"לא כמו כולן": מלבד תזמון ההצהרה, ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, והתיווך האמריקני שהתבצע במגעים דיפלומטיים קדחתניים בניצוחו של מזכיר המדינה מייק פומפיאו, אין דמיון בין התהליך שעברה סודן בדרך להצהרה על נורמליזציה עם ישראל, לבין התהליך שעברו איחוד האמירויות ובחריין.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בשונה משתי הנסיכויות מן המפרץ הפרסי, בהן טוויית הקשרים עם ישראל הייתה "רומן בהמשכים" שהתרחש מאחורי הקלעים במשך העשורים האחרונים, סודן הייתה עוינת באופן מופגן לישראל מאז שנותיה הראשונות ועד לתקופה הנוכחית. היא הצטרפה למדינות הערביות שהכריזו מלחמה על ישראל ב-1967 וכך עשתה גם ב-1973.
באופן סמלי, נהוג לציין את ועידת מנהיגי הליגה הערבית שנערכה בבירת סודן, ח'רטום, אחרי מלחמת ששת הימים, כאירוע בולט בסכסוך הישראלי-ערבי. זאת כי במהלכה סוכמו "שלושת הלאווים": לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עמה ולא לשלום עמה. העקרונות המנחים הללו אמנם לא נשמרו כקונצנזוס כלל ערבי במשך שנים רבות: מצרים פרשה ממעגל הסכסוך כעבור עשור, ובכל זאת - גם כששכנתה מצפון הכירה בישראל, ניהלה איתה משא ומתן ואף חתמה על הסכם שלום עמה - סודן נותרה בחוג המדינות הערביות שלא רק מפגינות עוינות לישראל, אלא גם מסייעות במישרין לארגונים הפועלים נגדה.
זה התבטא בסיוע ארוך שנים לארגוני הטרור הפלסטיניים, שהשתמשו בה כמקלט וכציר להברחת אמצעי לחימה. התרומה לטרור התבטאה גם בשיתוף פעולה עם אירן - שהקימה בסודן מערך ייצור טילים עבור ארגוני הטרור בעזה. על פי פרסומים זרים, אותו מערך הותקף ב-2009 וב-2012 על ידי ישראל.
הרומן שניהל המשטר הסודני עם ארגוני טרור לא פסח גם על אל-קעידה - שהרי הפיצויים שסודן הייתה צריכה לשלם כדי שתוסר מרשימת המדינות התומכות בטרור הם בגין חלקה בפיגועים שביצע ארגון הטרור נגד המשחתת האמריקנית קול במפרץ עדן ב-2000 ונגד שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב-1998.
על כל אלו שילמה סודן מחיר כבד: סנקציות בינלאומיות שמהוות מכה כלכלית ובידוד מדיני. אמנם, באחרית שלטונו, הבין הרודן בשיר את הטעות והחל בביצוע תפנית בינלאומית - ניתק את הקשרים עם אירן והחל לגשש את דרכו לפיוס עם ארה"ב. אך בשנה שעברה באה תפנית פנימית: המהפכה.
מחממת טרור לחממה של שלום עם ישראל
סודן, ארצם של שבטים ותרבויות רבות, סבלה במשך עשרות שנים מלחמות פנימיות ואלה הובילו למעשי טבח מאורגן שביצע השלטון. על כך גם צברו ההנהגה המדינית והצבא רזומה של מעורבות בפשעי מלחמה. התערבות בינלאומית וניסיונות לייצב את סודן דרך הסכמי שלום הובילו בין היתר להיפרדות של דרום סודן שקיבלה עצמאות ב-2011, אך המצוקה הפנימית נותרה בעינה. יותר מארבעים מיליון סודנים חוו תקופה של שפל כלכלי בעשור האחרון, ובדומה לאביב הערבי במצרים, הציפו ההמונים את רחובות הבירה ח'רטום במהלך 2019. כאשר הצבא חבר אליהם תם שלטונו של בשיר.
השלטון הזמני נשען על מועצת שלטון צבאית וממשלה שהורכבה מנציגי מפלגות שנתמכו על ידי קבוצות המחאה נגד השלטון הרודני, והוא אמור להוביל את המדינה למערכת בחירות לנשיאות ולפרלמנט בשנתיים הקרובות. עד אז, צריך לדאוג לא רק לכלכלה של סודן, אלא גם לפתוח אותה לקשרים בינלאומיים. וכך נוצרה ההזדמנות לתהליך הנורמליזציה עם ישראל בתשתית הנוכחית: שלטון שצמא לסיוע כלכלי ולתמיכה מדינית, שאמורים להניב שיפור במצבה ובתדמיתה הבינלאומית של סודן, יחד עם ממשל אמריקני שהיה מוכן להיענות לדרישות הללו.
זה היה תהליך ממושך - התוודענו אליו בפגישתם של רה"מ נתניהו עם ראש מועצת השלטון הזמנית, עבד אלפתאח אלבורהאן, באוגנדה בחודש פברואר. המגעים נמשכו בשיג ושיח שכלל חילופי מסרים בין וושינגטון, ח'רטום וירושלים, וכעת – אחרי הדחיפה האחרונה – הבשיל להכרזה על נורמליזציה.
מעבר לפירות השלום הצפויים עם ישראל, שיתגבשו במשא ומתן בשבועות הקרובים, תקבל סודן סיוע כלכלי ניכר מארה"ב בשנים הקרובות, וגולת הכותרת: ההסרה מרשימת המדינות התומכות בטרור, שמשחררת אותה מהסנקציות שחלו עליה. זאת תמצית השינוי שעברה סודן - מחממת טרור לחממה של שלום עם ישראל.