לקראת לגליזציה - כך התהליך השפיע על מדינות אחרות בעולם

לגליזציה בישראל? לאור ההתפתחויות האחרונות בתחום, הגיע הזמן לבחון מה ההשפעות של מהלך כזה על המדינות שכבר ביצעו אותו. האם התפתחותה של תעשייה חדשה הוסיפה לרווחים של המדינות, ומהצד השני - האם הפיכתו של הסחר במריחואנה לחוקי באמת פגע בעולם הפשע? כל התשובות מקנדה ואורגוואי

קנדה

קנדה היא המדינה היחידה בעולם המפותח שעברה לגליזציה שלמה – כלומר צריכת פנאי של מריחואנה היא חוקית לחלוטין. במהלך הליכי החקיקה הסוערים נשמעו טיעונים שונים בעד, והם לא היו דווקא מוסריים או רפואיים, אלא בעיקר כלכליים. המחוקקים הקנדים חישבו ומצאו ששוק המריחואנה מגלגל 5 עד 8 מיליארדי דולרים בשנה והממשלה החליטה להטיל מס של דולר אחד לגרם מריחואנה, כלומר 10% מהמכירה. המשמעות היא שממשלת קנדה אמורה להרוויח לפחות 500 עד 800 מיליון דולר בכל שנה מהשוק החדש.

בקנדה מצפים גם לתוספת משמעותית בהכנסות ממיסוי תעסוקה בתחום הזה. אם עד כה ההכנסות של סוחרי המריחואנה היו לא חוקיות ולא חויבו במס, כעת חברות שמוכרות מריחואנה מרוויחות כחוק ונאלצות לשלם מיסים. בנוסף, ממשלת קנדה אופטימית מאוד לגבי תיירות הקנאביס וגם ענף הנדל"ן מצפה לביקוש למחסנים ולחנויות.

תומכי הלגליזציה בקנדה הצביעו על ברכה נוספת מהתהליך - לא רק שההכנסה למדינה תעלה משמעותית, גם ההוצאות יופחתו. אם מכירה ושימוש במריחואנה הם לא מעשה פלילי, מספר הפשעים בקנדה ירד והיעדרן של כנופיות הסמים יחסוך לממשלת קנדה את עלויות האכיפה.  

אבל השוק השחור לא נעלם. מרק נויפלד, מפקד משטרת קנדה, הדגיש שעדיין יש שוק שחור ששולט בהפצת הקנאביס. לטענתו, מיעוט הבירוקרטיה והנגישות מאפשרים להוזיל את המחירים של המריחואנה הלא חוקית. בפועל, על פי הדיווחים בקנדה, הליך הלגליזציה לא שינה משמעותית את עולם הפשע. "אני לא חושב שאנחנו יכולים לחלוק על המספרים, הסטטוס קוו לא השתנה", אמר קייל גרנט מיחידת האכיפה האסטרטגית הקנדית כבר לפני מספר חודשים.

גם נויפלד אישר זאת כשאמר שהלגליזציה לא שינתה הרבה - לא לחיוב אבל גם לא לשלילה, כפי שרבים חששו. הנהיגה של הקנדים על הכבישים לא השתנתה ואין עלייה בתלונות הקהילה על משתמשים בקנאביס: "אני לא חושב שיש לזה את ההשפעה שחשבנו שתהיה".

אורוגוואי

לפני הליך הלגליזציה באורוגוואי, המלחמה בסמים נתפסה ככישלון מוחלט. הנשיא לשעבר, חוסה מוג'יקה, הכריז כי "ההשפעות של סחר בסמים גרועות יותר מההשפעה של הסמים עצמם". לכן הוא החליט לקדם את הלגליזציה וגם במדינה הדרום אמריקנית התייחסו להשפעות הכלכליות החיוביות הצפויות ממהלך כזה. עם זאת עיקר הבעיה שם היא דווקא האלימות שמייצרות כנופיות הסמים ברחובות.

"אנשים ראו שקנאביס חוקי לא הביא לפאניקה המונית או לזומבים שמסתובבים ברחובות מונטווידאו", טוען ג'וף רמזי, שחקר את ההשפעות של חוקי הקנאביס על אורוגוואי. "זה פשוט לא השפיע על חיי היומיום של רוב האנשים". רמזי גם ציין שמאז שהליך הלגליזציה הושלם - יותר אנשים תומכים בו מאשר מתנגדים אליו.

עולם המשפט באורוגוואי עדיין מתמודד עם אתגרים הקשורים ללגליזציה וכרגע יש במדינה רק 17 בתי מרקחת מורשים שיכולים למכור קנאביס חוקי. אבל הקנאביס נמכר בהרבה יותר נקודות – הן פשוט עדיין בשוק השחור. על פי הדיווחים חלק גדול מהסמים מגיע למדינה מפרגוואי השכנה, ומי שאחראי להברחות הן עדיין הכנופיות.

בינתיים האלימות לא פחתה באורוגוואי ולא רואים את ההשפעות של הסרת ההפללה. עם זאת האלימות במדינה לא קשורה רק לסחר בקנאביס, אלא מעודדת ממאפיינים אחרים של החברה באורגוואי, בין השאר הבדלי מעמדות והסחר בסמים קשים שלא נפסק.