פרס נובל לרפואה הוכרז היום (שני) ובו זכו שלושה חוקרים מארה"ב ובריטניה, שגילו את תהליכי החמצון של התאים. הוועדה ציינה כי עד לעבודתם של החוקרים - זו הייתה "תעלומה". פרופ' אלי קשת, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וחברם הקרוב של שניים מהזוכים, הסביר לחדשות 12 את המשמעות של הגילויים: מטיפול בסרטן ועד מניעה של התקפי לב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הזוכים השנה עד כה הם גרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סר פיטר ג'רדקליף הבריטי מאוקספורד, וויליאם קיילין מהארווארד. על פי הוועדה, ההשפעה של עבודתם מורגשת "בכל אורחות החיים - מהיריון דרך מחלות גבהים וסרטן ועד החלמה של פצעים".
BREAKING NEWS:
— The Nobel Prize (@NobelPrize) October 7, 2019
The 2019 #NobelPrize in Physiology or Medicine has been awarded jointly to William G. Kaelin Jr, Sir Peter J. Ratcliffe and Gregg L. Semenza “for their discoveries of how cells sense and adapt to oxygen availability.” pic.twitter.com/6m2LJclOoL
הוועדה ציינה כי אמנם היה ידוע שחמצן הוא חיוני לקיום חיים, אך המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס תהליך ההסתגלות כאשר אספקת החמצן יורדת או עולה - היו תעלומה, עד לעבודתם של חתני הפרס לרפואה. עוד אמרה הוועדה כי המנגנון שבאמצעותו התאים מסתגלים לרמות חמצן הוא הסיבה מרכזית לכך שבעלי חיים הצליחו להתיישב בבתי גידול כה רבים - מכיוון שזה אומר שהם יכולים להתמודד עם חיים בגבהים שונים.
על פי פרופ' קשת, הגילויים של הזוכים יכולים להיות בעלי השפעות מרחיקות לכת על תחום הטיפול בסרטן, ובעתיד גם על הטיפול והמניעה של התקפי לב ואירועי שבץ מוחי. שלושת הזוכים חשפו, כל אחד במחקריו, את המנגנון הטבעי שמאפשר לגוף להתמודד עם היעדר חמצן ושמגנים עליו מפני מצבי "היפוקסיה" – מצבים של אי-אספקת חמצן לתאים.
הבעיה הרפואית
ברגע שרקמות התא לא מקבלות מספיק חמצן זמן ממושך התא עלול למות. התאים הרגישים ביותר והחשובים ביותר, תאי שריר הלב ותאי המוח, הם גם התאים ש"זוללים" הכי הרבה חמצן. במקרים של מחסור באספקת חמצן לתאים אלו, אפילו לזמן קצר, התאים עלולים למות, והאדם עלול לחטוף התקף לב או שבץ מוחי.
גילוי המנגנון
במהלך האבולוציה ייצר גוף האדם מנגנונים שמגנים עליו מפני היפוקסיה, ואשר מאפשרים לו להתמודד לתקופות קצרות עם חוסר חמצן - שלושת הזוכים חשפו את פעולתו של המנגנון הטבעי הזה. ראשית, גילה פרופ' סמנזה את "פקטור השיעתוק", בשם HIF1, שאחראי על התיאום בין כל התגובות הפיזיולוגיות להיעדר אספקת חמצן, על ידי הפעלת הגנים שנועדו למטרה זו. שני הזוכים הנוספים, פרופ' קיילין ופרופ' ג'רדקליף, גילו את הדרך שבה אותו פקטור שיעתוק מפעיל את התגובות להיעדר החמצן. אותן תגובות מסייעות להתמודדות, על ידי הפיכת התהליכים הפיזיולוגיים לחסכוניים בחמצן, והגברת היכולות של כלי הדם להעביר חמצן.
השפעת הגילויים על הרפואה
הגילויים הללו משפיעים כבר היום על המחקרים העוסקים בטיפול בסרטן. אחד המחקרים הללו הוא זה של צוותו של פרופ' קשת, שבוחן כיצד גידולים סרטניים מפעילים את אותו מנגנון בדיוק, על מנת "להשיג" את החמצן הדרוש לו כדי לצמוח. מחקרים אחרים, עתידניים יותר, בהם עוסקים החוקרים הזוכים, בודקים האם ניתן לחקות, או להניע את פעולת המנגנון הטבעי באופן מלאכותי, וכך לטפל בתופעות הנובעות מאי-אספקת חמצן, כמו אוטם שריר הלב או שבץ מוחי.
מחר יוכרזו הזוכים בפרס לפיזיקה וברביעי - כימיה. ביום חמישי יוכרזו שני זוכים בפרס נובל לספרות, זאת לאחר שבשנה שעברה היה סקנדל בקרב חברי הוועדה ולא ניתן פרס. לאחר מכן ביום שישי יוכרז זוכה בפרס נובל לשלום. בשבוע הבא יוכרז הפרס לכלכלה.