מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא קשרים מסקרנים בין תדירות היציאות לרמת הקוגניציה שלנו. בהשוואה לאנשים עם פעילות מעיים תקינה שיצאו לשירותים פעם ביום, כאלו עם עצירות כרונית - עם יציאה אחת לשלושה ימים או יותר - חוו סיכון גבוה ב-73% לירידה קוגניטיבית, ירידה שוות ערך לשלוש שנים של הזדקנות קוגניטיבית. נתון מעניין נוסף העלה סיכון מוגבר במעט לירידה קוגניטיבית אצל בעלי עודף יציאות, יותר מפעמיים ביום.
על פי ההערכות, כ-16% מהאוכלוסייה מתמודדת עם עצירות. השכיחות הזו גבוהה עוד יותר בקרב מבוגרים שמנהלים דיאטות נטולות סיבים, שלא מתאמנים מספיק, או שמשתמשים בתרופות מסוימות לעצירות כדי לטפל במצבים רפואיים אחרים. עצירות כרונית קשורה לבעיות בריאות ארוכות טווח כמו דלקת, חוסר איזון הורמונלי, חרדה ודיכאון.
המחקר שהוצג בכנס הבינלאומי של איגוד האלצהיימר באמסטרדם בחודש יולי האחרון, התבסס על הערכת נתונים משלושה מחקרים שעקבו אחר תדירות תנועות המעיים של יותר מ-110,000 משתתפים והתפקודים הקוגניטיביים שלהם. החוקרים בדקו גם נתונים על המיקרוביום של המעי שכולל טריליוני פטריות, חיידקים, טפילים ואורגניזמים אחרים שחיים במערכת העיכול. נמצא שלאנשים עם פחות חיידקים במעיים שעוזרים לעכל סיבים תזונתיים, היו גם יציאות פחות תכופות וגם תפקוד קוגניטיבי גרוע יותר.
"חשוב להכיר בכך שכל מערכות הגוף שלנו מחוברות ועובדות יחד", אמרו החוקרים. "אם אחת מהן איננה פועלת היטב, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות על בריאותם של אזורים אחרים בגוף".
לדברי החוקרים, המחקר לא נועד להוכיח כיצד התזמון של יציאות או הרכב המיקרוביום של המעי עשוי להשפיע ישירות על תפקוד המוח. יתכן וגורמים שלא נמדדו במחקר כמו הרגלי אכילה או פעילות גופנית, עשויים להשפיע הן על תנועות המעיים והן על התפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, הממצאים שהוצגו בכנס לא פורסמו עדיין בכתב עת רפואי, תהליך שכולל בדרך כלל בדיקת נתונים על ידי מומחים בלתי תלויים.
הרגלים יומיומיים שיגרמו ללכת לשירותים כמו שעון
מגיל קטן: איך החיידקים במעיים משפיעים על המוח?
מיפוי ברור יותר של הקשרים השונים בין תפקודי המעיים לפעילות המוח נמצא בתחילת דרכו, אבל שורת מחקרים מהשנים האחרונות מצביעה על שורת קשרים מפתיעים בין בריאות המוח לבריאות המעיים. בין היתר חיידקי מעיים עשויים להשפיע על הרגשות שלנו ועל היכולות הקוגניטיביות שלנו. מה שכבר ידוע הוא שחלק מהחיידקים מייצרים אוקסיטוצין, הורמון שמעודד התנהגות חברתית מוגברת. חיידקים אחרים מייצרים חומרים שגורמים לתסמינים של דיכאון וחרדה, ואחרים מייצרים חומרים שעוזרים לנו להיות רגועים יותר.
חיידקי המעיים משפיעים גם על הפגיעות שלנו למחלות מוח מסוימות כולל אלצהיימר, פרקינסון ואוטיזם. חומר בשם סינקלאין, שמצוי במוחם של אנשים עם מחלת פרקינסון, מיוצר על ידי חיידקי מעיים ויכול לעבור מהמעיים אל המוח. חוקרים אפילו גילו קשר בין חיידקים ספציפיים במעיים של תינוקות לבין ביצועים קוגניטיביים מוקדמים, והתוצאות הראו כי תינוקות עם חיידקי מעיים מסוימים הפגינו ביצועים טובים יותר במבחני קשב.
ויש לכך גם השלכות מעשיות שיכולות להיות רלוונטיות לכולנו. מוקדם יותר השנה, במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לתזונה, הוצג מחקר שמצא כי נטילת פרוביוטיקה (מזון או תוספי תזונה שמכילים חיידקים חיוביים למעיים) יכולה לסייע במניעת הירידה בזיכרון ובחשיבה המתרחשת במהלך ההזדקנות. במחקר נוסף נמצא כי אנשים בני 45 ומעלה שהשתמשו באופן קבוע בחומרים משלשלים כדי לסייע בטיפול בעצירות, עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר לפתח דמנציה.
"אלצהיימר היא מחלה של המוח, הכבד והמעיים"
אחד החומרים שכבר נחקרו וממחישים את ההשפעה של מה שאנחנו מכניסים לגוף על הפעילות המוחית שלנו היא ה-בוטיראט (Butyrate), חומצה שמזינה את התאים במעיים ומעודדת את היווצרות החיידקים הבריאים. מעבר לכך שהיא משפיעה לחיוב על כאבי בטן, מפחיתה דלקות ואף עשויה להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס, מסתבר שהיא גם קשורה ביותר מאופן אחד למוח שלנו.
על פי רימה קדורה-דאוק, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות וחוקרת בפרויקט שיתופי שנקרא alzheimergut, שממפה את ציר המעי-מוח כדי לבחון כיצד דיאטה והתערבויות אחרות באורח חיים משפיעות על הקוגניציה, ה-בוטיראט מקיימת אינטראקציה עם המערכת החיסונית ומסייעת להפחית דלקות במוח ובחוט השדרה. בנוסף, היא גם מגנה על מחסום הדם-מוח, ומסייעת לו למנוע ממולקולות רעילות לחדור למוח. לדבריה, כאשר קיימים פחות מהחיידקים שמייצרים בוטיראט, המוח הופך להיות פגיע יותר למולקולות "רעות" שפולשות אליו ועלולות להשפיע לרעה על הקוגניציה.
ויש לנוכחות של הבוטיראט גם משמעויות קונקרטיות יותר. "הבוטיראט מקדמת את הייצור של גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF), חלבון חיוני לתפקוד תקין של המוח", טוען ד"ר קנת בראון, גסטרואנטרולוג. "זה יכול לעזור בהגנה מפני הפרעות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ומחלת פרקינסון". הדרך הטובה ביותר להגביר את הנוכחות של בוטיראט בגוף, על פי ד"ר בראון היא לקדם את הייצור הטבעי שלו על ידי אכילת מזונות עשירים בפוליפנולים וסיבים פרה-ביוטיים, כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים.
"הגיע הזמן להפסיק לראות באלצהיימר רק מחלה של המוח. אלצהיימר היא מחלה של המוח, הכבד והמעיים", אומרת פרופ' קדורה-דאוק. "שינוי אורח החיים שכולל - אכילה נכונה, פעילות גופנית, הפגת מתח - יעיל יותר מכל כדור שזמין היום לאלצהיימר".