גישות החינוך למצוינות במדינות במזרח כמו, סין וסינגפור מוכיחות את עצמן לחלוטין: האחרונות דורגו במבחני פיזה של 2018 במקום הראשון והשני בהתאמה, במדע, מתמטיקה וקריאה. אך האם בדרך להשגת תוצאות שיא, מערכות החינוך מפספסות את ההשלכות העתידיות שעלולות להגיע? כאשר מתגלים נתונים מדאיגים על העלייה המטאורית של שיעורי המיופיה (קוצר ראייה) במדינות הללו, עולה השאלה האם המחיר הבריאותי גדול מהתועלת הלימודית? והאם ניתן לשלב בין מצוינות בלימודים ושמירה על הראייה?
"המיופיה היא מחלת ראייה שניתנת לזיהוי בבדיקה מקיפה אצל רופאי עיניים או אופטומטריסטים ומופיעה כבר בגילים צעירים. מלבד ראייה מטושטשת וקושי לראות אובייקטים מרוחקים, היא עלולה עשויה לגרום לבעיות של פזילה, עייפות העיניים וכאבי ראש", מסבירה אורטל סבג, מנהלת קלינית של CooperVision ישראל.
ממה המיופיה נגרמת?
"בהיבט הפיזיולוגי, המיופיה נגרמת מהתארכות של גלגל העין. להתארכות זו אחראים גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים כמו מאמץ ממושך של העין בראייה לטווח קרוב (קריאה, בהייה מסך וכו') וחוסר בחשיפה לאור השמש. מיופיה בקרב ילדים היא משמעותית יותר, מכיוון שבשנים שבהן העין מתפתחת וגדלה, גם המספר (במשקפיים או בעדשות המגע) עולה.
האם זה מסוכן?
"קוצר ראייה גבוה הוא גורם סיכון להתפתחות מחלות עיניים ועלול אף להוביל לאובדן ראייה. הסובלים ממיופיה נאלצים להרכיב משקפיים או עדשות מגע שיתקנו את ראייתם ויאפשרו להם לתפקד רגיל, אבל כשמדובר בקוצר ראיה זה לא תמיד מספיק: עזרים אלו אינם עוצרים את קצב עליית המספר והידרדרות הראייה. על רקע העלייה בשיעורי המיופיה בשנים האחרונות, לראשונה תתקיים ביום שלישי (13.6) ועידת חדשנות בנושא ניהול וטיפול במיופיה (קוצר הראייה) בישראל".
הקשר לסינגפור – ומה אפשר ללמוד מזה עלינו?
סינגפור היא מדינה צעירה יחסית שהוכרזה מדינה בשנת 1965, לאחר היפרדותה ממלזיה. מאז הקמתה כמדינה, אימצה סינגפור מדיניות אגרסיבית לשיפור מצבה הכלכלי והפוליטי, כאשר השקעה בחינוך הייתה נדבך מרכזי באסטרטגיה זאת. ניתן להבין זאת באופן הכי ברור מדבריו של ראש ממשלת סינגפור בעבר שטען כי לסינגפור אין אף משאב מלבד ההון האנושי שלה.
בשנת 1978, התחוללה בסינגפור אחת ממהפכות החינוך המשמעותיות ביותר באסיה, אשר עוררה גלים בעולם כולו. המהפכה העלתה על נס את ההישגיות הלימודית, מה שהפעיל לחץ על תלמידים ברחבי סינגפור לבלות שעות נוספות על מנת להגיע לסף הביצועים המצופה. השיפור ברמה החינוכית אכן הגיע, אך במקביל אליו, הבילוי הממושך מול טקסטים (ובהמשך מסכּים) הפך לאחד הגורמים שהובילו לבעיה בריאותית חמורה: עד לשנת 2000, עלו שיעורי המיופיה בסינגפור מ- 40% ל-90%, וכיום מחזיקה סינגפור בתואר המפוקפק "בירת המיופיה העולמית".
סינגפור לא לבד. לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, עד לשנת 2050, כחצי מאוכלוסיית העולם תסבול ממיופיה. תוסיפו לכך את העובדה שבמשך שני הדורות האחרונים שיעורי המיופיה באנגליה גדלו פי 2, וביבשת אסיה גדלו פי 4, ותקבלו תמונת מצב מדאיגה.
האם תלמידים טובים נידונו לסבול יותר?
מחקר שנערך בבריטניה ובחן נתונים בריאותיים של מעל 68 אלף גברים ונשים מצא כי השקעה בלימודים עלולה להשפיע לרעה על הראייה, כאשר על פי המחקר כל שנת לימודים מגבירה בהדרגה את קוצר הראייה. הדבר הגיוני כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהלמידה מכריחה אותנו לאמץ בתדירות גבוהה את העיניים לראייה מטווח קרוב בעת ביצוע פעולות כמו קריאה, הקלדה ובהייה במסך. יתרה מכך, השקעה בלימודים מפחיתה את הזמן שאנחנו מבלים בחוץ ואת החשיפה שלנו לאור שמש, החיונית להתפתחות התקינה של הראייה.
אז מה עושים?
"צריך לומר את האמת: אנחנו לא נחזור לתקופת האבן. הסיבה שאנחנו מעודדים את הילדים שלנו למצוינות ומפצירים בהם לקרוא, להשקיע בלימודים ולעשות שימוש נרחב בטכנולוגיה (ועוד יותר עכשיו בתחילתה של מהפכת ה-AI) היא משום שהדבר קריטי להצלחה שלהם בכל מה שקשור לקריירה ופרנסה", אומרת סבג.
בעוד שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולהתנזר מקריאה ומסכים, עדיין יש מה לעשות. לדברי סבג, מושגי המפתח הן מודעות ופעולות מנע. "כיום יש מודעות נמוכה למגפת קוצר הראייה ולהשלכות החמורות של קוצר ראייה בגיל מוקדם, אשר עלול להתפתח לבעיות ראייה חמורות יותר בהמשך חייו של הילד.
"בשל שכיחות המחלה והסיכונים הבריאותיים הכרוכים בה, הורים חייבים לעקוב אחר מצב הראייה של ילדיהם. זה אומר להיות ערניים ל'דגלים אדומים' כמו מצמוצים מרובים, כאבי ראש, קושי לקרוא מהלוח או התקרבות למסך. בנוסף חשוב להקפיד לקחת את הילד לבדיקת ראייה לפחות אחת לשנה.
באשר לפעולות מנע, ממליצה סבג בראש ובראשונה לפעול על מנת לעכב את הופעת קוצר הראייה או לעכב את ההחמרה שלו:
1. הגבילו זמן מסך במידת האפשר (גם אם הילד ישחק קצת פחות במחשב זה לא יפגע לו בהישגים הלימודיים).
2. הקפידו לבלות יותר זמן בחוץ בשעות היום (מינימום שעה ביום בנוסף לפעילויות במסגרות החינוכיות).
3. גם כאשר כבר התגלה קוצר ראייה, יש לפעול למניעת הידרדרות הראייה.
כיום התפיסה בתחום בריאות העיניים היא לא רק לתקן את הראייה (כלומר משקפיים שמאפשרים לילד לראות ולתפקד) אלא גם לעכב את עליית המספר. לכן חברות בתחום רפואת העיניים והאופטיקה מפתחות טכנולוגיות כדוגמת עדשות מגע ומשקפיים לתיקון ראייה שגם מעכבים את קצב גדילת העין והעליה במספר לאורך זמן.
בנוסף לפתרונות אלו, ממשקים חדשים עושים שימוש ב-AI בכדי לבצע אומדן למצב העיניים של הילד בעתיד, להתריע על סיכונים ולהציע טיפולים מתאימים.
לסיכום, לא חייבים לשלם את המחיר הכבד של מערכות החינוך במזרח אסיה. מודעות ומעורבות גבוהה של ההורים יכולה למנוע הידרדרות במצב הראייה, זאת לצד פיתוחים חדשניים שביכולתם למזער את הנזקים של המאמץ האינטנסיבי בשגרת היום יום והלימודים.