכנס לסגר".
דצ'רונג משתדל להישאר חיובי גם בתקופה המאתגרת: " הבידוד הכריח אותי לגלות מחדש ולבקר שוב במקומות פה באי שכבר שכחתי. לחיים באיים היפהפיים יש הרבה הטבות, אבל זה לגמרי נחוץ להתרחק מפה אחת לכמה זמן. אני מקווה שקרובי המשפחה שמקווים לחזור הביתה יוכלו לעשות זאת במוקדם או במאוחר".