בישראל מודאגים מאוד מההליכים המשפטיים בהאג, לאחר הכרזת התובעת אתמול. אמש (שבת) פורסם בחדשות סוף השבוע כיצד נערכים בישראל להתמודדות עם תביעות אפשריות בטענה לפשעי מלחמה - במה שמסתמן כאחד הקרבות המשפטיים המשמעותיים שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כיוון שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג עוסק באחריות פלילית של יחידנים, קרי לא של מדינה אלא של מנהיגים, פוליטיקאים ואנשי צבא.
אלו בין היתר האנשים שייחשפו לתביעה אם אכן זו תהיה ההחלטה הסופית: ראש הממשלה נתניהו; שרי הביטחון ליברמן, יעלון ובנט; הרמטכ"לים: בני גנץ, גדי איזנקוט ואביב כוכבי וראשי השב"כ: יורם כהן לשעבר ונדב ארגמן המכהן
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לתגבר את הצוותים המשפטיים והמדיניים בקרב הזה, אבל הדאגה המשמעותית היא דווקא לקציני צה"ל בכירים וזוטרים ולחיילי צה"ל, שיהיו חשופים לתביעות בהאג, אם ההחלטה אכן תתקבל בסופו של דבר.
בישראל מבהירים: לא נשתף פעולה
כיוון שישראל לא תשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי בהאג אז החשש המרכזי בישראל הוא מפני צווי מעצר בינלאומיים שיוצאו לקצינים ולחיילים, החל ממפקדי גדודים וחטיבות, וכלה במפקדי חילות, מפקד חיל האוויר לדוגמא.
בנוגע לשיתוף הפעולה הישראלי, גורמים מדיניים אומרים לחדשות 12 הערב: "לא יהיה שיתוף פעולה עם בית הדין ב-120 הימים הבאים, קל וחומר אם יוחלט בסוף על פתיחה בחקירה". עם זאת, ייתכן שארגון פרטי, אולי "שורת הדין", ייצג את ישראל - אך צוותים ישראליים רשמיים לא יעשו זאת.
בתוך ההחלטה של התובעת, הוקדשה גם אמירה מאוד ברורה לגבי כוונות הסיפוח והחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, כפי ששמענו מנתניהו בחודשים האחרונים. האמירות לבטח לא תרמו לאווירה שעל הרקע שלה קיבלה התובעת את ההחלטה.
בישראל בונים על בריטניה ועל מדינות אחרות באיחוד האירופי שיסתייגו מהמהלך של התובעת בבית הדין וכך יצליחו לסכל את ההחלטה, רגע לפני שישראל מצטרפת לשורה של מדינות מפוקפקות שהגיעו להאג.
"סיפורי המסגרת" שבלב הבקשה לחקירה
אחרי שהתובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג החליטה שיש בסיס לחקירה על הפעילות הישראלית בשנים האחרונות בשטחים ובגבול עם עזה - בתוך 120 הימים הקרובים יכריעו שופטי בית הדין בשאלה האם יש להם סמכות שיפוטית לדון בכך, שכן הרשות הפלסטינית איננה מדינה והשטחים המדוברים במחלוקת טריטוריאלית-מדינית.
עיון בהחלטת התובעת מלמד שהיא מבקשת לחקור 4 סיפורי מסגרת, 3 ישראלים ואחד פלסטיני:
א. לפחות 3 התקפות בלתי מידתיות שביצעה ישראל במבצע צוק איתן בשנת 2014.
ב. הבנייה בהתנחלויות החל מיוני 2014, אז התקבלה החלטה של מועצת הביטחון בדבר אי חוקיותה.
ג. וירי לעבר פלסטינים שהפגינו בגבול בעזה מאז חודש מרץ 2018.
ד. ירי מכוון של חמאס וארגונים אחרים לעבר אזרחים ישראליים ושימוש בפלסטינים כמגן אנושי במהלך המלחמה בעזה ב-2014
בישראל מבהירים הערב כי המסמך של היועץ המשפטי לממשלה לא נשלח לתובעת אלא פורסם בתקשורת, בעיקר כדי שלא יתפרש שישראל משתפת פעולה באופן רשמי החל מרגע קבלת ההחלטה. ואם זו תתקבל, לא נציג רשמי של מדינת ישראל יעמוד לייצג אותה בבית הדין.
היועמ"ש נגד ההחלטה: "מהלכי התובעת לא מתקבלים על הדעת"
מנדלבליט, שפרסם אתמול חוות דעת שטוענת כי לבית הדין בהאג אין סמכות לדון בנושא, הגיב הערב להחלטת התובעת: "היועץ המשפטי לממשלה דוחה בתקיפות את החלטת תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבין-לאומי והערכים ההומניטריים. מחויבות זו עמדה ועומדת איתנה במשך עשורים, דרך כל האתגרים והזמנים הקשים שמדינת ישראל ניצבה מולם. היא נטועה באופיה ובערכיה של מדינת ישראל, ומובטחת על ידי מערכת משפטית חזקה ועצמאית, ששמה הולך לפניה בכל העולם".
לדבריו, "אין כל מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית במצב זה, מצדו של בית הדין שאמור היה לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות בהם שלטון החוק קרס. בנסיבות אלו, העובדה שתובעת בית הדין בחרה לקדם הליכים בעניינה של מדינת ישראל, בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבלת על הדעת. יתרה מכך, כפי שעולה מחוות הדעת שפרסמתי ביום שישי האחרון, לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת".
"התובעת טוענת שהרשות הפלסטינית היא מדינה אף על פי שברור וגלוי שהרשות הפלסטינית אינה מדינה. התובעת ממשיכה וקובעת מהו השטח של אותה "מדינה", על אף שהצדדים הסכימו לפתור את המחלוקת ביניהם לגבי אותו שטח במסגרת משא ומתן עתידי".
"יש להצטער על כך שתובעת בית הדין סירבה להתעמק בחוות הדעת, למרות שהיתה לה הזדמנות לעשות זאת בטרם נחפזה לקבל החלטה", הוסיף. "מדובר במסמך מפורט, יסודי ומנומק שמניח שורה ארוכה של טיעונים ואסמכתאות לכך שבית הדין איננו יכול לקנות סמכות ביחס לסכסוך בין ישראל והפלסטינים. לו הייתה התובעת מקיימת בחינה אמיתית, בלב פתוח ובנפש חפצה, של הנושאים המשפטיים שבפניה, היה עליה ללמוד היטב את המסמך ולקיים דיון מקיף ומעמיק בתוכנו. לא ברור מדוע אצה לה הדרך לקבל החלטה נמהרת ולא מבוססת שכזו".
בעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל - בירכו על ההחלטה: "אנו סבורים כי בהתחשב בעובדות, אף החלטה אחרת של התובעת בבית הדין הבינלאומי אינה עולה על הדעת ואנו מברכים עליה. עמדתנו היא שלבית הדין הפלילי בהאג יש את סמכות המלאה לשפוט ולהכריע בדבר אחריות פלילית של ישראל בגין עבירות נגד החוק הבינלאומי ועל ביצוע פשעי מלחמה".
עוד נמסר: "לאור בקשתה של התובעת בנסודה, שקורבנות פלסטינים וארגוני זכויות אדם ישתפו פעולה עם החקירה, מרכז עדאלה, כמומחה למשפט ישראלי *נכון להעביר את כל המידע המשפטי שברשותו ובכוונתו להעביר חוות דעת משפטיות ככל שהדבר יסייע לקדם את זכויות האדם ואת הצדק. מאז מבצע חומת מגן לפני 18 שנה המרכז המשפטי עדאלה פועל משפטית נגד מעשיה הבלתי חוקיים של ישראל מול היועץ המשפטי לממשלה ובפני בית המשפט העליון, וכן מגיש דוחות לוועדות חקירה מיוחדות של האו"ם"
מנגד, אן הרצברג - היועצת המשפטית של מכון המחקר NGO Monitor - תקפה: "הודעת התובעת הראשית כלל לא מפתיעה שכן מזה 10 שנים, ארגוני 'זכויות אדם' פלסטינייים במימון ממשלות אירופה מפעילים לובי מאסיבי כלפי בית הדין בהאג. בית הדין הפך עצמו ביודעין למושא הלחצים של אש"ף ושל פעילים אנטי-ישראלים תוך הפרה מוחלטת של אמנת רומא. הוא אפשר לאש"ף זכות עמידה למרות שזכות זו שמורה רק למדינות, ובנסודה הפכה למעודדת הראשית של מופע הליצנות הזה".
"אם היא מעוניינת להוכיח שהחלטתה לא הושפעה מלחצים אנטי-ישראליים עליה תחילה לפתוח בחקירת מנהיגי הפת"ח, בנוגע לפשעי המלחמה ופשעים נגד האנושות שהם ביצעו לאורך השנים", הוסיפה. "בינתיים, אסור למדינת ישראל לשתף פעולה עם התכסיס הפוליטי השפל הזה".