אחרי כחצי שנה בכלא הרוסי, נעמה יששכר, הצעירה הישראלית שעצורה במוסקבה על החזקת 9 גרם חשיש הודי, צפויה לשמוע היום (שישי) בשעה 16:00 את החלטת בית המשפט בעניינה. רגע לפני קבלת פסק הדין שיחרוץ את דינה של נעמה, שוחחה אמה, יפה, עם חדשות 12 וסיפרה: "זה ימוטט אותנו אם היא תקבל מאסר, אני לא יודעת איך היא תתמודד עם זה. לא קל לה, היא כבר מאבדת את זה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ביום רביעי, יום כיפור, התקיים הדיון הסופי בעניינה של נעמה. כשהיא בעיצומו של הצום, היא הקריאה בפני השופט את נאום הסיכום שהכינה. ״היא דיברה מאוד יפה לשופט, אמרה לו שהיא יודעת שהיא עשתה טעות״, סיפרה יפה, שנמצאת גם היא כבר חצי שנה במוסקבה, ערב לפני ההכרעה הגורלית. ״היא המשיכה והסבירה לשופט: ׳הייתי במעבר, ישבתי שם בשעות שהייתי צריכה לשבת. ישבתי, אכלתי, הגשתי את כרטיס העלייה למטוס ושם עצרתם אותי. כבר חצי שנה אני מאחורי סורגים, אני מודה שהחזקתי סם לשימוש עצמי, אני לא מודה בהברחה. אני לא התכוונתי להיכנס לרוסיה׳״. בסוף, סיפרה אמה, ״היא נחנקה קצת מדמעות״.
״אני מקווה שהיא תצא לחופש, אני מאמינה שהיא תצא מחר. יש לי אנרגיות מאוד טובות״, המשיכה יפה, ״אבל מהצד השני יש את התובע עם הרשעות מאוד חמורות. אני לא מקנאה בה״.
מאז יום רביעי נמצאת נעמה בתחנת משטרה, בתא המעבר הקטן. אמה העבירה לה, כמו בכל שבוע, מעט פירות, דברים מתוקים ותמונות. אך השומרים לא אפשרו לשתיים להיפגש פנים אל פנים. ״ראיתי את התאים שהיא נמצאת בהם", נזכרה יפה. "תאים צרים מאוד״.
״אתמול בזמן המשפט הצלחנו לדבר קצת, עשר דקות. היא בכתה קצת. אמרתי לה, ׳נעמה, הכל יהיה בסדר, תשמרי את הדמעות לשופט׳. היא מאוד מאופקת. לא קל לה, היא כבר מאבדת את זה. ניסיתי לגעת בה, אבל הם לא מרשים שאגע בה. בזמן הדיון המתורגמן הסתיר את השוטר, אז החזקנו ידיים. הדבר שהכי חסר לה זה מגע בחודשים האלה. בסוף הדיון נתנו לנו דקה להתחבק, היא בכתה ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר ושלא תדאג״.
אתמול, היום האחרון לפני ההכרעה, ניסתה יפה לקבל מענה מכל מי שהפעילה בשבועות האחרונים כדי שילחץ על קבלת ההחלטות, אך לא קיבלה תשובות משמעותיות. ״אנחנו מדברים עם כל מי שרלוונטי", הסבירה. "אבל אף אחד לא יכול היה להגיד לי במאה אחוז שום דבר. הם אמרו שהם פועלים. אני מנסה להשיג עזרה מכל מקום, אני והמשפחה. אני מחכה למחר״.
בגלל שעת הדיון, רגע לפני כניסת השבת, הרב שמלווה את יפה בדיונים לא יוכל להגיע וכך גם הקונסולית הישראלית. ״בגלל שמדובר בפסק הדין, עורך הדין שלנו חשב שכדאי שהם יהיו אז הסגן שלה יגיע ללוות אותנו״, אמרה יפה. ״זה ימוטט אותנו אם היא באמת תקבל מאסר, זה תקדים. לא היה כזה דבר ברוסיה כולה - מאסר על שימוש עצמי״.
בגלל שלנעמה גם אזרחות אמריקאית, נציגים אמריקאים ברוסיה ניסו גם הם לסייע לאורך המעצר. ״הם מבקרים אותה, אבל מעבר לזה לא יכולים לעשות כלום", סיפרה. "אני לא מבקשת מהם גם, היא ישראלית ואני מרגישה שישראל זו המדינה שלי. זו המדינה שלה, ומעדיפה שהם יהיו מעורבים. בהתחלה לא רצו כל כך לעזור לנו - יכול להיות שאם הייתי מקבלת את העזרה על ההתחלה, זה היה נגמר כבר״.
במהלך חצי השנה ששהתה במעצר, למדה נעמה לדבר רוסית. ״בחודשים הראשונים נעמה הייתה בכלא אחר, עם שלושים בנות באולם, והייתה שם בחורה אחת שדיברה איתה", אמרה יפה. "אחר כך היא עברה לבית כלא כשמונים ק״מ מחוץ למוסקבה, שם הן רק ארבע בנות בחדר״.
״חסרות לה שיחות. היא בעלטה. בהתחלה נתנו לי להעביר לה מכתבים, אבל כבר לא. מהמכתבים היא הייתה מבינה מה קורה מסביבה, מה עושים, מה אומרים, מה יהיה. היא הייתה גם מעבירה לי את החוויות שלה. יש לה מזל שהיא מורה ליוגה, היא עושה מדיטציה לאורך היום".
ומה אם נעמה לא תצא מחר? על כך מעדיפה יפה לא לחשוב. "אני לא יודעת איך היא תתמודד עם זה. היא יושבת עם סוחרות סמים, עם אסירות. אני אומרת לה נעמה, את לא כמוהן. והיא אומרת לי 'כן כן אני לא עשיתי את זה'. היא כל הזמן אומרת את זה לעצמה .זה מה שאנחנו משדרים לה. אני לא יודעת איך היא תעבור את הלילה״