ישראל וסודן סיכמו על כינון שלום ונרמול היחסים ביניהן - כך הכריז אמש (שישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. דובר מועצת השלטון בסודן, מוחמד אלפכי, אישר את ההודעה הדרמטית ואמר: "פתחנו בשיחות לסיום העוינות עם ישראל". מוקדם יותר דווח כי טראמפ הסיר את סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, ובכך פתח את השער לכינון היחסים בין המדינות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהודעה משותפת לנשיא ארה"ב טראמפ, ראש הממשלה נתניהו, נשיא סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן וראש הממשלה הסודני עבדאללה חמדוכ הודיעו המנהיגים על כינון היחסים בין המדינות.
"אחרי שנים של חיים תחת דיקטטורה אכזרית, אזרחי סודן לקחו סוף סוף את השליטה בחזרה לידיהם. ממשלת המעבר הסודנית הציגה את האומץ והמחויבות שלה למאבק בטרור, הקימה מוסדות דמוקרטיים, ושיפרה את יחסיה עם שכנותיה. לאור התקדמות היסטורית זו, ובעקבות החלטת הנשיא טראמפ להסיר את סודן מרשימת המדינות תומכות הטרור, הסכימו ארה"ב וישראל לחבור אל סודן בהתחלתה החדשה ולהבטיח את שילובה המלא בקהילה הבין-לאומית. ארה"ב וישראל התחייבו לפעול לתמיכה בתושבי סודן לחיזוק הדמוקרטיה במדינה. הן יסייעו לה להיאבק בטרור ולהגשים את הפוטנציאל הכלכלי שלה".
"מנהיגי ישראל וסודן הסכימו על נרמול היחסים בין המדינות וסיום העוינות בין האומות. נוסף על כך, הסכימו המנהיגים על כינון יחסי סחר וכלכלה תוך התמקדות בתחום החקלאות. המשלחות ייפגשו בשבועות הקרובים כדי לדון בהסכמי שיתוף פעולה בתחומים אלה כמו גם בטכנולוגיה חקלאית, תעופה, סוגיות הגירה, ותחומים נוספים שיועילו לשני העמים. המנהיגים הסכימו לעבוד יחד כדי לבנות עתיד טוב יותר ולקדם את השלום באזור. צעד זה ישפר את הביטחון באזור ויוביל להזדמנויות חדשות לאזרחי ישראל, סודן, המזרח התיכון ואפריקה".
ראש הממשלה נתניהו הגיב להסכם: "אנחנו מכריזים היום על עוד פריצת דרך דרמטית לשלום. עוד מדינה ערבית שמצטרפת למעגל השלום. והפעם נורמליזציה בין ישראל לסודן. בחרטום, בירת סודן, הוצאו ב-1967 שלושת הלאווים של הליגה הערבית: לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא למשא ומתן עם ישראל. היום חרטום אומרת: כן לשלום עם ישראל, כן להכרה בישראל וכן למשא ומתן עם ישראל".
לאחר שסייעו לישראל להגיע להסכמים עם איחוד האמיריות, בחריין וכעת גם סודן, בבית הלבן מדגישים כי זוהי רק ההתחלה. "נחתים מדינות רבות נוספות בשבועות ובחודשים הקרובים", אמר טראמפ. לדבריו, "גם הפלסטינים מעוניינים לעשות משהו, וערב הסעודית תצטרף גם היא להתרחשויות בקרוב".
יועצו וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, הצטרף לדברי הנשיא ואמר כי ארה"ב מנהלת מגעים עם מדינות נוספות שצפויות לכונן שלום עם ישראל. קושנר התייחס גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר כי הוא "בטוח שגם הוא ייפתר". ואולם, בצד הפלסטיני קיבלו את הבשורה בשאט נפש, וגורם רשמי ברשות אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי שוב מדובר ב"תקיעת סכין בגבם של הפלסטינים".
בתחילת השבוע הודיע הנשיא טראמפ על כוונתו להסיר את סודן מרשימת תומכות הטרור, וזאת לאחר שהסכימה לשלם מאות מיליוני דולרים כפיצוי לאמריקנים שנפגעו בפעולות טרור. "הממשל החדש של סודן, שעושה התקדמות מדהימה, הסכים לשלם 335 מיליון דולר לאמריקנים שנפגעו בפעולות טרור ולמשפחותיהם", צייץ הנשיא טראמפ. "סוף סוף מגיע הצדק לעם האמריקני, ומדובר בצעד גדול עבור סודן".
חברה חדשה: הכירו את סודן
בסודן, הממוקמת בצפון-מזרח אפריקה, חיים כיום כ-43 מיליון אנשים. בירתה היא העיר הגדולה ביותר במדינה, חרטום, ובעוד שהשפה הרשמית במדינה היא ערבית, היא מדוברת בפי המקומיים בניב ערבי-סודני ייחודי. לפי החוקה, סודן היא רפובליקה פרלמנטרית-פדרלית - אבל פועלת תחת סוג של ממשלת חירום זמנית, המנוהל בידי "מועצת ריבונות" שבראשה עומד היו"ר עבד אל-פתחה אל-בורהאן.
מיקומה הגיאוגרפי של סודן בעייתי במיוחד. בעוד שגבולותיה הצפוניים עם מצרים, אתיופיה ואריתריאה שקטים למדי, משאר הכיוונים היא מוקפת בצרות: לוב המתפוררת מצפון-מערב; צ'אד מדרום-מערב; ודרום סודן, שנפרדה ממנה לפני כעשור, מדרום. מאז 2011, סודן נתונה בסכסוך צבאי מתמשך, במיוחד במול מדינות הדרום שלה.
ממשלה סודנית-עצמאית ראשונה קמה בשנת 1953, לאחר שעזבו הבריטים את המושבה האפריקנית. עצמאותה הוכרזה בינואר 1956, ומאז נשלטת המדינה בידי שורת ממשלות פרלמנטריות לא יציבות, ומשטרים צבאיים. בשנות ה-90 הנהיגה סודן חוק איסלאמי במדינה, ומאז הלך והחמיר השסע בין הצפון האיסלאמי, שבו יושבת הממשלה, לבין הדרום הנוצרי. הקרע הלך וגדל עד שהוביל למלחמת אזרחים.
המלחמות נמשכות במידה מסוימת עד היום, ובגללן חולקה סודן לשתי מדינות נפרדות: סודן ודרום סודן. בין 1989 ל-2019 שלטה במדינה דיקטטורה צבאית, ובראש המדינה עמד עומר אל-באשיר. בשל מדיניותו הכושלת פרצה מלחמת אזרחים בשנת 2003 באזור דארפור, בעקבותיה הואשם אל-באשיר ברצח עם. בין 100 ל-400 אלף בני אדם נהרגו ומתו ברעב בשל המהומות. בסוף 2018, במה שנחשב לחלק מהאביב הערבי, פרצו הפגנות בדרישה להתפטרותו של אל-באשיר. ב-11 באפריל 2019, נפל שלטונו.