גל החום הקצרצר שנחת על ישראל בחודש יולי האחרון הביא אותנו לטמפרטורת שיא של 49.9 מעלות צלזיוס באזור סדום - הגבוהה ביותר שתועדה כאן מזה כ-80 שנה, מאז 1942. וזה לא מקרי: במהלך 30 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב-1.8 מעלות צלזיוס, וטמפרטורת פני הים בחלקו המזרחי של הים התיכון עלתה גם היא בלא פחות מ-3 מעלות.
פרופ' יוחאי כספי, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, מאשים במצב הבעייתי הזה בעיקר אותנו, בני האדם. לדברי כספי, הזיהום ההולך וגובר של כדור הארץ הוא שגורם להתחממות המסוכנת. "בהחלט ניתן לקשר את השינויים שקורים", הוא אומר. "קשה מאוד להבחין בהבדל שבין 40 ל-41 מעלות, אבל יש הרבה דברים שכן קורים בעקבות השינוי הזה והם משמעותיים".
ואנחנו ממש לא לבד. שיאי חום נרשמו בשנים האחרונות בכל רחבי אירופה ואף הובילו לתופעה חדשה ומסוכנת במיוחד - שרפות ענק, כדוגמת אלה שהשתוללו ביוון ביולי בשנה שעברה.
יום אחד, יצא כריס דיאסטיס, תושב אתונה שחי בפרבר נאוס ואטזס בעיר למרפסת ביתו ומיד הבין שמשהו לא כשורה. דיאסטיס, שחולה באסטמה ועל כן סובל מרגישות יתר, הצליח להריח את השרפות עוד לפני שראה אותן במו עיניו. "החושים שלי אמרו – עוף מכאן במהירות", סיפר. "זה מה שהציל את המשפחה שלי".
20 דקות אחרי שהוא ובני משפחתו עזבו את הבית, האש כילתה כליל את היער שממול. רוחות חזקות במהירות של 90 קמ"ש ליבו את הלהבות. "רצנו במהירות וראינו מאחור את העיר נשרפת", נזכר דיאסטיס ברגעי האימה. 99 בני אדם נהרגו בשרפות הללו ויותר מ-200 נוספים נפצעו. השבוע שוב פרצו שרפות מסביב לבירה היוונית.
שרפות ענק השתוללו בשנה החולפת גם בספרד, בצרפת, בפורטוגל ובישראל - והארגון המטאורולוגי העולמי הודיע כי 5 השנים האחרונות ייחשבו, ככל הנראה, לשנים החמות ביותר בהיסטוריה.
רק לפני כחודש, ב- 25 ליולי, נרשם בפריז בירת צרפת היום החם ביותר בתולדות העיר עם 42.6 מעלות צלזיוס. מודל שבחן בזמן אמת את גלי החום בצרפת במהלך חודש יוני האחרון הראה שהם הופכים שכיחים יותר ויותר - לפחות פי 5 - וחמים יותר בגלל משבר האקלים. לדעת המומחים, בשילוב עם גורמים נוספים כדוגמת התבגרות האוכלוסייה, השפעתם של גלי חום אלו על בני האדם תהיה קטלנית אפילו יותר לאורך זמן.
ולא רק בפריז: בשנים הקרובות גלי החום באזורים נוספים באירופה צפויים להיות ארוכים יותר, בעלי טמפרטורות גבוהות יותר ולהופיע בתדירות גבוהה יותר. אירופה היא היבשת שתושביה מרגישים יותר מכל את השינויים המתחוללים, דבר שמאפשר את בחינת הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך בצורה הטובה ביותר, אבל היא בהחלט לא היחידה.
החום הכבד גורם לתוצאות קטלניות גם בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי. מיטש פטראוס בן ה-32, שחקן פוטבול מקצועי בעברו, החליט לשפץ מעט את המבנה שבו ממוקם העסק המשפחתי במדינת ארקנסו שבארה"ב. אלא שאחרי כמה שעות עבודה בחוץ תחת השמש הקופחת - הוא הרגיש מאוד לא טוב, פונה לבית החולים ושם נקבע מותו כתוצאה ממכת חום קיצונית שקיבל. למיטש הצטרפו 5 קורבנות נוספים שמתו החודש בגלל החום הכבד ובניו יורק אף הוכרז מצב חירום בשל תנאי מזג האוויר הקשים.
אזורים נרחבים בברזיל היו אפופים בימים האחרונים בעשן גם הם. יערות הגשם באמזונס הפכו גם הם קורבן לעליית הטמפרטורות בעולם.
מדענים שעוסקים בחקר ההשפעות של שינויי האקלים סבורים כי מזג האוויר הקיצוני גורם לא רק לגלי חום כבדים, אלא גם מעורר שיטפנות או סופות חזקות בצורה יוצאת דופן. בשבוע שעבר, סופה קיצונית כזו, שלוותה גם במפולות בוץ, גרמה לנהר לוסנטז השוויצרי לעלות על גדותיו ולסחוף יחד איתו שני כלי רכב. באחד מהם ישבו גבר בן 37 וילדה קטנה בת 6 - שניהם לא שרדו.
תוצאה נוספת ומסוכנת למדי הנובעת משינויי האקלים היא תופעת היעלמות הקרחונים באזורים הקרים. כריס מקי עבר ממדינת הולדתו, טקסס, לאלסקה - רק בגלל החלום על הנופים הפראיים של המדינה הצפונית. "בחורף הראשון שלי כאן, ב-1988, לא הצלחתי להבין עד כמה יכול להיות קר", נזכר מקי. בחורף ההוא הוא גם הגשים את חלומו, וראה לראשונה קרחון במלוא הדרו – את קרחון פורטג' המפורסם. "בדיוק בנו אז מרכז מבקרים חדש שממנו ראו נוף מדהים - הקרחון במלוא יופיו", הוא מספר.
בחודש שעבר הגיע מקי יחד עם בני משפחתו לביקור נוסף באותו מרכז המבקרים, אך לדתהמתם הרבה - ציפתה להם הפתעה לא כל כך נעימה. "הקרחון נסוג במאות מטרים, עכשיו צריך לעלות על סירה כדי לראות אותו", מסביר מקי. אך דוגמא זו, מסתבר, היא רק אחת מיני רבות: השבוע דווח בתקשורת שקרחונים נוספים באזור אלסקה - פשוט נעלמו.
לדברי פרופ' כספי, ההסבר לכך הוא שגם באזורים הקרים, כמו אלסקה ורוסיה, הטמפרטורה הממוצעת עלתה לאחרונה בכמעט 3 מעלות. הזינוק הגבוה ביותר נרשם בעיירת אלרט שבקנדה, יישוב הקבע הצפוני ביותר על פני כדור הארץ. שם, במקום טמפרטורה של 3-6 מעלות שנמדדת לרוב ביום רגיל, טיפס המדחום ל-21 מעלות.
לאחרונה, קרחון ענק בגובה של 100 מטרים נסחף קרוב מאוד לחופי אינארסוויט, אי קטנטן בחופה המערבי של גרינלנד, והתושבים חוששים. "הפחד מלווה אותנו כאן בכל יום", סיפרה סוזנה אליאסון, תושבת האי, בריאיון לרשת CBS. "אנחנו רגילים לקרחונים גדולים, אבל כזה קרחון גדול – לא ראינו אף פעם, אנחנו מתפללים שהוא יעלם בדיוק כמו שהוא הגיע".
אבל הקרחון לא ממהר להיעלם והרשויות קוראות לתושבים שמתגוררים סמוך לחוף לעבור בהקדם לקרקע גבוהה יותר מחשש לצונאמי. "השכיחות של קרחונים שמתנתקים ממקומם עשוייה לעלות משמעותית בעתיד", אומר וויליאם קולגן ממכון המחקר הגיאולוגי של דנמרק שעוסק בחקר גרינלנד ושינויי האקליים הקיצוניים שהיא עוברת לאחרונה. בשנה שעברה, יש לציין, מתו כתוצאה משינויים אלו 4 בני אדם ועוד 11 נפצעו לאחר שצונאמי שהכה ביישוב נוגאטסיק שבצפון גרינלנד סחף מספר בתים ישר אל תוך הים.
גלי החום של חודש יולי הובילו לתהליכי המסה משמעותיים ביותר בכמחצית מהשטח שמכוסה בקרח בגרינלנד. מי הקרחונים זרמו לים והובילו לעלייה של 0.5 מ"מ בגובה פני הים העולמי תוך חודש אחד בלבד. כתוצאה מכך, נחשבת גרינלנד כיום לתורמת הגדולה ביותר לעליית מפלס פני הים שמאיים לפגוע בתשתיות, להרוס רכוש באזורי החוף, לעקור תושבים מבתיהם ולגרום לנזקים כספיים כבדים ביותר.
אלא שנראה שההתחממות הגלובלית וענייני הסביבה לא משפיעים יותר מדי על סדר יומו של הנשיא האמריקני. רק השבוע, חתם דונלד טראמפ על שורה של תיקונים דרסטיים שנוגעים לחוק ההגנה על מינים של בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה. תיקונים אלה עלולים להחליש בצורה משמעותית את מנגנוני ההגנה שאחראים על המינים המאוימים, והם יאלצו את הסוכנויות הפדרליות להפעיל שיקולים כלכליים מורכבים בטרם קבלת ההחלטה האם להגן על מין מסוים או לא.
ובינתיים, השינויים הסביבתיים, בעיקר באזורים הארקטיים והקרים, ממשיכים לדחוק בזנים מסוימים של בעלי חיים, ובהם גם כאלה שנמצאים בסכנת הכחדה ממשית. רבים מהם נאלצים למצוא סביבת מגורים ומקורות מזון חדשים, מה שמוביל אותם פעמים רבות קרוב מדי לקהילות האנושיות. רק לאחרונה, סוקרו בתקשורת מספר מפגשים מפתיעים ומסוכנים למדי בין הדובים לבני האדם.
אבל ממשל טראמפ לא מזניח רק את בעלי החיים. השבוע, קואליציה של מדינות וערים אמריקניות ביקשה מבית המשפט הפדרלי לחסום את השינוי שהחיל הנשיא טראמפ בתקנות הפליטה של תחנות הכוח מבוססות הפחם. במסגרת השינוי שעליו החליט הנשיא מוקדם יותר הקיץ, הועברה הסמכות הרגולטורית על תחנות הכוח למדינות עצמן - דבר שיצר תמריץ חסר תקדים לתעשיית הפחם המזהמת בארה"ב.
לטענתו של פרופ' כספי מדובר בסכנה של ממש: "כיום, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר הוא מעל ל-410 חלקים למיליון. כלומר, המספר כמעט והוכפל מאז המהפכה התעשייתית", הוא מסביר. "פחמן דו-חמצני נוצר לא רק על ידי האדם, אלא גם על ידי תהליכים טבעיים אחרים, אך אנחנו יודעים לזהות את החתימה האיזוטופית של זה שנוצר על ידי פעילות האדם ואנחנו גם יודעים שהפחמן הדו-חמצני הספציפי הזה עולה בריכוזו, ולכן אנחנו יודעים להגיד בוודאות שהתגברות אפקט החממה נוצרת על ידי האדם".
"לכולם ברור שריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר עולה ושבעקבות כך כדור הארץ מתחמם", מוסיף פרופ' כספי. "אין ויכוח שהדבר הזה יגרום להרחבת הרצועות המדבריות, ואין ויכוח על כך שאם כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר תמשיך ותעלה - הים יילך ויתחמם והקרחונים ימשיכו להתמוסס בקצב הולך ועולה. התוצאה היא תופעה כלל עולמית שמשנה את כל מה שאנחנו רגילים לחוות מבחינה אקלימית".
אז האם גל החום הקיצוני ששבר שיאים חדשים, המיס קרחונים וגבה קורבנות רבים - זהו מזג האוויר שמצפה לנו מעתה והלאה? ימים יגידו, אם כי התחזיות לא מעודדות כלל.
אל תפספסו את ועידת המשפיעים 2019! נבחרת הכתבים המובילה של ישראל פוגשת את האנשים המשפיעים במדינה! >>> מהרו להירשם עוד היום