גזים. לכולנו יש אותם. יש כאלו שמחרישים אותם, יש מי שמתהדרים בהם, אבל הגיע הזמן לדבר עליהם. בעוד ש-99 אחוז מהרכב הגזים שלנו חסרי ריח, המימן הגופריתי, האחוז אחרון, אמון על הריח. כיצד ניתן לשלוט בו? ובכן, הנה כמה גורמים שעושים לנו שם רע. לא בהכרח מחייב שתפסיקו לצרוך אותם, אבל כדאי שתכירו אותם.
ירקות ממשפחת המצליבים
"אכילת ירקות ממשפחת המצליבים, כמו ברוקולי וכרובית, מאתגרת את המעי עם רפינוז, ואותו הגוף לא יודע לפרק - וכך הוא מגיע בשלמותו למעי, מותסס על ידי חיידקי המעי וגורם לריח רע", אומרת לנו נטלי זרגריאן, דיאטנית קלינית.מוצרי חלב
אם יש לכם רגישות ללקטוז, סוכר החלב, הוא יגיע למעי מבלי להתעכל - ושם החיידקים יחגגו עליו. תוסיפו לזה את העובדה שגבינות מסוימות מכילות אחוז גבוה של גופרית, ותקבלו נפיחות מאוד לא נעימות.מוצרים דיאטטיים
"משקאות דיאט, סוכריות או מסטיקים ללא סוכר: אלה מכילים סוכרים כוהליים כמו קסיליטול וסורביטול, שלא נספגים במלואם בגוף - ולכן מגיעים למעי הגס, ותורמים להיווצרות גזים עם ריח רע", מסבירה זרגריאן.מנגו ותפוח
פרוקטוז, סוכר הפירות, הוא רכיב שהגוף שלנו יודע לעכל - אבל לא בקלות אדירה, מה גם שתהליך העיכול שלו מלווה בתוצרי לוואי בדמות גזים. פרוקטוז נמצא בכמויות גדולות בפירות עץ, בדבש, בענבים, במלון ובבצל. ככל שיש יותר פרוקטוז ופחות גלוקוז במזון, כך יווצרו יותר גזים - זה למשל המקרה עם המנגו.חלבונים
האשמה העיקרית היא חומצת האמינו ציסטאין, המכילה גופרית - וגורמת לפלוצים מסריחים. היא מצויה בבשר, בביצים, במוצרי חלב ובחלבונים אחרים, ואם אתם גם צורכים אבקת חלבון - ובכן, התחשבו בשותפים לדירה שלכם.קטניות
"בקטניות יש אוליגוסכרידים שהגוף שלנו מתקשה לפרק. כתוצאה מכך המזון עובר למעי שם הוא מהווה מצע לחיידקים שמפרקים אותו מפיקים גזים מהתהליך". זרגריאן לא ממליצה כמובן להימנע מקטניות, אולם מה שניתן לעשות הוא להשרות או להנביט את הקטניות כ- 24 שעות.