מגפת הקורונה הגיעה באיחור לעולם הערבי – מקרב מדינות ערב, רק בקטר נמנו עד כה יותר נדבקי קורונה מאשר בישראל, ורק במצרים נספרו יותר מתים. ובכל זאת, ישראל נמצאת כעת הרבה לפני מדינות ערב בקצב הסרת הסגר ופתיחת המשק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעוד קצה ההדבקה בישראל פוחת בהתמדה, במדינות ערב נרשמת לאחרונה דווקא עלייה תלולה: בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטר הקצב הוא יותר מאלף חולים חדשים מדי יום; במדינות אחרות מאובחנים בכל 24 שעות כמה מאות חולים חדשים; ויש מדינות בהן אין לממשלות מידע של ממש על התפשטות המחלה.
בסוריה, למשל, יש לכאורה פחות מ-50 חולים ואף לא מקרה מוות אחד – אולם אפילו הנשיא אסד מבין שאין מקום לשאננות: "אין משמעות המספרים הנוכחיים שהם לא יכולים לעלות בקצב דרמטי תוך ימים או אולי שבועות בודדים, ונעמוד בפני אסון של ממש".
למרבה המזל, אצל הפלסטינים – גם בגדה וגם בעזה – כבר כשבוע שלא אובחנו חולים חדשים. המתים היחידים מהנגיף היו במזרח ירושלים. "הצלחנו, נכון לעכשיו, למרות האמצעים המוגבלים שברשותנו, תודות לאל ובעזרתו, לצמצם את סכנת הנגיף למינימום", התגאה אבו מאזן.
החשש הוא ששיא ההתפרצות במדינות כמו מצרים, בתימן, בעירק ואלג'יריה יגיע רק בסוף החודש. במדינות המפרץ כבר החלו להיפטר מעשרות אלפי העובדים הזרים, רובם מתת היבשת ההודית, שאצלם ממדי ההידבקות גבוהים במיוחד. זה לא פשוט, כי הם הנושאים את הכלכלה על גבם.
בתוניסיה התגייס הנשיא קייס סעיד – היחיד שנבחר בבחירות דמוקרטיות – לסייע ללחימה בקורונה. בכל שאר המדינות מנצלות הממשלות את המגפה להדק את השליטה על האוכלוסייה, לצמצם את מרחבי החופש של הרשתות החברתיות ולאכוף משמעת על כלי התקשורת.