כמעט שנה עברה מאז שהובס ארגון הטרור הרצחני דאעש במעוזו האחרון בסוריה, וכלו כל תקוותיהם של פעיליו להקים ח'ליפות איסלאמית שתחלוש על המזרח התיכון - ועל העולם כולו. שרידיו האחרונים של הארגון, כ-10,000 לוחמים, מוחזקים כעת בתנאים קשים, בין חיים למוות, במתקני הכליאה של הכורדים בצפון סוריה. באזור פזורים גם מחנות הפליטים שבהם גרים בני משפחותיהם של האסירים - נשים וילדים שחיים באוהלי בד, עם מעט מאוד מזון ואמצעי הישרדות.
הכורדים, שמאז מבצע "מעיין השלום" של ארדואן נדחקו לתא שטח קטן בצפון סוריה, נושאים בנטל של החזקת אסירי דאע"ש בניגוד לרצונם. כחמישית מהאסירים הם אזרחי מדינות אירופה, אולם ארצותיהם מסרבות לקבל אותם בחזרה מחשש שצעד כזה יעורר התנגדות ציבורית חריפה. הכורדים טוענים שאין בידיהם את המשאבים הדרושים להחזיק באסירים, לחקור אותם ולהעמידם לדין - ומפצירים במדינות המקור לקבל אחריות על הטיפול בהם.
כתבי סוכנות הידיעות העולמית "רויטרס" ביקרו במתקני הכליאה ובמחנות, ודיווחו על מצב הומניטרי קשה. סמוך לעיר חסקה הוקם כלא במבנה ששימש בעבר כבית ספר. על פי העדויות והתמונות מהמקום, עשרות אסירים שוכבים על רצפת התאים צמודים זה לזה, מבלי שנשאר מקום לזוז בחדר. מעט מאוד אור נכנס אל התא, והאוויר מצחין מזיעה ומלכלוך.
בקומת הקרקע של המבנה הוקם בית חולים ארעי, שבו מטופלים כ-100 גברים הסובלים ממחלות ופציעות קשות - ומצטופפים יחד על 50 מיטות, אחת לכל שני מטופלים. חלקם לבושים במדים כתומים, הזהים לאלה שבהם הולבשו האסירים שהוחזקו בידי ארגון הטרור בסרטונים האכזריים שהפיץ ברשתות, כשעוד היה בשיא כוחו ושיגר איומים רצחניים לעבר התרבות המערבית.
"אנחנו רוצים לדעת מה יעלה בגורלנו", אמר לכתב רויטרס מחמוד מוחמד, לוחם דאע"ש מסוריה שמוחזק בשבי הכורדי סמוך לעיר חסקה. "אנחנו לא יודעים דבר על בני משפחתנו, אם הם מתים או חיים, אם הם בסוריה או מחוץ לה, אני רוצה לדעת את גזר הדין שלי ואת גורלי".
אלפי נשים וילדים גרים במחנות שהוקמו באזור. הם משוכנים באוהלים מבד שנועדו לספק להם הגנה מינימלית מפני הקור והגשמים. אחת הנשים ששוחחה עם רויטרס הגיעה מהונג קונג כדי להצטרף למדינה האסלאמית, וסירבה להזדהות בשמה. "יש לי ילד אחד ובעלי מת בבג'וז", סיפרה. "אני יודעת שהמצב כאן קשה מאוד. זה לא בית אלא אוהל, אבל אנחנו חיים לפי מצוותו של אללה, אם זה מבוקשו אז הכל בסדר".