"זה שאתם בזוגיות, לא אומר שהצלחתם"

חתונה ממבט ראשון היא כבר מזמן לא עוד תוכנית טלוויזיה. זו מייצגת תהליכי עומק שעולם הדייטינג עבר ועדיין עובר בעקבות המעבר להיכרות באפליקציות, שגרם לקושי גדול בתקשורת בין הרווקים והרווקות, ומתוך כך לצורך מחודש בשימוש בגורם שלישי (שדכנ/ית, מטפל/ת, מגשר/ת וכ'ו) שיעזור לחבר בין בני הזוג ולעזור להם לבנות ביניהם מערכת יחסים מיטיבה.

בפרק "כנס המחזור" ששודר אתמול השתתפו נציגים מכל העונות הקודמות של חתונמי. השתתפותם של אלו שעברו את התהליך ויכולים להעיד עליו ממרחק הזמן חשובה (כמו גם היעדרותם של אלו שבחרו לא להגיע ולא לדבר על החוויה שעברו), ולכן בטור זה אנחנו רוצים לסכם כמה טיפים שליקטנו גם מהעונות הקודמות.

1. זוגיות וילדים זו מטרה, אבל היא לא היחידה
   

   בפרק ששודר אמש (שבת) היה מאוד ברור לכל הנוכחים (המשתתפים, הצופים, הצלמים, העורכים ולאילנית לוי) שהצלחתו בחיים של כל משתתף נמדדת על פי פרמטר אחד בלבד: האם הוא נמצא היום בזוגיות או לא. אלו שנמצאים בזוגיות מיהרו להצהיר על כך ואלו שלא נמצאים בזוגיות, הרגישו צורך להתנצל ולהסביר את עצמם. מצד אחד זה מובן, כי זו הרי המטרה המוצהרת של התכנית ושל המשתתפים בה, אבל חשוב לנו לשים את הזרקור על כך שלהיות בזוגיות לא בהכרח מעיד על הצלחה. כולנו מכירים אנשים (ובטח גם מצאנו את עצמנו לא אחת) במערכות יחסים שהן לא טובות.
   
   כדי להבין אם "הצלחנו", הרבה יותר חשוב, לדעתנו, לשאול שאלות כמו: "איך אני מרגיש בזוגיות שלי"? "האם אני מביא לידי ביטוי בזוגיות את החלקים החיוביים שבי"? "האם הצרכים המרכזיים שלי מקבלים מענה"? "האם אני מרגיש שאני נותן ומעניק לבן הזוג שלי וגם נהנה מהנתינה"? "האם יש בינינו חברות אמיתית"? "האם אנחנו מצליחים לתקשר בצורה טובה את הקשיים שלנו"? "האם אנחנו מצליחים לצמוח מתוך הקונפליקטים"?
   
   התשובות לשאלות הללו הן לא דיכוטומיות, והן יכולות לאפשר שיח מעמיק בין בני הזוג (ובין כל אחד מהם לעצמו) שיוביל בתורו להתפתחות עצמית וזוגית. אם אתם רוצים לשמר את הזוגיות לאורך זמן, חשוב לשאול שאלות ולהיות כל הזמן בתנועה משותפת, כדי לא להתעורר יום אחד ולגלות שאתם אמנם נמצאים בזוגיות, אבל כל קשר בינה לבין מה שאתם באמת רוצים וצריכים הוא מקרי בהחלט.

2. יש משמעות גדולה לטרמינולוגיה

   

   אנחנו מודים שקצת כיווצ'ץ' לנו את הלב לשמוע את יוגב מספר על חתונתו הקרובה (לתחקירנית מהתכנית) ומשתמש בביטוי "היא הפילה אותי", או את דני מתלוצץ עם ניר על כך ש"הלך עליו" אם הוא לא מביא להגר עוגיות בבוקר. ברור שהם אומרים זאת בהומור, אך כל עוד נמשיך להשתמש באופן קבוע בבדיחות קרש בהן האישה נתפסת כבוסית שצריך לפחד ממנה והגבר כחסר עמוד שדרה שמהרגע שהתחתן מחוייב לעשות על מה שאשתו אומרת לו – התפיסות הבסיסיות שלנו לגבי זוגיות לא ישתנו, הגברים ימשיכו לברוח ממחוייבות והנשים ימשיכו להרגיש שהן עושות משהו לא בסדר אם בן הזוג לא עושה את כל מה שהן רוצות. כשאלו הנחות הבסיס לגבי איך אמורה להיראות זוגיות, פלא שרבים כל כך מתקשים לפתח אחת טובה?
   
   אנחנו ממליצים לכל זוג להניח בצד את הבדיחות ותבניות החשיבה האלו, להסתכל פנימה ולבדוק על אילו רקעים מתעוררים ביניהם הקונפליקטים היומיומיים, מהן נקודות התורפה של כל אחד, מה בתקשורת ביניהם ובדפוסי ההתמודדות של כל אחד מקדם פתרונות טובים ומה מחריף את הקשיים. בדיקה כזו תאפשר לבני הזוג להבין את הייחודיות שלהם כזוג ושל כל אחד מהם בנפרד, לא לעצום עיניים, לטפל בקשיים האמיתיים שמתעוררים ביניהם ולא ליפול לקונפליקטים שהם בכלל לא שלהם.

3. זוגיות זה בעיקר עניין של התאמה, לא של אשמה

   רוב הזוגות ששודכו בתוכנית לאורך העונות לא שרדו. גם רוב אלו שבחרו שלהישאר ביחד בסוף הצילומים נפרדו תוך כמה חודשים בממוצע. כשצפינו בפרק אתמול ראינו את אלו שעדיין מתאוששים מהפרידה הטרייה, את אלו שנראה שלמרות שעבר זמן עדיין כואבים אותה, וכמובן בלטו בהיעדרם אלו שבחרו לא להגיע ולכולנו נראה שאנחנו יודעים למה.
   
   

   

   תמיד כואב להיפרד (לפעמים מהאדם עצמו, לפעמים מהזוגיות ולפעמים משניהם), אבל חשוב לזכור שהעובדה שהזוגיות הסתיימה היא לא אחריות של צד אחד, שצריך שניים לטנגו ושרוב מערכות היחסים לא מסתיימות בגלל שאחד הצדדים "בסדר" והשני "לא בסדר". לפעמים זה פשוט לא מתאים, גם אם מאוד רוצים ומתאמצים. אז צריך לעבור את שלבי האבל, אבל ככל שנצליח להתרחק מהתחושה שאחד מאיתנו הוא האשם הבלעדי בפרידה, נצליח להבין איפה הייתה חוסר ההתאמה, לחדד את הצרכים שלנו ואת דרכי ההתמודדות שמסייעות לנו בתוך הזוגיות, וללמוד מכך לקראת הזוגיות הבאה.

4. אל תצפו לתוצאה שונה אם אתם עושים שוב ושוב את אותו דבר

   

   אין באמת צורך להגיד את מי אנחנו מצטטים פה. בין אם מדובר בדרך שבה אנחנו מתנהלים כזוג (שמובילה אותנו שוב ושוב לאותם תסכולים), ובין אם אנחנו רווקים שמחפשים זוגיות (ומוצאים את עצמנו שוב ושוב עם אותם טיפוסים ואותן תוצאות), כדאי לנסות משהו אחר ולצאת מאזור הנוחות. היו משתתפים שדיברו על כך שההשתתפות בתכנית עזרה להם להבין שהסיפור שסיפרו לעצמם לגבי המאפיינים של האדם שהם נמשכים אליו הוא לא מדויק. רוב המשתתפים דיברו על כך שהצפייה בעצמם עזרה להם לשנות ולשפר דפוסי התמודדות בתוך הזוגיות ועד כמה זה מסייע להם בזוגיות הנוכחית. אנחנו לגמרי חושבים שכדאי להקשיב להם. תנסו לצאת עם מגוון יותר רחב של טיפוסים, תנסו להגיב אחרת בפעם הבאה שתתקלו בקונפליקט זוגי ולראות לאן זה מוביל. תתייחסו לזה כאל ניסוי, אין לכם מה להפסיד. מקסימום הוא יצליח.
   
   נדב נישרי ונגה זיו פרידמן הם בני זוג בפרק ב' ומגשרים זוגיים המתמחים בגישור גירושין, הורות משותפת ובהסכמי זוגיות, העובדים וגרים יחד (קומה מעל קומה). לנדב תואר ראשון במשפטים ותואר שני ביישוב סכסוכים והוא מחבר הספרים להתגרש בשלום ושותפות חדשה. לנגה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמשאבי אנוש ותואר שני בפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית.